האם נכון בימינו לומר "העיר האבילה החרבה"?

סדר התפלה - קודם ”והוא רחום”, יש להזכיר לצבור אמירת ”רחם” ו”עננו”. ולדעת מארי יש להסדיר ”רחם”, אע”פ שלמעשה לא נהג כן.
אומרים ”רחם” במקום ”תשכון”, ו׳עננו” בשומע תפלה.

כתב רבנו הרמב"ם בסדר התפלה שבסוף ספר אהבה (עמ' תשיח). אע"פ שבהל' תפלה (פ"ב הי"ד) כת"ר: בתשעה באב מוסיפין בבונה ירושלם רחם יי אלד'ינו... עכ"ל. וכתב מארי יוסף קאפח שם (ציון לג) ומפשט הלשון משמע דברכת תשכון לא זזה ממקומה, אלא דנהוג עלמא לשלב בבונה ירושלם את "נחם" או "רחם"... אך בסדר התפלה כת"ר דאומר במקום בונה ירושלם רחם וכו'. וכן הוא מנהגנו עכ"ל. ורמז לזה מארי במבואו לסדר התפלה (עמ' תשי אות ז), ושם בסדר התפלה (עמ' תשיח ציון כו).

ומנהג השאמי בתימן לומר "נחם" תוספת בתוך "תשכון", כמ"ש הר"י צובירי בספרו ויצבור יוסף בר (ח"ד פכ"ב סי' ב, ופכ"ג עמ' קלט והערה כז) עיי"ש.

וכתב מארי בתשובה (מיום ז סיון תשנ"ז) וז"ל: יש לומר רחם כפי שהוא, בפרט בימינו שמחריבים את העיר ואת המקדש ומסרוהו לפורעים, יש לומר את הדברים ביתר שאת עכ"ל. ורמז לכך בסדר התפלה (עמ' תשיח הערה כז) וז"ל: ...עדין נוסח זה עומד בתקפו ובכל אימתו, לא פג טעמו ולא נס ליחו עכ"ל. ובא לאפוקי ממ"ש בשו"ת עשה לך רב (ח"א סי' יד) שבזמן הזה אחר מלחמת ששת הימים, האומר בתשעה באב בנוסח "נחם" "העיר החרבה הבזויה והשוממה מבלי בניה" אין ספק שיש בזה משום דובר שקרים לפני ד' לומר זאת על ירושלם, ולפיכך הוסיף מלה אחת בלבד "…ואת העיר שהיתה חרבה בזויה…". והניף ידו שנית שם (ח"ז עמ' שכח) עיי"ש.

גם הגאון הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' מג) האריך למעניתו שאין לשנות הנוסח בשום פנים כי הוא זה, מנוסח "נחם" שמקורו בירושלמי ברכות (פ"ד ה"ג), ובסדורי הגאונים רס"ג ורע"ג. ובפרט שירושלם בירידה רוחנית. עיי"ש ואכמ"ל. והניף ידו שנית בחזו"ע (תעניות, עמ' שעז - שעט) עיי"ש. ובשו"ת עשה לך רב (ח"ב סי' לו - לט) השיב על דבריו עיי"ש. וראה מש"ב הר"ד שלוש בשו"ת חמדה גנוזה (סי' כב) ואכמ"ל.

המאמר נכתב כהערה בקונטרס בדיני תעניות, בין המצרים ותשעה באב

לפרטים ורכישה לחצו כאן