ואמר שהוא ראה קוד יוסף שאסור לשבת רגל על רגל וציין ואמר הוא רואה הרבה רבנים שיושבים רגל על רגל מה פשר הדברים האלה באמת אה בספר אלקות יוסף חלק ב' על סימן קנא סעיף יא בדיני קדושת בית הכנסת אז הוא כתב אסור לשבת בבית הכנסת רגל על רגל משום דהו כישחס וגאווה ואפילו בביתו אין ראוי לשב כך ומכל מקום אם כוונתו לתת על רגליו ספר ויהיה הדבר נוח לו לקריאה מותר ברחמנא ליבעה. וכל זאת בבית הכנסת אין ראוי לעשות כן גם ככוונתו לתת על רגליו ספר וכדומה. ובפרט ובפרט אם הוא בן תורה והוא הפנה אותנו למסכת דרך ארץ פרק יא ששם מנו כמה דברים שעסורים משום א גסות הרוח ואחד מהם דירחתו על חברו והוא מסביר מה זה ברכתו מרכיב רגל על רגל כלומר ירך רגלו האחת על ירך רגלו האחרת כי כך בן איש חי בפרשת יתרו סוף הלכה ט כתב שיזהר שלא יסמוך לאחוריו ולא על צדדים ולא יפשות רגליו ולא ירכיבן זה על זה אלא ישב באמה וכבוד ובאמת אנחנו מוצאים במסכת דרך ארץ נאמר מנו כמה דברים שאנחנו לא תמיד מבינים מה גסות רוח בהם הטיר מן עליו ויצא לשוק הרי זה מגסה הרוח ברור שיש דברים תרבותיים שהיו אז שאנחנו היום לא כל כך מכ אותם ובעיניהם זה התפרשת כסות הרוח כתוב בהמשך סנטרול לצדדים וקובעו לאחוריו וכתו על חברו אורצועות תפילין בידו ומחזירם כשהוא מהלך בשוק הרי זה מגסה הרוח אמנם גסו את הרוח שהיא כעבודה זרה שנאמר ולא תביא תועבה אל ביתך ולהלן הוא אומר תאו כל גב הכה תואבה ונאמר להלן תואבה מה תואבה אמור להלן עבודה זרה א תואבה אמור כאן עבודה זרה אם כן לא נאמר כאן שזה דווקא בית כנסת אלא מסכת דרך ארץ נמנו כמה דברים שהם נחשבים אה כגסות הרוח שאנחנו צריכים לפנח אותם סנטרול לצדדים קובעו לאח ורב אנחנו צריכים להבין את הצורות השונות כן שהוא מתכוון אליהם שזה גדר של גשוח ירחתו על חברו רצועות תפילין בידו ומחזירן כשהוא מהלך בשוק לא ברור לנו כל דבר ודבר אבל בהחלט מסכת דרך ארץ מביא מפני צומת ליבנו שאסור לנהוג בגסות רוח כי גסות רוח זה כמו עבודה זרה הוא חושב את עצמו לאליל כל שכן בבית הכנסת אז אומר התלקות יוסף מביא את זה בית הכנסת אבל מסכת דרך ארץ לא נאמר על בית הכנסת אלא גס בטור שכזו אסורה בכל צורותיה שונות ולכן כל הנהגה והנהגה לפי תרבות של אותה חברה באותו זמן ובאותו מקום אם היא נחשבת כגסות הרוח היא אסורה כי מי הוא האדם ומה הוא האדם שהוא התנהג בגסות הרוח כל שכן בית כנסת שודאי כנסת צריך להיות ודע או לא שוודאי ודאי ששם אין מקום לדברים האלה אבל האם באמת הפירוש בירחתו על חברו אז שזה רגל על רגל ואסור משום גסות הרוח יכול להיות הדברים צריכים לבאר אותם לראות ממקורות אחרים איך הם מתפרשים כדי לדעת בדיוק וגם להתחקות אחרי כמה מקורות בתלמוד אם באמת צורות כאלה נחשבו בעיניהם כסוטרו או לא יכול להיות צריך לבדוק אבל כי יכול להיות שמה זה בירכתו על חברו אם הוא שם את הירח שלו על החבר שלו כלומר כאילו שם פס עליו מין נסעות וזלזול כן אזי באמת זה דבר שהוא גסות רוח לכל הדעות שאסור לתול דווקא בית הכנסת אבל מה שאנחנו רוצים בזאת לומר זה לחזור אל שאלתו של השואל שהוא אומר שהוא רואה רבנים בניישוב שבאמת בעלי דע אז יושבים רגל על רגל ולא לא רואים בזה גסות הרוח באמת אנחנו רואים הרבה פעמים שהעניין הזה של לשבת רגל על רגל במיוחד אם הוא כבר שבשגרה כלומר באיזשהו שלב או קשה לו לאדם להניח את שתי רגליו על הארץ ושם רגל על רגל כצורה של תנוחה צורה של התפרקות מסוימת אז אם הדבר נעשה בפשטות ב בלי שום התנשאות וזה מקובל באותו מקום לא רואים בזה כמש אחר אז באמת מה מה מקום לאסור את הדבר הזה אבל כל שבאמת הדברים נראים שמו כמו גסות הרוח אז באמת יהיה אסור למשל ניתן דוגמה הוא מדבר בקות יוסף על פישוט רגליים תאר לעצמנו שאדם יושב ככה בבית הכנסת ככה גבו לאחוריו מפשט רגליו כאילו מי איתי מי איתי כן ברור פש גס רוח גס רוח אבל אם הוא יושב ככה בענווה ברגל על רגל הרי כל העולם רואה שאין בזה שום גסות רוח כלומר בדברים האלה אין איזה קלים חדים לבוא לומר כבר כתוב מסכת דרך כבר כתוב בסדר מסוים גם בקו ספר אומר הוא שם רגל על הרגל כדי שיהיה קל לו לשים את הספר על הרגל ועיין בו מותר כיוון שהכל תלוי בכוונה ובהרגלים אני מוספיל על הכוונה מוסיל על דבריו על הכוונה גם על ההרגלים באותה חברה או למשל ניקח דוגמה אם למשל הוא שם רגל על רגל אבל בצורה מפוסקת מאוד ברור זה לא מתאים את החברה שלנו זה לא מתאים אם נזכיר אצל יהודי תמן בכלל הקפידו מאוד מאוד ביחס למנעל למנעל שהסוגיה של נעל תהיה מכוונת כלפי בן אדם ראוי בזה כאילו בוז כל שכן וכל שכן כלפי ההיכל יש ל תורה שפעמים יש יושבים בשורה הראשונה ש יושב ראשונה במלכות מול ההיכל אז יש כאלה יושבים ככה בצורה כזו כן והנעל השליש להם או כלפינו או כלפי ההיכל וכל כ יוצא בזה ברור ודמן מתפילים עומדות בדבר הזה ורואים בזה בושה וחלמה בוז חרפה צריך להתנהג אז זה תלוי הרבה מאוד במקומות בתרבות ועל בסיס זה יהשום האדם את דעתו ויבדוק שלא יגלוש לאיזשהיא חו עוסר יחס כלפי סביבתו כן שהוא מצוי רק בתוך עצמו מבלי לחוש את שום קשר עם הסביבה זה חלק מגשות הרוח צריך להתנער ממנה רבי חנובן