נתבעתי על ידי אחי בערכאות הלכנו לפשרה כדי לימנע מזה אחי ואשתו לא מסכימים ורוצים רק על ידי משפט כדי ללכת למשפט היינו צריכים שאברך בכולל איפה שאבא ז"ל היה לומד והוא מכיר את אבא ז"ל שיבוא ויתן עדות אופי איך היה אבא ז"ל כי אחי טוען שאבא ז"ל לא היה בשכלו האם מותר לאברך לתת עדות או לא

שלום רב הרמב"ם הביא להלכה וגם השולחן ערוך: כו, ט (ז) כל הדן בדיני גויים, ובערכאות שלהם -- אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל -- הרי זה רשע, וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבנו: שנאמר "ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם" (שמות כא, א)-- לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות.

1. האם ניתן לזמן לדין תורה שופט ערכאות דתי אשר טעה בודאות בשיקולי פסק הדין וחייב את הזכאי והצדיק את החייב.?
2. כיצד זה מתבצע?
3. על מה ניתן לתבוע עורך דין חרדי שהגיש תביעה אישית שלו כנגד אדם דתי לקוח שלו בערכאות, מבלי לזמן לדין תורה לפני כן? ומה דינו של פסק הדין שניתן בערכאות במקרה זה?
4. האם ניתן לממש פסק דין תורה על ידי תביעה בערכאות?
בתודה

שמי מגיב אני סטודנטית לכלכלה במכללת אשקלון ובמסגרת לימודי הוטלה עליי משימה שהיא שאילת רב שאלה בנושא כלכלי בהיבט ההלכתי. שאלתי היא: ידוע שבימינו יש עמותות שעוזרות למשפחות עניות בארץ האם מותר עפ"י ההלכה לגבות מיסים מעמותות אלו ובנוסף האם מותר לגבות מיסים גם ממשפחות אלו? אודה לך מאוד אם תצרף רשימת מקורות שמהם נלקחה התשובה
בתודה מראש מגיב

שלום לרב
1. כיצד הרמב"ם התמודד עם הבעיה שלפי דיני התורה כמעט ולא ניתן להאשים אדם בפלילים?
2. האם הסכים לשיטת הר"ן שעיקר סמוכויות הענישה במדינה הם של המלך ולא של הסנהדרין?
3. מה דעתך על פס"ד 'קסטנבאום'? האם לפי הרמב"ם יש לאסור כיתוב בלועזית על מצבה? חשבתי לעצמי שאולי אפשר לומר שלדעת הרמב"ם יהיה אסור לכתוב דווקא בעברית על מצבה, בשל קדושת השפה ולפי תשובתו בעניין הכנסת כתב עברי לבית הכסא.
4. מה דעתך על סירוס כימי לאנסים שלפי הערכות פסיכולוגים ומומחים 'אין להם תקנה'? בברכה ותודה יחיאל כולל הרא"ה

כבוד הרב,

בס"ד ברצוני להגיש התנגדות לבקשה להיתר בניה בבנין שכן לוועדה מחוזית שאלתי אם מותר או שיש לפנות קודם לבי"ד רבני?
תודה

שלום לרב
1. מה דעת הרב לגבי המצב בימינו שדיינים נבחרים ע"י פוליטיקאים?
2. האם יש חשיבות לכך שבבתי הדין ישבו דיינים מכל החוגים או שאין לייחס לכך חשיבות?
3. יש הטוענים שדיינים חרדים 'מקובעים' מידי לפסיקות הלכה מחמירות ולא רלוונטיות, ובנוסף, הם לא מתחשבים במצוקות של הנשים, מה דעת הרב? *עיינתי בתשובות השונות של הרב באתר ועדיין הדבר ריק ממני, מה פוסק הרב לגבי הפרי 'פסיפלורה' לעניין:
א. ערלה
ב. ברכה בברכה ותודה יחיאל ש. כולל כפר הרא"ה

לכבוד הרב הרב כותב שההכרעה בכל בית דין מבוססת על הרב ואף אחד לא יכול לכפות את דעתו מצד שני, יש איסור "לא תענה על רב" שאוסר לחלוק על המופלא שבבי"ד. וחוץ מדיני נפשות, בדל הדיונים מתחילים מהגדול. יוצא שלעולם אף אחד לא יכול לחלוק על הגדול ותמיד יקבע הדין כמו הגדול. אבל מצד שני אומרים שגם בדיני ממונות הלכה כרבים ואפילו 2 מזכים ואחד מחייב הרי זה זכאי. איך מיישבים את הסתירה? סתירה בין איסור לחלוק על המופלא לבין כך שהלכה כרבים

לכבוד הרב כידוע יש מחלוקת הפוסקים האם הכלל "אחרי רבים להטות" נאמר רק ששתי הכתות שחולקות שוות בחכמה או גם שם שלא כל החולקים שווים. מהי שיטת הרמב"ם? הרי הרמב"ם אומר שיושבים בסנהדרין לפי סדר החכמה. משמע שלא כולם שווים בחכמה. ובכל זאת הרמב"ם אומר שבמחלוקת הולכים אחרי הרוב ולא מסייג את זה בתנאי שכולם שווים בחכמה. ופשוט שבסנהדרין אין מצב שכולם שווים בחכמה ובכל זאת הרמב"ם מביא מצב ש35 דיינים חולקים על 36 דיינים. האם ניתן ללמוד מזה שדעתו היא שתמיד הולכים אחרי הרוב וגם אם לא כולם שווים בחכמה?