שלום לרב.
1. ראיתי שהרב כתב בהלכות תספורת שמותר לחתוך את השיער בפיאה עד שיעור שיהיה אפשר להביא את ראש השערה לעיקרה, ראיתי שיש מחלוקת בשיעור זה, הרב יכול לנקוב בסנטימנטרים כמה חובה להשאיר?
2. מה הגדרתה של מכונת תספורת לעניין זה, כמספריים או כתער?
תודה רבה לרב!!

כבר כמה שנים מתפללים ועד היום תמיד אמרנו תיקון הטל/גשם כשס"ת היה עדיין בחוץ, כמנהג חלק מחברי המתפללים.
נושא עלה באסיפת מתפללים אחרונה.
יש שטענו, אולי מדובר בביזוי ס"ת.
אשמח לדעת כיצד עלינו לנהוג בעניין זה.
האם יש עניין הלכתי או שזה מנהג בלבד?
 

סלט פירות שמעורב מפרי האדמה והעץ באופן שאינו ניכר ויש רוב ממין אחד האם לברך לפי ברכת הרוב או שהכל נהיה בדברו?

לכבוד הרב שליט"א, שלום
הרמב"ם בהל' עבו"ז פי"א הי"ב כותב, הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, המניח ס"ת או תפילין על הקטן בשביל שישן, לא די להן שהן בכלל חברים ומנחשים אלא שהם בכלל הכופרים בתורה שהם עושין ד"ת רפאות הגוף ואינן אלא רפאות נפשות שנ' ויהיו חיים לנפשך. אבל הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ונזקים הר"ז מותר. ע"כ. לכאורה היה נראה שאפשר להבין שיסוד ההבדל הוא האם קריאת הפסוק או עשיית המצוה היא בתור סגולה או בתור "כדי שתגן עליו זכות קריאתן," שאם האדם קורא פסוק בתור לחש לרפואה זה אסור אבל אם קורא לקיים המצוה בידעו שמצוה מגנא ומציל הרי זה מותר. אולם אם כן אינו מובן למה דוקא לבריא מותר כדי להגן, הרי אם בכוונה תליא מילתא יש להתיר אף לחולה לקרות בתנאי שלא יתכוון ללחש אלא לזכותא דמצוה, ואילו מהרמב"ם משמע שלחולה אסור בכל גווני.
ואם כן היה משמע שאין ההבדל אלא בין בריא לחולה, אולם אם כך הרי אינו מובן וכי לא שייך טענת "עושין מדברי תורה רפאות הגוף" אם קורא בתורה כדי שלא יגיע אליו ייסורין, וכי מה ההבדל בין קריאה להבריח ולהפסיק ייסורין לבין קריאה להגן מהייסוריין מתחילה.
(ואסיים בתפילה שהקב"ה ישמור ויצליח חיילנו)
תודה רבה

הרמב"ם כותב במשנה תורה בסוף הלכות שמיטה ויובל: 
ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את י"י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך י"י חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך. 
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. 
ויש רבים שמדייקים מן ההלכה הזו שבחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד התורה פטורים מן הגיוס לצה"ל. וראיתי שכתב מארי יוסף קאפח זצ"ל בפירושו לרמב"ם שם:
ואיני רוצה להאריך בכוונת רבנו כאן, כדי שלא ליתן פתחון פה לעקושי הלב נפתלי המחשבה, נעדרי הדעת.
ואם כן שאלתי לרב,
א.    האם לדעת כת"ר שליט"א אפשר להוכיח מהלכה זו שאכן ישנו פטור לגיוס לבחורי ישיבות? 
ב.    אם כן, מדוע לא הביא זאת הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות?
ג.    אם כן, מדוע נאמר: "כל איש ואיש מכל באי עולם", כך שמשמע שמדובר אפילו על גויים?
ד.    אם לא, האם הרב חושב שאכן בחורי ישיבות חייבים כולם בגיוס לצה"ל?
ה.    וכן, אם הרב חושב שבאופן כללי בחורי ישיבות צריכים להתגייס לצה"ל, האם ישנם בחורים יחידי סגולה שהם פטורים לגמרי, ואם כן מה צריך להיות המינון של זה?
ו.    האם הרב יודע מה הייתה דעתו של מארי קפאח לעניין גיוס בחורי ישיבות לצה"ל, ומה חשש שיקחו מהפירוש של שיטתו ברמב"ם שבעקבות כך החליט שלא לכתוב?
ז.    ישנם אומרים שבאופן כללי הרמב"ם מסיים כל ספר בדברי אגדה ודברים אלו אינן להלכה כלל, האם הדבר נכון?
ח.    בהמשך לסעיף ד', האם הרב חושב שיש טעם שיש למנוע בחורים להתגייס לצבא מחשש שיתקלקלו בצבא?
ט.    וכן, האם יש טעם למנוע מבחורי ישיבה להתגייס לצה"ל כאשר ישנן פקודות של צה"ל שלא כפי דיני התורה, ולא תמיד מסכנים את חיילי צה"ל באופן מוצדק, או שמלחמת מצווה קיימת גם בצה"ל?
 

