צבא חסון לעם מחוסן

אחי ורעי, בעת הזאת אנו העם היושב בציון מצוי במערכה קשה וכבדה עם אויב מר ונמהר שונא ישראל, ואחינו שבדרום מצויים מזה זמן רב תחת איומיו יום יום שעה שעה. אויבים אשר אינם בוחלים מלכוון את נשקם אל אזרחים, דבר שמעיד על אופיים ודרכם של צמאי דם. ולהיום כוחות צה"ל נערכו לשרש את השורשים הרעים אשר כבר השתרשו עמוק עמוק במרתפי ומנהרות של עזה התחתית ואשר מאיימים לא רק על תושבי הדרום, אלא אף על כל העם היושב בציון. ואליבא דאמת הם אינם אלא זרוע של אויב יותר מסוכן, האויב האירני, אשר אינו בוחל מלהצטייד ח"ו בפצצה גרעינית על מנת להשמידנו, ואשר לו עוד זרוע מהצפון ועוד אשר זוממים עלינו לכלותינו. עלינו לדעת דוקא בעת הזאת כי לא לחינם אויבים רבים מתנכלים לנו מזה אלפי בשנים למרות שכל רצוננו הוא רק לחיות ולהתקיים ולהתנהג עפ"י המסורת שקיבלנו מאבות אבותינו כי שנאת עולם לעם עולם היא בגלל תורת עולם המייחדת אותנו מכל עמי העולם, תורה של חסד ומוסר. צאו וראו למרות שאויבינו מכוונים נשקם אל אזרחים חפים מפשע שאינם מחזיקים נשק להגנה, וכבר היו דברים בעבר שטבחו ללא רחם, נוסעים באוטובוסים כי כן דרכם, ועדין עובדה היא שאנו גם במאבקנו ההגנתי נשמרים מלפגוע באזרחים חפים מפשע, ומשתדלים להיות מאוד נקודתיים נגד כל אותן מקורות הנשק אשר מכוונים כלפינו, ולמרות כך, הם אינם אומרים די, נהפוך הוא, הם מעצימים את שנאתם כלפינו.

ולכן, באתי אליכם בשעה הזאת שכולנו נתחזק. הכיצד? ברור בתקווה, אבל תקווה מתוך אמונה שבאה מתוך תובנות אמוניות. שהרי אנו נרדפים כבר אלפי שנים על לא עוול בכפינו, אין זאת אלא משנאתם אלינו רק בגלל ייחודנו, כעם ה'. ואכן כבר תורת ישראל מאז שניתנה לנו מאז היותנו לעם גילתה לנו את הסוד הזה ואמרה לנו: דעו, שבשעה שתעמדו בקרבות, הגנה או מתקפה עם אויבכם, החזיקו בשני דברים, א. בכח והיערכות צבאית. ב. הצטיידות באמונה ובתפילה. כי לאמונה ולתפילה כוחות אדירים הן לגבי העורף והן לגבי החיילים שבקרב. וכבר בראשית דרכנו אבותינו הגיעו למדבר כאשר יצאו מבית עבדים מעונים, נרדפים, שפופים, והנה לנגדם מזנק עמלק ימח שמו וזכרו, "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה - העם- עייף ויגע". ומה עשה משה רבנו? אומר ליהושע: קום קח לך בחורים טובים הצטיידו בנשק ותלכו להילחם, אבל אני אהרן וחור נכנס את כל העם – העורף, וכשאני אעלה על ראש הגבעה אשא תפילה ואגרום לכך שכל העורף יישא תפילה, כי התפילה נותנת כח לעם שנמצא בעורף, היא גם נותנת כח לחיילים שנמצאים בחזית כשהם יודעים שיש להם עורף מחוסן עם אמונה יצוקה. ומשה רבנו בזמן שהוא מעורר את העם לתפילה, הוא איננו מעורר לתפילה רק מכוחה, אלא מקנה להם את התובנות האמיתיות, ואומר: דעו כך, אויבכם נלחמים בכם רק בגלל א-לוהיכם, רק בגלל תורתכם, כי אתם עם ה'. לכן עליכם להימנע מלחשוב על עצמנו אלא על קדושת שמו יתברך ואז ה' ייתן לנו בעורף כח להחזיק מעמד, וייתן לחיילנו כוחות להתגבר על אויבנו בשדה הקרב.

וכאן אביא דוגמא מהחיים בשני סיפורים קטנים.

