מה הדין אם אדם נתן הניח בצים בלתים בושלות ביום שבת בשיא רחמים כידוע כלי ראשון אפילו שאינו על גבי האש מבש שלאיסור הבישול הוא דאורייתא ולכן הדבר שאסור לשים דברים בלתי מבושלים בכלי ראשון אפילו שאינו על גבי האש ביום שבת כיוון שזה גדר מבשל מה לי מבשל באור מה לי מבשל בתולדות האור השאלה היא קצת שונה אם עבר ועשה את המעשה הזה, האם התבשיל נאסר או לא? שהרי יש הלכה הקובעת שהמבשל בשבת בשוגג אסור לו עד למוצאי שבת, ומזיד אסור לו עולמית. ואז אם נאמר שהניח ב בכל ראשון ביום שבת והם נתבשלו אזי אם הוא שוגג הם אסורות עד מוצאי שבת ואם הוא מזיזג אסורות לו לעולם והשאלה היא מה דין יתר חמין שהרי הוא הניח את הביצים בתוך החמין האם החמין עצמו נאסר בגלל שהביצים האלה נמצאות בתוכו או לא. כבר אמרנו שהמגן אברהם דייק מהרשבה שמי שמבשל ביום שבת לא רק שהבישול אסור לו אלא גם הקדרה נאסרת עד שלא יכשיר אותה. אנחנו אמרנו שלפי רבנו לא נראה שהסיר יעסר כיוון שהאיסור הזה הוא איסור קנס אישי הוא איננו איסור אקולע עלמה שהרי לא זה אסור לאחרים מותר וכמו ועיקר בעיקר הגזירה רצו חכמים למנוח שלא יהנה ממלכת השבת למרות שמצד הדין היא אסורה ואין מעשיה אסורים גזרו חכמים כדי שלא יהנהם לחד השבת שלא יבוא לעיד לחילול שבת אז בטעם שבקדרה אי אפשר לומר שהוא נהנה מחילול שבת אבל מהבישול שבשל בהחלט הוא נהנה מהבישול של שבת ומשום כך לפי רבנו אמרנו אין מקום לאסור את הקדרה השאלה היא בשעה שהוא בשל דבר ש איננו מבושל ודבר מבושל ולצורך זה נעזוב רגע את הביצים ניקח נניח ביצה בלי קליפה ששם אותה שבר אותה ושם אותה בתוך ה בתוך החמין ביום שבר נתבשלה האם היא כל התבשיל יאסר או לא אם ניתן לבודד את הביצה הזו כלומר לקחת אותה ועוד לקלוף מסביב. אזי לכאורה לפי רבנו התבשיל מותר כי הקנס הוא אישי והכנס הוא נקודתי. הוא לא יוצר מציאות שהתבשיל הזה אסור ועוסר בנותן טעם אלא הוא אישי ונקודתי. ולכן שער התבשיל יהיה מותר. אבל השאלה מה היא שיטת? כתר הפוסקים בשולחן ערוך אנחנו מוצאים בהלכות אה שבת סימן שיח סעיף ט נאמר כלי ראשון פירוש הכלי שמשתמש בו על האש אפילו לאחר שהעבירו מעל האש מבשל כל זמן שהיה צולדת בו כפי שכעת בערנו את ההלכה הזאת לבי כך אסור ליתן לתוכו טבלים אבל מלח מותר מותר ליתן תוכו כיוון שאווירו מעל האש זה צריך המלחה בשולקשרד תורה כלומר מלח הגדר של בישול שלו הוא גדר של בישול מאוד מאוד רב ולהניח את המלח על גבי כלי ראשון שאינו על גבי האש זה לא נקרא בישול ולכן אין איסור לשים גרגירי מלח בתוך תבשיל של כלי ראשון שהוא איננו על האש. אבל טבלין אסור. למה? כיוון שהתבלין מתבשל. ויש מי שאוסר לתן לתוך כלי זה בשר מלוח אפילו של שור. כלומר אם שמים בשר מלוח כלומר מוכשר מה שיש בשוק בשר מוכשר אסורם. אין חליטה לצך לתוך לתת לתוך הסיר הזה אז אפילו שלשור הגעה ונראה לי טבלו מלוח נמה מאסור אלא דנקת מלוח טבלו הכי אסור משום דם שבו ויש אוסרים לתת מלח אפילו בכלי שני כל זמן שהיד צולדת בו והמחמיר