"זריזין מקדימין למצוות" או "ברוב עם הדרת מלך", האם ניתן ללמוד מדחיית תקיעות השופר משחרית למוסף?

מהם הבעיות ההלכתיות שעלולים להיתקל בהם המעדיפים לקיים המצווה בשע' אחה"צ?

הישנה חובה להצמיד את קיום מצוות המילה לסעודת ההודייה לקב"ה או שניתן לדחות הסעודה למועד מאוחר יותר?

האם המושג "בן יומו" מחייב שינוי במועד קריאת המגילה בלבד?

כיצד ינהג בקריאת התורה כאשר יחזור למקום מגוריו ביום שבני עירו קורים המגילה?

מהו הסדר הרצוי לקיום משתה פורים ע"מ שלא להשתבש ולפגוע בכללים הלכתיים מקובלים?

האם יש לחשוש לכל מערכות היחסים עם שאינם שומרי מצוות והרי אין לדבר סוף?
באלו נסיבות ובאלו תנאים אסרו חכמים שלא לסייע בידי החשוד בביצוע עבירה?
האם גדרי האיסור של סיוע בידי עוברי עבירה מוגבלים ע"מ ליזהר בקיום הציווי "ואהבת לרעך כמוך"?

היש לחשוש לגדר של הפסק בין זמן הברכה של עורך הקידוש עד סיום שתיית כוס הקידוש ע"י אחרון המסובים?

האם נכון לכתחילה לפרוס כיכר הלחם המיועד לברכה ע"מ לצמצם את ההפסק מברכת הפת עד להעברת הפרוסות למסובין?

מה עדיף- החשש להעברה לכאורה על המצוות או שבעה"ב יעביר לאשתו הפת טרם שיטעם משום חינוך לנימוסין?

היש הבדל בדיני ההפסקות בקרית שמע ובתפילת העמידה לבין דיני ההפסקות בין פסוקי דזימרה?

כיצד מתיישבת פסיקתו של רבנו הרמב"ם שניתן להפסיק בפסוקי דזימרה עם הכלל שטבע: "אין מעבירין על המצוות"?

מה דינו של שליח ציבור העולה לתפילה כשהוא אינו עטוף בטלית?

מה המיוחד בחיוב הברכה על היין בסעודה שניה והרי לכאורה יש לקבוע אף סעודה שלישית על היין?
אלו מפגעים הלכתיים נגרמים ע"י אלו המשנים ודוחים את מועדי התפילה תוך סטייה ממסורת אבות?
כיצד יש לנהוג בסעודה שניה וקידושא רבה ביום שמחת תורה כאשר נפטרים לבתיהם מאוחר לאחר הפיוטים

והרי כיום מקובל להכניס ס"ת לבית הכנסת ואילו מרכז הכובד עובר ללימוד התלמוד ומפרשיו?

האם גם הרמב"ם יסכים להמיר מצווה זו בלימוד התלמוד או שהיא נמנית על ידו במנין המצוות שהיהודי חייב בכל יום ויום?

כיצד התייחס מרן השו"ע לדיעה הטוענת שניתן להסתפק בלימוד יומיומי של התלמוד ומפרשיו במקום כתיבת ס"ת?