יום ירושלים כאילו הזכינו היה זה יום אשר הייתה ירושלים מקרינה עלינו והיינו עולים ומטעלים בגין קדושתה דעקה אנחנו נמצאים בתקופה של הסתר פנים ולכן ההתרומאות הגדולה שאחזר בקרב העם בזמן שהקדוש ברוך הוא סיע בידי חיירי צהל במלחמת ששת הימים לשחרר את העיר העתיקה ולהגיע אל הכותל המערבי פריד קודשנו אותה התרומות בעמותינו המרובים הלכה בדעך ולא הזכנו לשמור אותה כדי שנוכל לתרומם מכוח אותה התרומות אבל טוב שיהיה זכר לאותו עניין כדי שנחכה לשעת כושר של הבא נתרומם ולא נווותר על הדרגה הרוחנית הגבוהה מכל מקום חשוב לציין אינן לחתי ביום הזה והיא שיטת רבנו בפרק שישי מהלכות בית הבחי הלכה טו וטז ואפילו שכבר בהלכה יד אומר רבנו כל מקום שלא נעשה בכל אלו בחסדר הזה לא מתקדש קידוש גמור וזה שעשה עזרה שתי תודות זכרו שעשה ולא במעשה שם להתקדש על מקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים במ ובמנת קדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזהרה בירושלים לשעתה וקדשה לעתיד לבוא אני חוזר על הביטוי שהוא שלמה המלך כדי שעזהרה שזה מקום המקדש וירו שלים קדשת ירושלים לשעתה וקדשה לעתיד לבוא לפי כך אומר רבנו מקריבים הקורבנות כולן אף על פי שאין שם בית מצוי מבחינה עקרונית אפשר להקריב קורבנות כולן במקום המקדש אפילו שעדיין לא בנו את המקדש כמובן זה מצריך לדעת את מקום המזבח ומקום המזבח יוודה על דבי תתחדש הנבואה. אבל אין הקרבת קורבנות תלויה בבניין המקדש אלא במקום המדויק של המזבח. ואוכלים שם קודשי קודשים בכל העזהרה, אף על פי שהיא חרבה ואינה מוקפת במחיצה. ואוכלים קודשים קלים לשעתה. ואוכלים קודשים קלים ומעשר שני. ואוכלים קודשים קלים ומעשר שני. בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא כלומר ירושלים עיר הקודש לא רק מקום המקדש קדושים קדושת עולם ולכן אה מעשר שני ניתן לאכול אותו קדי ב בתוך החומות בשטח שנחשב בתוך החומות אף על פי שאין שם חומה אמנם היום אנחנו איננו טהורים ומעשר שני צריך לאחל בירושלים עיר הקודש בין החומות בטהרה בשמחה וכאמור אין להם טהורים אבל ברמת העיקרון אפשר לאכול את מעשר שני בשטח של בין החומות אף על פי שהחומה לא קיימת כי הקדושה של ירושלים קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא וזיבה שמי שמפריש תרומות ומעשרות בירושלים עיר הקודש צריך לחשוש אם הוא נמצא באזור שנמצא בין החומות כי זה לא בדיוק החומות שאנחנו מכירים היום הצריך לוב לכך שקודם כל יכשיר את היבול לקבל תומאה כדי שיפריש בתומאה ואז כבר יוכל להוציא את זה מחוץ לחומות. שם נותן אין פה דין מעשר שני בין החומות אז משום כך מקפידים לאכשר לטומאה מחמירים כמובן כי לא יודעים בדיוק מה הם השטחים שנקרא בין החומות. אבל כאמור, קדושת ירושלים במקדש היא לעולם. ולמה אני אומר במקדש בירושלים שקדושה ראשונה כדי שתן לעתיד לבוא ובקדושת שער ארץ ישראל לעניין שביעית ומעשרות וחיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא. לפי שקדושת המקדש בירושלים מפני השכינה ושכימה אינה בטלה הרי הוא אומר והשימותי שכם ואמרו חכמים אף על פי ששומים בקדושתן הם עומדים אבל חיוב הארץ בשביעית ומעשרות אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים