אתמול דוגי מסתלק מן העולם כישור עריררי דהיינו אשתו נפטרה לפני כמה זמן ולא נפקד בזרעימה אבל נורו לו שתי אחיות השם ישמרהם ויצילם וירפאם אבל מטעמי בריאות כל אחת מתכוונת להתאבל בבית בגלל שקשה מטעמי בריאות, קשה להם מאוד מאוד להיות בתוך המולה ורבים אשר רוצים רוצים להיות שם קשה להם ולכן לכאורה באמת כל אחת תתאבל במקומה ואין בזה שום דבר בלתי הלכתי אלא כך היא ההלכה אין חובה שכל העבלים תאבלו בבית האבל עדיפו אותי להתפלל בבית המנוח. אבל אם אין האבלים יכולים, כגון חלקם נמצאים בחוץ לארץ ומתאבלים בחוץ לארץ או חלילה יש כאלה בית חולים אז הם מתאבלים במקומם, אין חובה שהאבלות תהיה אך ורק בבית המנוח. אבל לעומת זאת, המנוח ציווה שתפילות וסעודות דברי תורה יאמרו בביתו כל שבעת הימים כל שבעת ימי אבל והשאלה נשאלת היא כשילכו לביתו לבית המנוע במידה ואין אבלים נכחים שם אתמול הייתה עבלה נכחה אחרי הקבורה ומיד נסעה לאחר הסעודת הבראה נסעה לביתה אז עדיין לא תעוררה הבעיה אבל תתעורר הבעיה לגבי שער הימים, אלה הסועדים בבית המנוח, האם הם יכולים או צריכים לברך את דרכת המזון והזימון בנוסח של בתי אבל או לא? והנה אנחנו מוצאים בדברי רבנו פרק שני מהלכות ברכות הלכה ח שבו הוא כותב או כשמברכים בבית האבל אומר בברכה רביעית המלך החי הטוב והמתיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו שאנחנו עמו ועבדיו ובכל אנו חייבים להודות לו ולברכו. הוא מבקש רחמים על העבל לנחמו כפי מה שירצה. וגומר הרחמן. ואת חתנים מברכים ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו בכל סעודה או סעודה שאוכלים שם. ואין מברכים ברכה זו לא עבדים ולא קטנים ועד כמה מברכים אותה וכולי. עכשיו מורי מאיר כאן שהנוסח הזה שנקרא המלך החי הטוב והמתיב אל אמת דין אמת הוא נוסח שגם העבל עצמו אם לא באו לו מנחמים מברך אותו הוא בעצמו בנוסח הזה ולא הבדל בין אם זה אבלים או מנחמים ואז מה יוצא אם למשל יש אבלים ולא באו נחמים נניח אוכלים ארוחת בוקר ואף אחד לא נמצא איתם לפי דברי מורי אלו הם יזמנו ברוך מנחם אבלים והם יאמרו את הנוסח הזה ואפילו שהוא אחד ולכאור הלשון הוא מדבר כללית בלשון רבים טוב יכול לומר לא חילקו זוהי הברכה שמרכים בבית האבל ולכן גם כשהאוים לא נמצאים שם לכאורה אין כל סיבה שלא יאמרו את הברכות הללו כי הרי הוא איננו משנה בחתימת הברכה אלא הוא רק משנה את נוסח הפנימי של הברכה הוא מתפלל על האבל ולכן מה לם האבל נמצא מהם האבל לא נמצא בשנית הוא בכלל מדבר באופן כללי ולכן יש מי שאומר שדווקא אם האבל נמצא רק לא אכל איתם מטעמים בריאותיים לא אכל איתם המנחמים יאמרו את הנוסח הזה אבל אם לא נמצא איתם המנחמים לא יאמרו את הנוסח הזה אבל אחרי בקשת המחילה נראים הדברים שמאחר ואין כאן ברכה בפני עצמה עם איזשהיא חתימה. אלא הם תפילות על האבלים. מה אכפת לי איפה הם נמצאים? בבית חולים. כל אחד בביתו. זה לא משנה. זה תפילה על העבלים שהקדוש ברוך הוא ינחם אותם. הוא משום כך צריך לומר את את הנוסח הזה. זאת ועוד לפי מתל זכרוני רק לא הספקתי לפתוח שבהלכות שבהם עוסק מור רבנו בעניין הזימון בבית חתנים וכן הזימון בבית אבל שמור שם אומר שהזימון שהשמחה במעונו גם אם החתן לא נמצא כל זמן שאוכלים בבית החתנים וזה מסעודה של חתנים אומרים את הנוסח ואם כן גם כאן גם אם העבל לא נמצא יאמר את אותו נוסח אין זה מעכב א ל אחת כמה וכמה שבעדן האלקטרוני שלנו ניתן בשקט גמור שבזמן שמברכים את הברכה הזו להרים טלפון אל העבלות בכל מקום שהם נמצאות ותשמענה את הדברים האלה ואז זה כמו ניחום איתם כלומר אין חובה שתהיה נפיזית אלא כאילו אם רוצים שמכוחן עבלות כוחם שלבלים אומרים את הדברים אין שום בעיה השאלה היא האם אדם אשר נפטר ערירי באופן כזה שאין לו בכלל בכלל מי ש א שמתעבל עליו שאז מביאים עשרה מישראל ומתפללים שם האם רשאים לומר את הנוסח הזה או לא על כך בעזרת השם בפעם הבאה רבי חני בן ארבי ח