סקירה על פעולת הכיריים: שיטת האינדוקציה היא שיטה על פיה סלילים מגנטיים הממוקמים מתחת למשטח הזכוכית הקראמית, יוצרים אפקט חום מדויק בקוטר המתאים לתחתית כלי הבישול, בעוד שהאזור שמסביב נותר קר, אם לא תניחו סיר בישול על הכיריים, גם  במידה והכיריים עובדות, האזור לא יתחמם כדי לשמור על בטיחות המשתמש.
אלקטרומגנט חזק שמשנה את כיוון השדה המגנטי במהירות, אפשר להזיז את המולקולות בתוך מגנט אחר (שבמקרה הזה הוא הסיר) וככה לייצר חום בצורה יעילה שגם לא מחממת שום דבר אחר חוץ מהסיר. 
הכיריים לא מתחממות, הסיר מתחמם כתוצאה מהשדה המגנטי, הזכוכית מתחממת כתוצאה מהסיר החם.
בזכות טכנולוגיה זו, אוכל/נוזל שגולש מהסיר הרותח, לא נשרף אלא מגיע לרתיחה כאשר הוא קרוב מאד לתחתית הסיר.

השאלה: בבישול חלבי, גלש נוזל (חלב) על הכיריים. תיכף לאחר גמר הבישול ניקו את הזכוכית של הכיריים והניחו תבשיל בשרי שאף הוא גלש ובתחתית הסיר הגיע כאמור לרתיחה ובעבוע. מה דין התבשיל הבשרי?
 

אני בשיעור א' בישיבת מרכז הרב,
האם מותר לי לאכול מהעוף/בשר שמוגש בארוחת הצהריים, והוא איננו חלוט?
האם מארי נשאל על הנושא?
נ.ב, אנחנו הולכים בבית ע"פ פסקי רבנו הרמב"ם ומארי יוסף קאפח.
 

שלום למו"ר ה' יאריך ימיך בטוב ובנעימים
מתוך בריאות איתנה לאורך ימים ושנים.
רציתי לשאול לגבי העיר לוד בחיוב קריאת מגילה ושאר מצוות היום,
רוב תושבי לוד ותושבי גני איילון עושים יומיים, שכונת גני איילון לא בדיוק מוגדרת כסמוך ונראה עמו כביאור מארי, אזי יש לי עניין להחמיר לגבי היום השני?
ועוד נניח שאני יעשה יומיים ובבוקרו של יום הפורים אחרי מגילת אסתר אצא מן העיר לבני ברק לחגוג את סעודת הפורים עם משפחתי ואתעכב שם עד אחרי צאת הכוכבים
האם עלי לקרוא מגילה עם ברכה או בלי ברכה אחרי ערבית?
או בגלל שבזמן החיוב של הלילה לא הייתי במקום שסמוך למוקף ואז לא אתחייב?
סליחה רבינו על האריכות אשמח למענה מפורט למעשה,
ושכרו מן השמיים,
תלמידך דניאל.

שלום
לאחרונה אני מחפש סידור (נוסח תימני בלדי) עם ביאור ופירוש של התפילה
האם הרב יוכל להמליץ לי על אחד שכזה?

שלום וברכה
הריסים שלי מאד דקות ודי קצרות, ורציתי לדעת האם מותר לי לשים תכשיר (שמן מזין) שמרבה שיער בעפעפיים? או שאסור מדין לא ילבש?
ראיתי שיש גמ' שממליצה לשים פוך כדי להרבות שיער בעפעפיים (שבת קט,א), והיא פונה לגברים.
תודה רבה