במחה השוויים באל ויגון השם ימן נחמה שלמה מורי ורבותיי על זה ראוי לכות על זה ראוי להוריד דמעות כנחל על עובדן איש רב גדול מחידה סגולה מן השרידים אשר השם קורא עליהם. הבכי על הסתלקותו של נפטר איננו נובע רק אם אדם מסתלק בדרך אסונאים.
אלא גם על איש רמי המעלה. אפילו זכו והעריכו ימים והם נפטרו יש. הבכי הוא פועל יוצא של גודל העבדה שהרי מצינו כי גדול מאוד של אבותינו על הסתלקותו של אהרון על הסתלקותו של משה רבנו ולכן חובה לבכות על הסתלקותם של אנשים גדולים ומיוחדים ייתי אומר שברוך השם בני עדתנו זכו והם זוכים שהם מקיימים במילות חסדים של אמת, הם החיים העבלים והם הנפטר וכך שמשכימים ומערידים לתפילות מתאבלים ומנחמים אבל נדמה שאנחנו מתחילים להתרגל לעבור בסך ליד העבנים ולהפטיר בשפתנו תנוחו לשמיים. היקרים כמנהג אבותינו אומרים אומן אבל הליבה אי אפשר ולא ייתכן שהאדם יאמר תנו חומו לשמיים כשלא נתן אל ליבו בתוך אותו בית אבל מה תיבה של הנחמה שהוא כעת מתייצב לפני העבלים, הוא מתפלל לפני בורא עולם ואומר לבורא עולם, רק אתה יכול לנחם את הבית הזה, רק אתה יכול לנחם את העבלים הללו. אז אם אדם לא הפנים את גודל העבדה, יוצר שהתנוחו מןשמיים איזה מין שגרת לשון יפה, טובה, אבל לא נובעת לתוך הלב. הוא מתוך ההכרה ולכן חובה עלינו במעמדות הללו לזור מצב שנדע מהיא גודל העבדה ונצטער ונכאב באופן כזה שנהיה ראויים להתפלל לפני אבינו שבשמיים שהוא ורק הוא ינחם את האבלים לחמה שלמה וכיצד עושים את הדבר הזה אנחנו קוראים בפרשה הנכנסת ויו חיי שרה 100 שנה ו20 שנה ושבע שנים שני חיי שרה יש בני אדם שזכו והריכו ימים חובה עלינו לזכור לזרוק את כל שנות חייהם ולנסות לראות אותם מתוך פרספקטיבה מאוד מאוד אחרה על כל גוליהם על דרך מה שמדונו חכמים אשרי ילדותנו שלא בישקנותינוקנותינו שתקברו עלדותינו בעל דרך שלמדונו ביחס לשרה בת 100 כ בת 20 לחט כלומר אנחנו כאן חייבים לראות את מורי שלום חולש עולם לא בנקודת ראות רק המשפחה וגם לא רק מנקודת ראות שאל רב של מושב קרום לזכור את הורתו ואת לידתו מהיכן הוא בא מחוץ לארץ בפני מה הוא התמודד בעלייה ארצה אין אדומה הרבנות של היום לרבנות של אז ורב אשר מסכים להתמודד עם כל בעיות הרבנות על כל גלגוליה על כל הטלטולים הכבדים שעברנו זה לא שאלה של טלטולים לאכם על כנפי נשארים ולהיות בחשד זה כלום זה כלום אלא לקחו את אבותינו אומנם מארץ מאפליה, מארץ טומאת העמים אבל הזכירו אבותינו שאפילו בארץ טומאת העמים היה מה שנקרא יראת השם, ההופלה, צניעות מה היה לאבותינו בתימן כניס הוא בא פירוש עבודת שמיים, מלאכה, בית כנסת. אין מפילות, אין תנועות, אין תקשורת, כלום, רק עבודת שמיים. ולכן רבותיי, לבוא ולקחת אותנו מפלנטה שכל כולה נמצאת בספרות הגבוהות הרוחניות, ולהביא אותנו אמנם לארץ הקודש, שהתפללנו אליה, הרגנו אליה. אבל אנחנו חרנו לארץ הקודש מתוך אמונה עמוקה שבואנו לכאן תממש חזון הנביאים גאולה שלמה הנה בית המקדש מלכות בית דוד בעניך כולם צדיקים ולבוא רבותיי לקחת אותנו מפלנטה של תימן ללנטה כאן זה זה עזוע זה טלטול גדול אז יש רבנים שהרים ידיים אמרו לו בשבילנו נגד כל המפעל אי אפשר להתמודד עם דבר כזה יש כאן חילוניות על כל צעד ושע רבנים שהתמודדו וכמוהם אורי שלמה זה לא קל למורי