דיני אבוקה להבדלה ודין ייאותו לאורו

דין הדלקת נר בהבדלה

כתב רבינו בהלכות שבת פרק כט הלכה כו:

ישראל שהדליק מגוי, או גוי מישראל--מברכין עליו; גוי מגוי, אין מברכין עליו.  היה מהלך חוץ לכרך, וראה אור--אם רוב אנשי הכרך גויים, אינו מברך; ואם רוב ישראל, מברך.  אור של כבשן, ושל תנור, ושל כיריים--לכתחילה לא יברך עליו; הגחלים--אם כשיכניס קיסם ביניהן דולק מאליו, מברכין עליהן.  אור של בית המדרש--אם יש שם אדם חשוב שמדליקים בשבילו, מברך עליו; של בית הכנסת--אם יש שם חזן שהוא דר שם, מברכין עליו.  ואבוקה להבדלה, מצוה מן המובחר.  ואין מחזרין על האור, כדרך שמחזרין על כל המצוות; אלא אם בא לו, מברכין עליו.

מסביר המגיד משנה (מובא בהערה בהערה ס"ח), שאבוקה הכוונה חבוקה כלומר כמה נרות.

מורי מתנגד לפירוש זה של אבוקה אלא מסביר על פי פירושו של רבי תנחום הירושלמי שביאור "אבוקה" נר של שעווה (או דונג) שאורו עולה יפה ולכן כל פתילה שאורה עולה יפה נקראת אבוקה (כגון ה"גוזגוזי" בתימן).

בגמרא פסחים דף ק"ג עמוד ב' נאמר:

כי מטא לאבדולי קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא א"ל למה לך כולי האי הא מנחא שרגא א"ל שמעא מדעתיה דנפשיה קא עביד א"ל אי לא שמיע ליה מיניה דמר לא הוה עביד א"ל לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר

בלשון הגמרא ובמפרשים לא נתפרש מה ההבדל בין נר לאבוקה.

בגמרא פסחים דף ח עמוד א' נאמר:

ואבוקה לא והאמר רבא מאי דכתיב (חבקוק ג, ד) ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עוזו למה צדיקים דומין בפני שכינה כנר בפני האבוקה ואמר רבא אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אמר רב נחמן בר יצחק זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין רב זביד אמר זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו רב פפא אמר האי בעית והאי לא בעית רבינא אמר האי משך נהורא והאי מיקטף איקטופי:

לגבי בדיקת חמץ, הגמרא באבוקה מתכוונת ללהבה גדולה כגון גזיר עץ והראיה לכך שמביר מורי היא בדף כז' עמוד א' "א"ר פפא כשאבוקה כנגדו" ופירש רש"י "כנגד הפת מבעיר העצים בפי התנור", כלומר מדובר על גזיר עץ אחד כי פי התנור הינו צר ולא ניתן להבעיר בו יותר מגזיר אחד ובכל זאת גזיר העץ הבודד נקרא "אבוקה".

כתב רבינו בהלכה כד':

סדר הבדלה במוצאי שבת--שיברך על היין, ואחר כך על הבשמים, ואחר כך על הנר.  וכיצד מברך על הנר, בורא מאורי האש.  ואחר כך מבדיל.

מורי מבאר (מובא בהערה נט) שלשון מאורי האש רבים הוא בגלל הגוונים הרבים שיש באור הנר (כחול, ירוק, צהוב, חום אדמדם) ולא בגלל ריבוי הנר. ולכן לדעת מורי, אין לברך על אור החשמל שאין לו גוונים (מאורי) וייתכן שגם בגלל שאינו "אש". לגבי מצית, נראה שאפשר לברך על אש של מצית.

ייאותו לאורו

כתב רבינו בהלכות שבת פרק כט' הלכה כה':

אין מברכין על הנר, עד שייאותו לאורו, כדי שיכיר בין מטבע מדינה זו, למטבע מדינה אחרת; ואין מברכין על הנר של גויים, שסתם מסיבתן לעבודה זרה, ואין מברכין לא על הנר של עבודה זרה, ולא על הנר של מתים.

מלשון רבינו משמע שאין חובה ליהנות בפועל מאור הנר אלא שנמצאים במקום שראויים להינו מאורו.

אין לברך על נר חשמל מאחר ואינו אש ולא תקנו עליו ברכת "בורא מאורי האש".

אין חובה לכבות חשמל, בעת הברכה, אולם אם המקום גדול ויש הרבה אנשים, כדאי מאד לכבות את החשמל.

הרב עובדיה פוסק לגבי פורים שחל מוצאי שבת ברכת בורא מאורי האש הינה ברכת שבת ולא ברכת הנהנין ולכן אין איסור ליהנות מאור הנר לפני ברכת בורא מאורי האש

אדם ששמע ברכת בורא  בבית הכנסת

יש הנו שלא כמו הגים להסתכל בציפורניים לאור הנר.