שאל השואל, מה דינו של אדם ששב מחוץ לארץ או על כל פנים נוסע ממדינה למדינה בטיסות שיש ביניהם הפרי שש שעות וגם לפעמים עם טיסות מאוד ארוכות באופן כזה שיש מצב שהשעון הביולוגי של האדם דורש מנוחה שינה כיח ר בגלל שנויה שעות מקום מקום האם הוא חייב להתפלל אולי גם אסור לו להתפלל כיוון שרבנו בפרק רביעי מהלכות תפילה הלכה טוטז כתב את הדברים הבאים כוונת הלב כד כלומר רבנו בפרק רבי מלכות תפילה כתב שיש ארבעה דברים שמעבים את התפילה. חמישה דברים מעקבים את התפילה. אף על פי שהגיעה זמנה טהרת הידיים וכיסוי הערבה וטהרת מקום התפילה ודברים החופזין אותו בכוונת הלב. ורבנו מבאר כוונת הלב כצב. כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה. ואם מתפלל ולא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה. מצא דעתו משובשת וליבו טרוד. אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו. לפי כך, הבא מן הדרך. לפי כך הבא מן הדרך. והוא עייף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו אמרו חכמים שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל כיצד היא הכוונה שיפנה ליבו או שיפנה ליבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה לפי כך צריך לשב מעט קודם לתפילה כדי לכוון את ליבו ואחר כך יתפלל בנחת ותחנונים ולא יעשה תפילתו כמי שהיה נושא מצוי משליכו והולך לו לפי כך צריך לשם עד אחר התפילה ואחר כך יתפתר חסידים הראשונים היו שוים שעה קודם התפילה ושעה אחר התפילה ומעריכים לתפילת שעה הנה כן רבנו אומר שאם אדם מתפלל בלי כוונה, התפילה לא תפילה וחוזר ומתפלל. אלא שבעניין זה שלעדר הכוונה אנחנו צריכים להבין למה הוא מתכוון. שהרי בפרק עשירי מהלכות תפילה הלכה י' כתב רבנו מי שהתפלל ולא כיוון את ליבו יחזור ויתפלל בכוונה ואם כיוון את ליבו בברכה ראשונה שוב אינו צריך. כלומר שהמינימום הוא רק הברכה הראשונה של 18 היא זו שצריכה להיות בה בכוונה לעיכובה שאז הוא חוזר ומתפלל אם לא כיוון אבל בשאר חלקי התפילה אם לא כיוון איננו חוזר ואם כן אם כל הבעיה היא ברכה ראשונה כצד נבין את המשך דברי רבנו מצא דעתו משובשת וליבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו לפי כך חבא מן הדרך והוא עייף או מר אסור לו להתפלל עד שישב דעתו אמרו חכמים שלושה ימים עד שינוח ותתקרב דעתו ואחר כך יתפלל נראים הדברים שיש הבדל בין כוונה לכוונה יש כוונה לגבי תוכן התפילה כל התפילה אם לא התפלל מתוך כוונה לגבי תוכנה אז אין זה לא עקובה חוץ מברכה ראשונה שבברכה ראשונה הכוונה לגבי תוכן התפילה מעכבת ויש כוונה שהיא מאוד מאוד בסיסית שהאדם בכלל יחוש ותהיה לו הכרה שהוא עומד לפני בורא עולם פלל אבל הם אדם מאוד מאוד טרוד מאוד מבוהל מאוד טראמאטי למשל ער מקרה שהוא היה בטראומה וזה משפיע עליו אם יעמוד להתפלל זה עדיין לא הבעיה של תפילה לגבי התוכן הוא לא עומד כעבד לפני רבו אלא כמי שמשליך מסע מעריו זה לעקובה אפילו שלושה ימים מסופר על חכם שכעס כעס גדול שלושה ימים לא התפלל כי הוא היה כל כך בטראומה גדולה מאוד מאוד תוקעת שלא רק עניין של כוונת התוכן אלא הוא לא ראוי לעמוד כעבד לפני רבו ולכן כל שבאמת הוא במצב שהוא במצוקה או בעייפות נוראה באופן כזה שהדבר המאוד מאוד בסיסי הזה לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא אפילו שעריין לא מתכוון לגבי תוכן מילה במילה אלא כעבד לפני רבו אז זה לא נקרא תפילה ואסור לו אומר רבנו אסור לו להתפלל לא שם מתפלל לא יצא אלא אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו כיצד היא הכוונה ש יפנה ליבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו עומד לפני השכינה. זה הדבר האלמנטרי ביותר. יש בני אדם שבאמת יש להם תחושה שהם עומדים לפני השכינה אבל אין להם יכולת ריכוז לגבי כוונת התוכן. לפעמים גם התוכן לא מדבר אליהם כי הם לא מספיק מבינים כי הם לא מספיק למדו אבל באמת ניגשים לתפילה בגיל עדה. אז יש להם כבר את הכוונה הבסיסית הזאת. זה בסדר וזה לא מעכב הכוונה על גבי התוכן חוץ מברכה ראשונה אבל כל שהאדם נמצא במצוקה כל שהאדם ליבו בלעמו כל שאדם עייף עייפות גדולה באופן כזה שאם הוא יעמוד והתפלל זה כמו אדם בלשון הסלנג זרוק שכל מה שהוא רוצה רק להתפתר להשליך מעליו את התפילה ולהתפתר וזהו ולכת להזרק לנוח או שחרר וכולי אל התפלל ואפילו שלושה ימים הוא מכאן זה לא אומר שאם אדם שב מטיסות שהוא פטור מתפילה או אסור לו להתפלל הדבר תלוי בכל אדם ואדם ובנסיבות שיש לו אם הוא ברמה כזו שהוא לא דעתו אינה מכוונת וכאמור הוא סובל מעייפות יתר הן מחמת השעון הביולוגי או כיוצא בדבר אלה אכן כן לא התפלל אבל זה לא אומר שלושה ימים מעשה בדידי ששבתי בטיסות לילה מטיסות ארוכות מאוד ארוכות מאוד ובאתי לא יכולתי לחלוטין להתפלל הראש שלי לא היה עם לחלוטין נחתי שכבתי איזה שעתיים שלוש והתעוררתי והרגשתי כמו חדש אז לא צריך שלושה ימים אז זה תלוי הכל בהתאם למצב הנפשי והגופני שבו האדם נמצא בגין המצוקה או הטראומה שאותה הוא עבר או בגין הטלטולים והעייפות והשעון הביולוגי. שלושה עמים זה רק קצווה לבוא לומר אפילו שלושה עמים. אבל כל אדם ואדם צריך להיות לו המודד אם הגיע לרמה שבאמת יכול לעמוד לפני יותר כעבד. לפני רבו אז תפלל רבי חני בן