אשר הורתו ולידתו בתימן שהרבנו שם שונה בתכלית בתכלית להגיע כאן ולשמר את הרבנות האמיתית המהותית שלדות תימן שזה ענור פשטות נסוע לשם שמיים ומצד שני לדעת איך לנת ולשלב את הרבנות המהותית והאמיתית ה זו הם הרבנות הממסדית בארץ הפוליטית משהו ולדעת מרן זה לא קל רבותיי חושבים מורי לא זה חוכמת המנהיגות תבונת השילוב ואת כל הטלטולים אלה מור שלמה עבר והעביר כמנהיג את צון מרעיתו זה לא דבר פשוט ולכן אי אפשר לבוא ולדבר על מורי שלומ רק מנקודת ראות מה אנחנו מכירים אותו היום אלא ויו חיי מורי שלמה 90 שנה עוד מעלה מ90 שנה אבל כמו מילדות עד כעת ולסרוק את כל מה שהוא עבר ולהראות את האישיות המיוחדת ב כל סכירת חייו אבל גם נאמר בתה מוצרה בקריית ארבע היא חברון בארץ קנען איפה שרה שרה הייתה באר שבע ואברהם אבינו עלה להרמוריה לעקוד את יצחק בנו מבלי שהיא יודעת למה הוא הוביל אותה על קריאת ארבע אם לא תוך כדי שבזמן שהיא תסתלק מן העולם ידעו שהיא מבין המובחים קריית ארבע ארבעה זוגות אדם וחווה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה כריאת ארבעה זוגות המוחרים אבות ואמות האומה היא חברון המחברת בין הבנים לבין אביהם ואמותיהם. המחברת בין הבנים לבין ארץ הקודש. יש באר שבע אבל באר שבע זה בינינו בין הפלישתים ויש לנו בעיית התמודדות איך לאחד את אחדות האומה חדות ישראל כי זה אומר חוב את זה אומר בכור ואיך לגרום לכך שעם קודש יהיה קשור בארץ הקודש מתוך תובנה שארץ הקודש היא לא מדינת מקלט אלא ארץ יעוד באנו כאן לא רק לבנות ולהתבנות במובן המטרילי אלא במובן היהודי להקים בארץ הקודש את עם הקודש אור לאומות העולם, לייצא לאומות העולם לא משלחות של כדורגל בכדורסל בלבד אלא של צלצלי אוטומקה. נבחרות נוער מצטיינות בכיבוד הורים. נבחרות נוער שמצטיינות בשיעוד חולים ונזקים. על געים כאלה צריך לייצר טורנירים. בגלל זה באנו לכאן. זה שונה, זה משונה אבל זה מיוחד, זה ייחודנו ומקעמך ישראל גוי אחד בארץ במורי שלמה עמד על המשמר של השלוב עם קודש לארץ לארץ הקודש על פי תורת קודש עד סוף ימיו עד סוף ימיו לא כל אחד זוכה לשילוב הנפלא הזה ויעמוד בקריית ארבחי חברון בארץ קנא אבל ל ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. אברהם אבינו הוא בעלה של שרה. אין אישה מתה אלא לבעלה. אין בעל מת אלא לאשתו. אשתו של אדם כגופו. גופו של בעל כגוף אשתו. והיה צריך אברהם לפ ות לשרה ולספודה קודם כל לתת פרץ לרגשות שלו ולפקות גם אם היא בת 127 שנה שערי גופו ואילו אברהם אבינו לספוד ואחר כך לבכות בעם כף קטנה לא הרבה בחייה בחייה מדודה ושקולה שנובעת מתוך הספד ולא ולא בחיה של רגע פרץ הרגשות קל מאוד לקרובי משפחה לבכות על יקירם שנצלק מן העולם אבל זה עדיין כאב של פרץ רגשות אברהם אבינו מלמד אותנו שכאב ובכי רגשי הוא איננו אלא לשעה אם רוצים שאכן הקשר יהיה קשר של עולם יש צורך לבוא מהר המוריה, מרום המעלה, לבוא למטה ולנסות לראות איפה נמצא צרה עמנו בדרגה הגבוהה הזו של הר המוריה. האמנם זרה אמנו, זרמה בחייה, ברכותיה לקדושת האומה אשר יהודה להגיע להרמורים. לקדושת עולם. לכן צריך לבוא מהרמוריה לספוד ועוד לא לבכות הספ של שיקול דעת של מחשבה עמוקה באישיותה. להאיר את אישיותה בפני הגויים שסבובבו אותם. שאפילו הגויים עצמם יגידו ו זויות. שהר המלאך שואל היצר הרע אשתך והיא אומר הנה באוהל מה רצה המלאך המלאך רצה לדבר איתה למה אחרי שאמר לנה באוהל למה המלאך לא נכנס אליה ואומר לה שמעי השנה הבאה את חובקת בן הוא לא נכנס אליה הוא ממשיך לדבר עם אברהם
