מי מחלק מדליות זהב לגורמים ששוחקים את זהותה היהודית של מדינת ישראל?

"מדלית זהב" על חילול שבת פרהסיוני
הרב רצון ערוסי

שמעתי שבשבת שחקנית ישראלית זכתה באולימפידה בטוקיו במדליה של זהב. 
אני חושב שהם טעו בחישוב. ישראל זכתה אתמול בשתי מדליות של זהב: מדליית זהב מבחינה אולימפית ו"מדליית זהב" על שחיקת הזהות היהודית של עמנו ושל מדינתנו. שכן, לפנים, אני זוכר לפני הרבה שנים כשהתקיימו אולימפידות, התקיימו משחקים ביום שבת, הוצף העניין איך נבחרות ישראל ישתתפו במשחקים שמתקיימים בשבת. ואילו הפעם, בעוונותינו המרובים, כבר אין שום זכר לדיון שכזה, אלא הדבר פשוט, שהשחקנים הישראלים משתתפים במשחקים שמתקיימים ביום שבת תוך חילול שבת גדול מבחינתנו כיהודים. 
יתרה מזו, ראש הממשלה לשעבר אשר ברוב חדותו וברוב חריפותו הכתיר שלושה ב"מדליה של זהב": "מדליה של זהב", למי שנכשל בקורונה לדבריו; "מדליה של זהב" למי שנכשל ביחסי חוץ, לפי דבריו; "מדליה של זהב" למי שנכשל מבחינה כלכלית לפי דבריו. ודומה שגם לו מגיעה מדליה של זהב, כמי שנכשל בשחיקת הזהות היהודית של עמנו ושל מדינתנו, בכך שהיה "ראשון לכל דבר שבקדושה" במרכאות, לחלל את השבת ולהתקשר לזוכה לברך אותה, כאילו זה דבר שאינו סובל דיחוי. 
מי יגלה עפר מעיניו של ראש הממשלה לשעבר, מר מנחם בגין ז"ל, אשר בהלוויה של נשיא מצרים, אנואר סאדת שהתקיימה בשבת, צעד בגאון ברגל, לא במכונית, לעיני כל, וניתן לזה פרסום עולמי, כיצד ראש ממשלה יהודי של מדינה יהודית לא מחלל את השבת. 
כלומר בדברים כאלה צריך להפגין את הזהות היהודית של עמנו, של מדינתנו ולשמור את קדושת השבת. יש הבדל בין שמירת השבת באופן פרטי של כל אחד ואחד, לבין מי שמייצג את מדינת ישראל, מייצג את עם ישראל, אז ודאי שצריך להציף את העניין הזה של חילולי שבת באולימפידות לפחות מבחינת השחקנים היהודים, ובודאי לא צריכים להיחפז ומיד לטלפן בשבת ולברך את הזוכה, ובכך להוסיף חילול שבת על חילול שבת, כאילו זה "פיקוח נפש של האומה", אם לא יברכו אותה במיידי, לאלתר, בבחינת "זריזים מקדימים". אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה.
כמו כן שמעתי מכלי התקשורת שבמקביל, לא מזמן, מדינת ישראל זכתה בהרבה מדליות זהב בתחום האולימפידה המדעית. וראו איזה משקל נותנת החברה הישראלית והתקשורת הישראלית לאולימפידה הספורטיבית הגופנית, שאין לזלזל בכך, ואיזה משקל או חוסר משקל או חוסר התייחסות לאולימפידה של חכמה, של מדע. הרי דבר זה צריך היה להיות הדבר הראשון במעלה אצלנו. מבלי לזלזל בעניין של התעמלות הגופנית. עם ישראל מאז ומתמיד הצטיין בחכמתו, עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. דהיינו אנחנו לא גדולים בכמות, אנחנו גדולים בגדולה, בחוכמה, במדעים, תראו כמה פרסי נובל יש לנו. ואני לא מדבר על אותם גדולי עולם אדירים תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים, אדירי תורה וחכמה, שאין מי שיכול להתחרות איתם בהישגים הרוחניים והאינטלקטואלים שלהם. 
והנה בעידן התקשורתי שמדווחים כל דבר, דבר זה על זכייה במדליות של זהב באולמיפידה המדעית, נדחק לשוליים. הנה עובדה אדם כמוני בקושי יודע שזכינו במדליות של זהב באולימפידה של מדע, באולימפידה של חכמה, כי לא מציפים את זה, כי מעמידים את אותם עניינים של ספורט גופני ראשון במעלה, לפני הספורט הרוחני, האקדמי, האינטלקטואלי. 
אין זאת אלא שאנחנו הולכים ושוחקים במו ידינו את ייחודנו הלאומי, ומטבע הדברים גם את ייעודנו הלאומי, כי אנחנו אמורים לשמש דוגמא ומופת ממלכת כהנים וגוי קדוש, אור לגויים, ובעוונותינו המרובים אנחנו לא אור לעצמנו, ובוודאי לא אור לגויים. 
זוהי שחיקה נוראה, שצריכה לזעזע את אמות הסיפים שלנו ולחשב מסלול מחדש. כלום באנו למדינת ישראל כדי לחלל את הביטוי ישראל שאין קדוש ממנו? לצערנו, עשינו אותו חולין שבחולין ומזייפים אותו. עכשיו הישראליות הזאת דוחקת את היהדות לחלוטין. מדי פעם בפעם הישראליות הזו לובשת צורה, שככל הגויים בית ישראל, וזו התבוללות מסוג מסוכן. עדיין לא בתחום הנישואים, אבל כבר יש גם בתחום הנישואים, ובתחום הרוחני זו התבוללות, ואוי לנו, משום שמדינת ישראל באה לעולם כדי לשמור על קיומנו הפיזי ועל קיומנו הרוחני. אם בתחום קיומנו הרוחני יש שחיקה נוראה, חלילה, מי יודע מה ילד יום ביחס לקיומנו הפיזי? כי מבחינה אמונית הא בהא תליא.
וה' יסייענו לשוב בתשובה שלמה, כדי שנזכה לגאולה שלמה במהרה.
(מתוך ההלכות היומיות שהרב מוסר לצאן מרעיתו מדי יום ביומו)