תבוא עליו ברכה ואם עבר ונתן מלח אפילו בכלי ראשון אפילו על האש שעבד יסורה מותר המאכל דהמלח בטל על גבי המאכל הוא לא עוסר את יתר השפשי דהמלח בטל ואף על גב דמיד דעביד לטמה אומר המשנה ברורה לא בטיל שנה אחה דוה זה בזה גורם דאחם מירי שנמלך גם כן מכבר מערב שבת וגם ירי שהמלח שנתן עכשיו לא היה בו כדי לתן טעם בגדרה זולת המלח של אתמול אבל אם היה במלח של עכשיו לבדול כדי לתן טעם אסור לו מאחרת מוצאי שבת אם נתן בהכלי כשעומד על האש ואנמל במלח שנולח בחפירה אבל במלח שנעשה מים שמבשלבים אין לאסור המאכל וכולי קוצו של דבר יוצא מדברי השולחן ערוך על פי פירוש המשנה ברורה שרק בגלל שהמלח כבר יש בו גם מלח קודם שהוא לא כל כך משפיע לכן הוא לא עוסר את יתר התבשיל אבל אם זה טבלין, אם זה דבר שנותן טעם, אז יתר התבשיל אסור בגלל שהטבלין אסור בגלל שבשל אותו בשבת, אז הוא יותר עוסר את השאר בגלל נותן טעם. זוהי השיטה של השולחן ערוך על פי הסברו של המשנה ברורה. אבל לפי ההסבר שלנו בעניינו, בשיטתו של הרמב"ם שהאיסור הקנס למי שמבשל בשבת, שבשוגג עשו עד מוצאי שבת, שהוא הוא קנס אישי ונקודתי הוא איננו עוסר את יתר התבשיל ולכן אם אדם שם ביצים שאינם מבושלות אפילו בלי קליפה בסיר הוא עשה איסור הבצי נסרו עד מוצא שבת אם הוא שוגג אם הוא מזיד אסורות לעולמית אבל יתר התבשיל אין בו איסור לפי הרמבם ולפי השולחן ערוך יש בו איסור וצרך פי 60 כדי לבטל את אותו טעם של בליאה ומה הדין ב נוגע לביצים שבשל אותם בקליפתם ביום שבת בסיר הזה. תשובה לפי רבנו אין בלי אה פליטה עם הקליפה שלמה אם היא סדוקה יש בליעה ופליטה אבל גם אם הייתה בליאה ופליטה הרי אמרנו היצור נקודתי ביננו גורר אחריו בתר התבשיל אבל לשיטת החולקים על רבנו הם אומרים לו ביצה עם דם שאתה מבשל אותה היא אוסרת את יתר התבשיל למרות שהקליפה הייתה שלמה לא שיטתם אם כן איפה לכאורה אם שם ביצים עם קליפתן ביום שבת בתבשיל החמין בכלי ראשון לפי שיטת השולחן ערוך אם אין בו פי 60 נגד אותה ביצה הרי כל התבשיל אסור זהו לפי שיטתו למרות כל אלה פוסק הרב יוסף מי שעבר ונתן בשבת ביצים לא מבושלות אין קליפתם לתוך קדרת חמין והביצים נתבשלו אף שאסור לאכול מהביצים בשבתכל דבר שמתבשל באיסור בשבת בכל מקום אין לאסור את התבשיל ומותר לאוכלו בשבת וגם אין צריך לבדוק אם יש בביצה דם או לא למה כל דפריש מרובה פריש והרוב הם בלי דם וגם לשיטתו רוב הביצים היום שבאות ממשק תנובה הם ביצים ספנה מארעה שלדבריו הם אינם אסורות ולדברי מורים אסורות במידה ונמצא בהם דם והועיל ויש לו את ההיתר הזה של רוב ביצים מותרות בגלל שהם ספנה מערעה לכן הוא מתיר במידה ושם ביצים קליפתם בתוך הסיר עצמו שהוא כלי ראשון ביום שבת אזי הבצים אסורות מדין נהנה מבישול שבת היתר אסור בגלל שיש לו צדדים להקל אבל לפי שיטת רבנו אין צורך בכל הצדדים הללו אלא זהו קנס אישי ונקודתי שאיננו גורר אחריו את יתר התבשיל על אחת כמה וכמה שאם הקליפה היא שלמה שוודאי אין פליטה כלפי חוץ רבי חנבן כה