שאלות ותשובות

האם אפשר לעשות ערקי מתאנים נגועות בחלקן או פירות שנגועים בתולעים (לא הרבה)?

 

שו"ת |

יש לנו מניין של ביכנ"ס שמעורב תימני עם ספרדים, חלק מהתימנים שאמי וחלק בלדי.

נהיה ויכוח בנושא מנהג העמידה בי"ג מידות של רחמים.

אני אמרתי שלא נהגו. אין הלכה. זה מנהג.

ואני יודע שמנהג לפעמים זה יותר להלכה.

השאלה שלי: מה ידוע מהרמב"ם והשו"ע, בתמצית, מהיכן נובע ואיך נוהג ק"ק תימן.

כל זה בשביל השלום, ומאחר שחלק יושבים וחלק עומדים וזה לא יפה ולא מכובד.

לכן רוצה פסיקה של הרב בעניין

 

שו"ת |

למארי ורבי הרב רצון יצ"ו שלום רב,
אודה לרב אם ישיב לשאלות שעלו לי ולחברי
1) האם בשבת על המיילד בימינו אין לחשוש לאיבה ואין לו לילד את הגויה?
האם איסור זה עומד גם בזמן שאינו שבת?
2)הלכות שבת ב,י נאמר במצב שיש חולה שאין בו סכנה ו"היו צרכיו אין בהן מלאכה - עושין אותן אפילו ישראל". ואילו על איסורי שבות מותר לי לומר לגוי לעשות אם יש שם מקצת חולי. האם ההיתר הוא לומר לגוי והישראלי נכלל בתוכו - גם לישראלי מותר, ואז מקצת חולי זה החולה שאין בו סכנה, או שבאיסורי שבות ההיתר לומר לגוי גרידה ולי אסור, ולפיכך מקצת חולי הוא אינו חולה שאין בו סכנה?

שו"ת |

1 מה מקור החובה לכסות את הראש בטלית לפחות במהלך העמידה? אני כמעט בטוח שראיתי תשובה של רבנו במהדורת בלאו בנדון, אבל טרם הצלחתי למצוא אותה שוב בשביל חבר ששאל אותי על הנדון כי בישיבה שבה הוא לומד דווקא בכלל לא מכסים את הראש, ראש הישיבה הוא יוצא אלג'יר.

שו"ת |

שלום הרב צפניה היקר,
בפרשת השבוע כי תצא קראנו על איש השוכב עם נערה המאורסה בעיר או בשדה וראינו שבעיר גם היא נסקלת.
כג- כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ נַֽעֲרָ֣ה (כתיב נער) בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ:
כד-וְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֗ (כתיב הנער) עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

שו"ת |

שלום לרב צפניה היקר,
בהמשך לשאלתך אני מגלה שאיני מבין מה הכוונה
לאסור בפלטה משום עובדין דחול או מיחזי כמבשל.
האם עובדין דחול זה כי משתמשים בפלטה ביום חול והרי רובא דעלמא לא. שמא זה כמו תנור ואין לחלק בצורתו ולכן זה אסור ואז גם אין לחלק בין חימום לבישול?
ומה הכוונה במיחזי כמבשל מדוע זה נראה מבשל הרי מי מבשל כך היום? ומה הכוונה או זה או זה האם מורי לא כתב במפורש?
ולעניין מיחם לא הצלחתי להבין מדוע שם זה מותר האם זה משום שזה כלי שאין מטרתו לאוכל אע"פ שיש בו חום שהיד סולדת בו?

שו"ת |

שלום וברכה,
הרמב"ם כתב בהל' דעות ה,ז, שת"ח "דן את כל האדם לכף זכות".אבל בפה''מ פ''א כותב כל מיני חילוקים בלימוד זכות, שצדיק תמיד צריך לדון, ורשע תמיד לכף חובה, ובינוני ממידת חסידות.
ושאלתי, אם משנה תורה אמור לכלול את כל התורה, אז כאשר אני לומד אותו, מאיפה אני אמור לדעת את כל החילוקים הללו? אלו חילוקים מאוד חשובים להלכה. אבל במשנ''ת בפשטות כתב הרמב"ם לדון את 'כל' האדם לכף זכות...
ברוך תהיה תודה רבה

שו"ת |

בפרק 11 בהלכות עבודה זרה הלכה ה':

האם לדעת הרמב"ם כשהוא כותב שמותר לומר מאז שבניתי את הבית או מאז שהתחתנתי וכו' התעשרתי או יש עלי ברכה, הוא מתכוון רק שמותר אבל אין בזה כלום או שבאמת זה סימן טוב ומאז יש ברכה בפעולות שלי.

לעומת כמובן, בהלכה ד' הקודמת שהרמב"ם כותב שאסור להימנע מפעולות או לעשות פעולות בעקבות מקרים כגון כששועל עובר לידי וכדו'.

שו"ת |

שלום הרב

יש לי שאלה על תקיעה בשופר בימי קורונה
קיים ויכוח בין רופאים האם יש חשש בתקיעה בשופר להדבקה שהיא יותר גדולה - מכיוון שלא ברור האם התקיעה בשופר מפזרת את הטיפות היוצאות מהפה לטווח גדול יותר
אני מבין שיש עדיפות לנסות למצוא מקום בבית הכנסת שהתוקע יכול לעמוד ולהגדיל את המרחק בינו לבין המתפללים
בבתי כנסת שהדבר לא אפשרי - האם מותר לכסות את השופר במסכה חד פעמית או שכיסוי המסכה נכנס להגדרה של שמיעת קול הברה?

תודה רבה
יחיאל

שו"ת |
x

Audio Playlist