אלא שאל המלאך עם כל הכבוד לך אברהם איזה מכניס אורחים אתה יוצא ובא פעלתן מבקש עוזר הכל אתה אישה עיקר הבית למה לא רואים אותה אומר אברהם אבינו היא הייתה עיקר הבית עיקר הבית והיא תישאר עיקר הבית אבל היא חותרת בנזר הצניעות הנה באוהל דבר איתי זה כמו שאתה מדבר איתך ושרה שומעת פתח האורל אין צורך מגע ישיר כי אצלנו נדר הצניעות זה זה סת ההצלחה של המשפחה בישראל והקדושה בישראל ולכן מורי ורבותיי אותם דים שהזכירו באברהם אבינו נשיא אלוהים אתה בתוכנו צריכים לדעת כי הם לא רגילים לזה שהיא הנסיאה למרות שהיא צנועה למרות שהיא צנועה היא נסיעה זה עיקר הבית ולכן מורי ורבותיי מור שלמה היה ותרן הוא לא היה מבין אלה אשר הולכים בתקשורת מתרעינים יוצא בדברים האלה אבל העינות הזו זוהי העוצמה זה היחוד בעוונותינו יש רבנים שנחספים לתקשורת וכיוצא בזה פה כמה הם צריכים חיסון כמה הם צריכים חיסון כדי שחס וחלילה לא ישחקו לא בורה, לא בפוליטיקה, לא בנוכלות. באלו מורי שלמה, הנה באוהל, הנה הוא במושב, הנה הוא בקהילה, אבל הוא אותו מורי שלמה האמיתי, המקורי, היחודי מן השרידים אשר השם קורא עליהם. ולכן רבותיי, אם לא נתבונן על מור שלמה באישות המורכבת בייחוד, שלו זו אז לא יצאנו אתחתנו איך נתפלל לא שבשמיים שהשם ינחם תאב לי מלחמה שלמה לכן מורי ורבותיי אתה שמשהו משהו ניסינו קצת להתבונן אפס כצהו לתוך אישיותו הנפלאה של מורי שלמה וביוחד שאנחנו רואים באמת את משפחתו המפוארת ה מבורכת וראשם הרב אליעזר הרי אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על שגמלות במשפחה פוערת ומבורכת זו אבל אנחנו מתפללים להבינו שבשמיים שהקדוש ברוך הוא ינחם את האבילים שלנו נחמה שלמה ובורא עולם שפרץ ורצה בבית הזה באוהל הענק הזה זה אוהל הרבנות אוהל המנהיגות פרץ פרצה יגדור בעת הפרצה הזאת יזריח שמשות הרבה לא רק הרבי אליעזר שמשות הרבה במקום השמש הגדולה והעמקית הזו ששקעה מאיתנו היא לא שקעה היא שקעה מאיתנו נפשנו צרורה בצרור החיים זה מלאכי השרת אבל שקעה מאיתם שיזריח לנו שמשו במקום השמש הענקית הזו שנסלקה מאיתנו ואתם החיבר וראי גומלי החסדים הקדוש ברוך הוא ימלא כל נשאות לבכם טובה
יגמולכם גמול טוב בעולם הזה ובעולם הבא
אמן
והקדוש ברוך הוא בעצם עו רחמים ישמע לתפילתנו ויחוס וירחם עלינו יצילנו מפת אויבנו הקמים להשמידנו יציל את החינוש בדרום יציל את כלל עמו בית ישראל מן האויבים בדרום מן האויבים במזרח מן האויבים בצפון הקרוב מן האויבים בצפון הרחוק שהקדוש ברוך הוא יפרצתם שהקדוש ברוך הוא ידבירן ויאמם שהקדוש ברוך הוא ישמור את חיי בכל מקום שהם
אמן
יעטרן תרת ניצחון
שהקדוש ברוך הוא יגעל ויבדה את חיי השבועים במהרה
והקדוש ברוך הוא יערר רוחמרו ישייע את כולנו לשוב בתשובה שלמה נשוב להיות כולנו בנים לאבינו שבשמיים
ובזכות כך ישלח את משיח צדקנו יבנה את בית מקדשנוע בימינו אמן ותהיה נשמתו של מורנו ורבנו ור שלנו חלו השלום צרורה בצרור החיים
אני מתנ שערי ללכת לכל כמה אירועים לכם הסליחה