מצוות הדלקת נרות שבת בתנאי חיינו המודרניים

א. כיבוי חשמל לפני ההדלקה
ב. ברכה על חשמל
ג. ברכה על הדלקה בבית מלון
ד. הדלקת נרות על ידי אורחים בחדרם

מקורות: גמרא, שבת, פרק שני
רבינו, הלכות שבת, פרק חמישי

כתב רבינו בהלכות שבת פרק ה' הלכה א':

הדלקת נר בשבת אינה רשות, אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק; ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה, כגון עירובי חצרות או נטילת ידיים לאכילה:  אלא חובה.  ואחד אנשים ואחד נשים, חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת.  אפילו אין לו מה יאכל--שואל על הפתחים, ולוקח שמן ומדליק את הנר:  שזה בכלל עונג שבת הוא.  וחייב לברך קודם הדלקה, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת--כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים

  1. מלשון רבינו שכתב "שיהיה נר דלוק בביתם" משמע שאם אדם הדליק נר שבת וכבה הנר לפני כניסת השבת, הרי שצריך לחזור ולהדליקו כי המצווה היא לא עצם ההדלקה (כמו נר חנוכה) אלא שיהיה לאדם נר דלוק בשבת שיאכל לאורו (מורי בהערה ה כותב שלפי רבינו משמע שאם היה נר דולק מלפני שבת, אינו חייב לכבותו ולהדליק מחדש ולכן גם לא יברך אם כבה והדליק).
  2. בנוגע לברכה חוזרת אם כבה הנר ואדם צריך להדליק מחדש, הרי שאם ההדלקה החוזרת הייתה בסמוך הרי שאין לברך וכן אם היה חשמל מאיר. אולם אם הנר כבה שלא בסמוך להדלקה (אולם לפני כניסת שבת כמובן) וכן אין חשמל מאיר הרי שלדעת הרב יש להדליק בברכה.
  3. כמו כן משמע מדברי רבינו שהמצווה היא על האדם שאוכל בביתו ולא מצוות הבית, ולכן אם האדם לא אוכל ולא לן בביתו לא ידליק את הנר.
  4. הדלקת הנר אינה תלויה רק באכילה כי חובת הדלקת הנר היא קשורה לכל צורכי השבת של האדם ולכן גם אם האדם מתארח בליל שבת וחוזר לישן בביתו צריך להדליק נר בברכה כדי שלא יתקל ובכך יפגע עונג השבת שלו (כמובן אם הנר יישאר דולק עד שיחזור), כי הרי ביום כיפור שחל בשבת מדליקים בברכה על אף שאין אכילה (הלכות שביתת עשור פרק ג' הלכה י הערה כח).
  5. כמו כן, אם אדם הדליק נר שבת במקום סעודתו אולם בחלק אחר של ביתו חשוך, הרי שהוא צריך לדאוג לנר דולק גם במקומות אחרים בביתו שהוא עושה בהם צרכים שונים.
  6. מצוות הדלקת הנר בשבת יש לה מספר תכליות הכוללות שלום בית (הלכות חנוכה פרק ד הלכה יד) ועונג שבת (הלכות שבת פרק ל' הלכה ה), אולם מהות חובת הברכה על הדלקת הנר הינה מפני הקראים (הערה א' בדברי מורי) שהתנגדו לכך שתהיה אש דולקת בשבת ולכן תקנו את הברכה כדי להוציא מדעת הקראים. ועל אף שרבינו מתנגד לברכה שלא נזכרה בתלמוד, הרי שמפני המלחמה הקשה מול הקראים, תקנו ברכה בזמן הגאונים מדין "עת לעשות לה' הפרו תורתך".
  7. בשונה מנר חנוכה, במידה והאשה אינה מרגישה בטוב ורוצה להדליק נרות שבת, הרי שהבעל יכול להביא את הנרות לחדר בו אשתו מצויה כדי שתדליק בברכה ולאחר מכן יעביר את הנרות למקום הסעודה (בנר חנוכה לא ניתן מדין ההדלקה עושה מצווה).
  8. במקום שיש נר דלוק אסור לבן בית או לאורח לברך על נר נוסף כי אין מברכים על תוספת אורה, אולם אם יש חלק אחר בבית כגון חדר שלא מואר מהנר, רשאי בן בית או אורח להדליק באותו מקום בברכה (אלא אם בעלת הבית כוונה בברכתה לפתור את שאר הנרות שידליקו בבית שאז לא מברכים על נר נוסף).
  9. באופן דומה, כאשר מתארחים בבית מלון ומדליקים בחדר האוכל, רק אשה אחת תברך כי אין מברכים על תוספת אורה.
  10. דין הדלקת חשמל:
  1. יש פוסקים שמתירים לכתחילה לברך על חשמל שמאיר באופן מיטבי (הרב עובדיה יוסף).
  2. יש פוסקים שאומרים שמאחר ואספקת החשמל תלויה בתחנת הכח של חברת החשמל, הרי שבהדלקת החשמל אין בכך קיום מצוות הדלקת נר כי המדליק תלוי באחרים (הרב אויירבך).
  3. מורי סובר שמאחר והברכה נקבעה על אש כדי להוציא מדעת הקראים, הרי שאין לברך על חשמל שלפי הקראים מותר להשתמש בחשמל בשבת. ולכן אין מניעה שבעת ההדלקה יהיה החשמל דלוק בבית.
תמונה ראשית: 

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
68.00₪
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
58.00₪