מעשה והיה לי ידיד בדרגת אלוף בצבא רחוק מתורה כי לא חונך לכך, אבל יהודי עם לב טוב ונשמה טהורה. אמרתי לו תוך כדי שיחה: נסה לשרטט לי ע"ג קרטון כיצד אתה כובש יעד של אויב מבוצר מאוד במינימום זמן, מינימום קורבנות ובצורה הטובה ביותר? האלוף: כבוד הרב, עם כל הכבוד שאנו ידידים, אבל אתה רק 'רב' וכי מה אתה מבין בענייני מלחמה? אמרתי לו: ובכל זאת לידיד אינך מוכן להראות לי תכנון כיצד כובשים אויב מר ונמהר? מיד ידיד האלוף נכנע, ישב ושרטט והראה לי כיצד יש לו כוחות מאחור לשמור, כוחות פורצים ומאגפים מימין ומשמאל, כוחות מוצנחים במרחב האוירי, ממש דברים נפלאים מאוד. אולם חזרתי ואמרתי לו: אתה יודע, חסר כאן משהו?! תגובת האלוף: אמרתי לך שאינך מבין בענייני מלחמה, ולדבריך, מה חסר משהו? אמרתי לו: לא חסר לך קומנדקר, כלי רכב צבאי, עם ספר תורה?! מיד השיב האלוף: 1:0 לטובתך כבוד הרב. על אף שאינני דתי אני מאמין שקומנדקר ובתוכו ספר תורה מוסיף כח לחיילים שיש להם אני מאמין, שהם יודעים שהם מתחברים עם משהו של נצח שעם ישראל זה אינו בן חלוף, הוא לא מהיום והוא לא עד מחר, הוא כבר לפני אלפי שנים ועד ימות המשיח מברית בין הבתרים, כפי התסריט בברית בין הבתרים. ואכן העם צריך לדעת מכך, גם היושב בעורף וגם הנלחם, שהוא לא עם של הווה, הוא עם של עבר, ושל עתיד, הוא מיוחד, מייחד ה', ייחודי בדרכו, יש לו ייעוד להיות אור לעצמו, אור לגויים, ולכן עם כזה חייב להיות בהיסטוריה, חייב לתת את ההקרנה הא-לוהית והמוסרית לאנושות כולה. ומשום כך, הכח עצום בתפילה ובאמונה הם דוקא בשעות קשות הללו, הן לעורף והן לאלה שנלחמים בשדה הקרב. כך שאויבנו מודעים לכך שחוסננו הוא באמונה, וחולשתנו היא בהתרחקות מהאמונה. הם משדרים כביכול אמונה 'אַלַּלּה וַואכְּבַּר', למול מה שהם סוברים שהתרחקנו מהאמונה, וככל שנחזור אנו לשמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד, אזי, הם ייחלשו ויתקיים בנו: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".

מעשה נוסף, לפני מלחמת ששת הימים היתה תקופת המתנה והיה רב בישראל כבר ז"ל, שהלך למסור שיעורי תורה ולחזקם בקיבוץ סעד, בדרום. כשגמר בערב, במקום לפנות ימינה פנה בטעות שמאלה וכך הגיע לשטח לכיוון עזה, ויצאו לפניו שלושה חיילים מצריים עם נשקים מכוונים אליו. הוא ראה את המוות בעינים. אולם בידו היה לו רק כרך גמרא לא יותר. מיד הוא הרים ידיו כלפי מעלה וצעק: "שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד", הוא התכוון לקבל עליו עול מלכות שמיים לפני שהוא מת, אבל הם כששמעו את צעקתו, השליכו את הנשקים וברחו כל עוד נשמתם בם, אולי זה נשמע היום בדורנו כדבר הזוי ולא נכון, אבל זוהי המציאות. ואכן במלחמת השחרור גלגלו היישוב הקטן, גלגל בארץ כי לא היה לו מספיק כוחות בתוך חביות רימונים מתפוצצים, וערבים מיפו ומרמלה ברחו וצעקו 'אללה עם אליהוד' ללמדנו, שבשעה שאנחנו באים עם עוז, עם אמונה, עם תובנה, אוייבנו יראים מאיתנו. ה-'אללה וואכבר' שלהם עם כל הכבוד שהם מדברים בשם אמונה, אבל הם מחללים את שם ה' כי אנו מאמינים בה' אחד שהוא "אל מלא רחמים", והם מדברים על 'אללה וואכבר' והם שופכי דמים בינם לבין עצמם יום יום הם טובחים ואין לומר כלפינו.

ומשום כך, בימים הקשים הללו נדע להשכיל ולהתאחד סביב המייחד אותנו כעם ה', כעם נצח, כעם ייחודי וייעודי, כעם שיש לו ערכים נפלאים שאשרינו אם נתנהג באותם ערכים, שאשרינו אם ננחיל את אותם ערכים לאומות העולם, כי זוהי השעה שנחזור לאמונתנו, כי זוהי השעה שנתפלל אל אבינו שבשמיים להצלחת כוחות צה"ל. להצלתנו אנו, להצלת תושבי הדרום, ולהצלת כל יהודי בכל מקום שהוא. ואני סמוך ובטוח שאכן באמת הדברים היוצאים מלבי יכנסו לליבותיכם ובשם ה' נעשה ונצליח ונזכה לשבת בטח בארצינו.

תמונה ראשית: 

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
68.00₪
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
58.00₪