מצוות קרית שמע, האם ניתן להסתפק בהרהור בלב או לפחות בחיתוך מילים בשפתיים?
האם רשאים לצרפו לזימון לברכת המזון או לצרפו למנין לתפילה למרות שאינו אומר מלה במלה אחר הש"צ?
הנמצא בבית המרחץ ושמע רעם, האם מותר לו להרהר בלב במקום להוציא בשפתיו ברכה?
האם המבחן הוא ליל שבת שאותו נער עדיין לא היה בר חיוב ולכן לא יהיה חייב גם בסיומה של שבת?
ומה עם יהודי שעיתים חולה ועיתים בריא האם יפטר מקיום מצוות בגלל שלא היה ברצף הבריאות לאורך תקופת חיוב המצווה?
האם יש להתייחס בקביעת הלכות במצבים שכאלו הינה נקודתית. דהיינו, על בסיס מקומו ועל בסיס זמנו?
היש נסיבות של טכנולוגיות במכשירים אלו המעלים חשש לאיסור הבערת מתכת וכיצד ניתן להימנע מהם?
האם ניתן להתיר בשבת דיבור או תפילה ישירות לרמקול הכולל התקנות טכניות על בסיס גרמא?
האם נושא המכשיר יוצא ידי חובת שמיעת שופר או שהקול הנשמע אינו עומד בדרישות ההלכה?
לכב' מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א שלום רב.
ידועה מחלוקת חכמים במסכת סנהדרין האם עזרא הסופר שינה את הכתב הקדום מעברי לאשורי (הכתב שבו אנו משתמשים כיום).
שאלותיי הן, באיזו רשות שינה עזרא הסופר מהכתב של משה רבנו שנתן לנו הקב"ה?
איזה ערך יש להרבה הלכות מהילכות ספר תורה? כגון היקף גויל ותיוג שעטנ"ז ג"ץ הרי לפי הכתב הקדום (לפחות בחלקן) אין להם כלל מקום לתיוג?
אשה שמקיימת מצות עשה שהזמן גרמא, האם רשאית לעשותה עם ברכה?
האם יש לחשוש במקרה דנן לאיסור התורה "לא יהיה כלי גבר על אשה"?
האם השאלה באה מכיוון הדעות שמערערות את עיקרי האמונה היהודית ונלחמים כביכול על מה שהם מכנים "מעמד האשה"?
הקנס שהטיל עזרא על הלויים שהעביר מתן המעשרות לכהנים דווקא, האם תקף לאחר חורבן הבית?
האם הלוי בן ימינו יכול לדרוש מבעל היבול שיעביר לו את המעשר או שמדובר בממון המוטל בספק שחל עליו הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה"?
היש נסיבות שלא יצטרך הלוי בן ימינו להוכיח שהוא אכן שייך למשפחת הלויים או שבכל מקרה אסור היום ליתן המעשר ללוי?
האמנם יש גדרי חציצה במצוות נטילת ארבעת המינים, והאם הגבס על היד אכן חוצצת?
מהם השיקולים לפסול קיום מצווה של נטילת ארבעת המינים בנסיבות שאין מגע ישיר בין יד האדם למצווה?
האם יש להסיר טבעות מהיד או לחלוץ תפילין של יד, לנוהגים להניח תפילין בחוה"מ, ע"מ שלא יחצצו בנטילת הלולב?
אלול התשס'ט, רצף טרגי של מעשי פשע ואלימות מזעזעים (אינוס, התאבדויות, ביתור גופות) בימים אלו, מהו שורשם? האם הפכנו לגרועין שבאומות כדברי חז"ל?
אברהם אבינו טבע המטבע: "רק אין יראת אלודים במקום הזה", האם לשיטת החיים החילונית יש אלטרנטיבה אחרת לאיכות חיים נקייה משפך דם ואלימות קשה?
האם המחנה של שומרי המצוות מחוסן מתופעות השחיתות ועבירות שבין אדם לחבירו ומה הוא יכול להקרין לאחינו שאינם שומרי מצוות?
האם התבסס השו"ע על מקור תלמודי לשיעור ("עד שליש") בהידור מצווה ומדוע התעלם הרמב"ם ממקור זה?
היכן הביא הרמב"ם את המושג "הידור מצוה" וכיצד פירשו לשיטתו?
האם ישנה סתירה בין הנאמר בגמ' "עד שליש" לבין הכלל שטבעו חכמי ישראל: " ...לעולם אל יבזבז למעלה מחומש"?