מכה בפטיש באוכלים
הרב עובדיה יוסף זצ"ל כותב בשו"ת יביע אומר חלק ט' אורח חיים סימן קט הערה קס"ז בסימן בהתייחסו לאור לציון שאסר לשים בשבת פרוסות לחם על גבי הפלטה משום מכה בפטיש, שהוראה זו אינה נכונה להלכה.
הרב עובדיה יוסף זצ"ל מסביר שהרי הלחם ראוי לאכילה גם ללא החימום. אולם לאחר בקשת המחילה, גם הכלי שיצר האומן ראוי לשימוש לפני ההכיה בפטיש.
לשיטת הבבלי שכך פסק רבינו, איסור מכה בפטיש הינו רק בכלים ולא באוכלים. ולא בגלל שהמאכל ראוי לאכילה אלא כי מכה בפטיש לא חל על אוכלין, כי אחרת אין לדברים סוף כי כל פעולה לאוכלים עשויה להיכנס לגדר של גמר מלאכה. אם היינו מחילים את איסור מכה בפטיש על אוכלין היה אסור גם לבשל בחמה כי הרי הוא מכשיר את המאכל באמצעות החמה.
מכה בפטיש במכשירי חשמל
החזון איש מחדש לשיטתו שהפעלת זרם במכשירי חשמל חייב משום בונה או מכה בפטיש משום שבכך הוא מעמיד את הכלי על מכונו ותשמישו.
הרב הרצוג פוסק שאין בהפעלת זרם משום מלאכת בונה או מכה בפטיש בהתבסס על דברי רבינו בפרק כב הלכה כו:
אין גודלין את שיער הראש, ואין פוקסין אותו, מפני שנראה כבונה. ואין מחזירין מנורה של חוליות, ולא כיסא המפוצל, ולא שולחן המפוצל, וכיוצא בהן--מפני שנראה כבונה; ואם החזיר, פטור--שאין בניין בכלים, ואין סתירה בכלים; ואם היה רפוי, מותר להחזירו. ואין מתקנין חוליות של שדרה של קטן זו בצד זו, מפני שנראה כבונה.
כלומר בהרכבת כלי שדרכו להרכיבו ולפרקו אין בכך משום בונה כי כלי כזה עיתים מורכב ועיתים מפורק ולכן אין בהרכבתו משום בונה/מכה בפטיש ואין בהרכבתו משום סותר. לעומת כלי שנטמא או סכן שנפגמה שאין דרך שימושו של הכלי לטמאו ולטהרו ואין דרך הסכין לפוגמה ולכן יש איסור בטבילת הכלי ובהשחזת הסכין.
ומכאן למכשירי חשמל שזהו דרכם עיתים יש זרם ועיתים אין מאחר וזה השימוש בכלי ולכן בהפעלתם משום בונה/מכה בפטיש ואין בהפסקת הזרם משום סותר.
מאחר וגדר של מכה בפטיש זה רק כאשר הפעולה מכשירה את הכלי לשימוש טרם השימוש אולם כל עוד הפעולה מהווה גם את השימוש בכלי אין כאן משום מכה בפטיש. מה גם שכל פעולה שלא נחזית כלפי חוץ אינה מוגדרת שמלאכה אסורה בשבת.
הפעלת שעון באמצעות קפיץ בשבת
נראה שמאחר וזה דרכו של השעון לטעון את הקפיץ בכל עת שנגמר, הרי שזה מותר למלאתו בשבת. ואין בכך גם משום איסור דרבנן שנראה כבונה כי אין בכך גדר של "נראה כבונה" כמו מנורה של חוליות כי השעון חיצונית נשאר אותו הדבר.