הרב אמר שהשתלשלות המאורעות במגילה הוכתבו על ידי הקב"ה. האם אין זה נוגד את דעת הרמב"ם שסובר בחירה חופשית לכל ועולם המונהג ע"פ חוקי הטבע.
https://www.youtube.com/live/OFr8zlOT3V4?si=PdZ5CLj-RDRXdfAw

האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות במיני מתיקה ודברים שאינם נאכלים בסעודה?

אני מתפלל בקביעות בבית כנסת תימני בלדי, בו נוהגים לחזור על שלוש התיבות בסוף קריאת שמע(ה' אלהיכם אמת). לעיתים אני מתבקש לעבור לפני התיבה ואני נמנע מלחזור עליהן, אך הדבר יוצר מתח ולאחרונה התבקשתי לחזור עליהן. האם עליי לבקש בנימוס מהגבאי שלא יבקש ממני לעלות לשליח ציבור?

מה הדין ביום צום אכל או בלע דבר שאין בו כל טעם בחיך?

האם הפר את הצום?
 

בעניין דברי רבינו בהלכות מגלה פ"א הל' י'
..." וּכְרַךְ וְכָל הַסָּמוּךְ לוֹ וְכָל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם יָתֵר עַל אַלְפַּיִם אַמָּה - הֲרֵי זֶה כִּכְרַךְ, וְקוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר."
לפי הבנתי ואם הבנתי נכון, מארי וגם מארי חיים כסאר פירשו את דברי הרמב"ם שמדובר בישוב ש"נראה עמו" בתוך האלפים אמה ולא כפי שאחרים פרשו או "נראה עמו" או "אלפים אמה". 
וכפי שהגדיר יפה הרב חננאל סרי בספרו עמ' 127 הל' צז. 
"כרך נקרא כל מקום שהיה מוקף חומה בימות יהושע עם הבתים שנבנו מחוץ לחומה בסמוך לו כל עוד אין ביניהם הפסק של מיל (כק"מ), והם נראים כיישוב רציף ממרחק של מיל (ק"מ). 
במקום מגורי - גילה, למיטב הבנתי הייתה מחלוקת בראשית הקמתה ורוב הפוסקים החליטו לסמוך אותה לירושלים ולקרוא את המגלה בט"ו באדר כמו יתר העיר ירושלם. על פיהם, רוב (אם לא כל?) הקהילות בגילה נוהגות כיום. שיטה זו תואמת יותר את השו"ע ומצרפת גם את עניין "רצף בנייה" למשוואה ההלכתית. 
גילה, כידוע מרוחקת מחומות ירושלם מעבר לאלפים אמה. אמנם יש רצף בנייה, אך נראה שהיא מקוטעת במקומות מסוימים כ"ש כביש בגין (כביש מהיר החוצה את העיר) החוצץ בין הישובים (אך פחות מק"מ). ועוד יש לומר שכביש זה סמוך ליישובי גויים (כפרים ערבים כמו בית צפפה) הכלולים ברצף בנייה זו. האם ישובי גויים מצטרפים לרצף של התחומין? האם חיבור ישוב זה לכביש הרחב שהם מעבר לק"מ מהווים חציצה ברצף? 
מבחינתי כבר חשבתי ללכת לקריאת מגלה במקום אחר בעיר אך תורה היא וללמוד אני צריך!  האם לפי הרמב"ם יהיה נכון לקרוא בט"ו בגילה? האם לפי השו"ע יהיה נכון לקרוא בט"ו בגילה? 
בברכת ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר כן יהיה עמנו, 
 

בקשר להלכה יומית "מהו משלוח מנות שיוצאים בו ידי חובה":
"הדר שדר ליה איהו מלא טסקא דזנגבילא, ומלא כסא דפלפלתא אריכא" (מגילה ז ב), והם דברים שאינן נאכלים בפני עצמם כלל.
וגם רבנו בדבריו חילק בין מיני 'תבשיל' ומיני 'אוכלין'?
 

1 איזו כמות של אכילת מזונות שצריך לפניה ליטול ידיים?

2 מה הכמות של אחרי אכילת מזונות שצריך לברך ברכת המזון?
 

לק"י

שלום לכבוד הרב.
יש לי חבר ילדות, חבר טוב מאוד.
מידי פעם כאשר מתאפשר בידי אני מעביר לחשבון הבנק שלו מעט כסף.
הוא מודע לכך (לפחות בחלק מן הפעמים) ושמח בכך.
ברור לי ולו, שאם אני יכול לעזור לו אני עוזר, ואם הוא יכול לעזור לי, גם הוא עוזר.
כך שאופי הנתינה הוא אחוותי (כבין אחים) ואין יחסים של נותן ומקבל ביננו.
אני מעוניין להעביר לחשבונו מעות בגדר "מתנות לאביונים" ולקיים בכך את המצווה.
הבעיה היא שאני חש לעלבון משום המושג "מתנות לאביונים".
הספק מצד זה גורם לי להיות בסברה כי עדיף שלא ליתן מאשר ליתן.
אולם אם אני אעביר משהו כמה ימים לפני החג, לא בטוח שהוא (במקרה וישים לב) יקשר את זה לעניין זה והדבר יותר יראה כמתנה לחג.
האם במצב שכזה הקדמת העברת המתנה (דרך העברה בנקאית) תחשב כקיום
המצווה או שאצטרך גם ביום הפורים עצמו ליתן המתנות לאשר אמצא?
תודה מראש, תלמידך גיא.

Shalom HaRav
The Rambam writes in hilchot yom tov 6:21 of the institutions of guards to prevent sexual sins during chagim. Does the RAV think of this as a source against co-educational summer camps

לק"י

לכבוד הרב שלום וברכה.
רציתי לשאול כמה שאלות
בעניין בן כרך שהלך לעיר לפי מנהג בני תימן (הרמב"ם)
1. אם אני לדוגמא בן פרזים, ונמצא בירושלים בליל יד,
ומגיע בליל יד גם כן לפני עלות השחר לביתי שבפרזים, האם אני מתחייב במצוות הפורים?
2. מהו הזמן הקובע ממש שאיחשב כבן יד, האם צאת הכוכבים/השקיעה/עלות השחר?
3. האם החיוב הוא תלוי בכוונה האם בדעתי להגיע ביד לביתי, או תלוי אם הגעתי ממש בי"ד לפרזים בלילה?
4. האם אני יכול לקרוא מגילה בירושלים בליל יד, קודם שהגעתי למקום הפרזים, אבל בדעתי להגיע לשם באותו לילה? וכן, האם אני יכול להיות בעל קורא שמברך?
5. האם אפשר להתחייב פעמיים בפורים? (אם הייתי בליל יד בפרזים והתחייבתי כפרזים, וביום יד הגעתי לירושלים אחרי שקיימתי כמובן את מצוות הפורים דפרזים)
6. מה דין של בחור ישיבה לעניין זה האם נחשב שביתו הוא הקובע או מקום הישיבה?

תודה רבה וענקית!