אנו בית כנסת נוהגים לפי מנהג השאמי
כל שנה את הפיוט "מי כמוך" אומרים באמצע נשמת כל חי
ושמעתי שיש כאן בעיה של הפסק בין ברוך שאמר לישתבח
האם יש איסור לומר את זה באמצע נשמת כל חי?
ואם כן מתי נוהגים לומר את זה?

בשבת באחד מבתי הכנסת באזור שלנו, בזמן קריאת התורה בתפילה, מוציאים 2 ספרי תורה. אחד שמים על התיבה ובה קוראים 7 עולים.
ואת הספר השני שמים שניים מהציבור על שולחן רגיל היכן שהם יושבים, ומעיינים בו בפרשת השבוע ועוקבים אחר הקורא בתורה באותה פרשה פסוק פסוק במטרה לבדוק אם אין טעויות בספר התורה השני, המונח על השולחן, כביכול עושים הגהה בשבת כדי להגיהו לקריאה בשבת הבאה.
האם זה מותר מבחינת ההלכה ולא נחשב הכנה? 
 

Shalom, if yediat hashem/daat is central to olam habah for the rambam, how does a shoteh acheive olam habah

שלום הרב
לצערי ההקפדה על ההלכה במשפחתי לא חזקה ולאחרונה יצא לי להבין שאולי יש דברים לא בסדר בשימושינו במיקרוגל
כשאנו מחממים אוכל אנו מחממים בכיסויים מפלסטיק (נפרד לחלבי ולבשרי) שיש בחלקם העליון יש חורים קטנים לכניסת אוויר
האם הדבר מותר? (לפעמים המכסים לא זמינים ואני חושב שמחממים גם בלי מכסה)
ואם הדבר אסור מה עליי לעשות?
כיצד להכשיר את המיקרוגל?
אילן כיסויים לקנות?

שלום לכת"ר.
א. האם משלוח מנות הוא דווקא בחבר שמכירו? או שיכול לקיים את המצווה גם במשלוח למישהו שלא מכיר... לכאורה מלשון רבנו ומהגמרא נשמע דווקא שמכירו.

ב. מה דינו של מי שגר בירושלים אך בריחוק גדול מאוד מהעיר העתיקה שאין השכונה נראית איתה? שאפשר לראות ממרחק של קילומטר רק שכונה אחרת מהעיר.

בתודה מכת"ר.

לק"י
פנה חברי אליהו לחבריו ברבים בשאלה: "האם מותר להמשיך לחיות כרגיל בזמן שאחים ואחיות שלנו נמצאים בשבי הנאצים העזתים? בזמן שאחרים נלחמים ומסכנים את חייהם בעזה ובגבול לבנון? בזמן שעשרות אלפים גולים בארצם?
האם מותר לעשות משתאות חגיגיים בפורים כשרבים כל כך לא יכולים?
איפה עובר הגבול בין חוסר אכפתיות הנובעת מאפס אמפתיה ובין אדישות סתמית?"
האם הרב יוכל לתת דעתו על שאלה זאת, ואולי במסגרת ההלכה היומית?
תודה ובברכה, תלמידך גיא.

1 אבל בתוך השלושים על אחותו.
שלושה ימים לפני סיום השלושים, הבת של האבל מתחתנת.
האבל כבר קנה החליפה לפני שידע שאחותו תלך לעולמה - האם יכול ללבוש החליפה?

2 האם האבל יוכל להתגלח לכבוד החתונה?

3 האם האבא של הכלה ויתר האחים האבלים על אחותם, יכולים להשתתף בשבת חתן?
 

1.מה יעשה אדם ההולך בדעת רבינו בקידוש בע"ש שמשפחתו מקדשת על יין מבושל והוא צליאקי (כך יוצא מצב שאינו יכול לקדש על הפת)
2. מה יעשה במקרה ואין יין הראוי לקידוש לדעת רבינו ואסור לו לחם? האם יסמוך על הקידוש של היין המבושל?

בתודה מראש

לק"י
שלום לכבוד רבנו,
במסכת פאה פרק ה' משנה א' כותב רבנו שאין הלכה כרשב"ג בעניין הרוח שפיזרה את העומרים.
במשנה תורה הלכות מתנות עניים פרק ד' הלכה ה' כותב רבנו שאומדים את השדה (כדעת ת"ק) ולאח"כ כותב שנותן שיעור של ארבע קבין לכל בית כור (שיעור מהגמרא בבא מציעאה בביאור שיטת רשב"ג).
בהערות מארי על פירוש המשנה ועל המשנה תורה במקומות הנזכרים, כותב שרבנו פסק כת"ק, ושיש כאלו שאומרים שבפירוש המשנה פסק כת"ק, ובמשנה תורה חזר בו ופסק כרשב"ג ושהוא לא רואה כך.
רציתי לדעת מה דעת רבנו בדבר לשיטת מארי, שהרי לכאורה נראה הדבר תמוה שכן מזכיר רבנו באותה הלכה (הנזכרת לעיל) גם את שיטת ת"ק וגם את שיטת רשב"ג, וכותב מארי שפסק רבנו כת"ק ולא חזר בו.
אשמח שרבנו יאיר את עיניי ויעזור לי להבין את דברי רבנו.
תודה רבה.

נושא גרושים וגרושות שחיים יחד ללא נישואין ומעדיפים לחיות ביחד, ללא שום התחייבות, חיי הוללות. לצערנו, מצב זה גם במגזר הדתי.
אחד הדרשנים המובילים לקירוב לבבות, דיבר על כגון זה מדברי שלמה המלך, "כי את כל מעשה האלהים, יביא במשפט על כל נעלם". את המעשה עצמו יביא בפני ההורים והקרובים, וזה הגיהנום הכי קשה, הבושה במעשה, בעולם האמת. כל יום שחיים יחד ללא קידושין, כל יום שהם יחד חיים חיי זנות. אותו דרשן שהכיר זוג דתיים גרושים חיים ללא קידושין, הציע לבחור, שהוא שומר תורה ומצווה, בואו תתחתנו וחיו יחד חיי קדושה. ענה לו הבחור, מה פתאום? טוב לנו ככה. מי היום מתחתן אחרי גירושין? חיים ללא חתונה. אין התחייבות אחד לשני.
מה ההלכה חושבת על אנשים כאלה?
האם האישה והגבר באמת חיים חיי זנות על כל יום שחיים יחד?