בכיוון שלקחה הארץ מדיהם באתה לכיבוש ונפטרה מן התורה מן המעשרות ומן השביעית שהרי אינה ארץ ישראל וכיוון שעלה עזרה בקדישה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפי כך כל מקום שהחזיקו בו עולה בבל ונתקדש בקדושת העזרה השנייה הרי הוא מקודש היום ואף על פי שנלקחה הארץ ממנו בחייה בשביעית ובמעשרות על הדרך שבארנו באלקות תרומה כלומר יש לנו מה שנקרא אה קדושת ארץ ישראל עניין ש צות מעשרות שקדושה ראשונה הייתה מכוח כיבוש של יהושע וועיל וכבשו אותנו בחזרה בבית ראשון חזרנו וקידשנו אותם בבית שני מכוח חזקה ולא מכוח קידוש ולכן רק אותם שטחים שכבשו עולה בבל והחזיקו בהם בחזקה נתקדשו קדושת עולם כזקה זה נקרא התנחלות אז זה כבר קדושת עולם אבל אומר רבנו כמו שבארנו בהלכות אומה היום גם באזורים של יהודה בשמרון שאלה השטחים שכבשו עולה בבל והחזיקו בהם בחזקה בהתנחלות והם קדושים קדושת עולם השביעית היא מדרבנן לכן תנו מעסות מדרבנן כי אין לנו יובל למרות שהם קדושים קדושת עולם ומכאן אנו מגיעים לבעיה מה הדין אם אדם זורע או מגדל פירות מירושלים בין החומות שקדושתה קדושת עולם האם החיוב הוא מדאורייתא או מדרבנן נראים הדברים שקדושת עולם של ירושלים והמקדש הם לאותם קדושות אשר נתייחדה ירושלים אשר נתייחדה ירושלים בהם שהם הקורבנות ולכן אפשר להקריב קורבנות גם אם אין בית אם מעטרים את המזבח כי קדושת ירושלים המקדש הם קדושת עולם אבל לעניין תרומות מעשרות בשביעית אז ירושלים והמקדש הם חלק בלתי נפרד מדינה של ארץ ישראל ואין בארץ ישראל יש צורך בתנאי עד שהיה רוב יושביה עליה אז גם כאן אותו דבר עד שהוא רוב יושב עליה ולכן גם מי שזורע ירקות בין החומות או בנותי הפירות השביעית שלהם והתמות מעשרות הם מדרבנן למרות שאם היה בא היום נביא ועוד אין לו לשע עליה והיה מעתר לנו את המזבח זה עניין קורבנות שזה דאורייתא היינו מקריבים לעניין תרומות מעשרות עניין שביעי היינו אומרים זה דרבנן למה כי כאמור בקדושה הזו של טומות מעשו שביעית שירושלים לא נתייחדה מכל ארץ ישראל אלא דינה כארץ ישראל הכלל הגדול הוא עד שהוא לא שובש רא עליה ולכן גם באזור של שטח ירושלים בין החומות תומות מעשרות ושביעית בזמן הזה מדרבנן ולא מדאורייתא. רבנו במשנה במסכת כלים פרק ראשון הלכה ו' וז וח נאמר 10 קדושות אן ארץ האל מקודשת לכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות היר מוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים בתוכם את המצורעים ומסבבים לתוכם מת עד שירצו יצא אין מחזירים אותו לפנים נחומה מקודש מהן שאוכלים שם קודשים קלים מעשר שני זה קדושה ייחודית ולכן אין לראות בזה סתירה שאנו מתירים לאכול מעשר שני אילו היינו טהורים בין החמות גם בזמן הזה כי זה קדושיכות כמו קודשים קלים, כמו קורבנות אבל מה שאין כן כפי שאמרנו עניין שביעית בתרומות זה הרי קדושתה של ארץ ישראל כי הקדושה הזו היא לא ייחודית לירושלים היא קדושה של ארץ ישראל וקדושה של ארץ ישראל היא מותנת בעניין זה עד שהוא רובשב עליה הר הבית מקודש ממנו שאין זווים וזבות נידות ויולדות נכנסים לשם ולכן גם בזמן הזה צריכים להיזהר בדין זה ה חל מקודש ממנו שהם גויים ותממת נכנסים לשם בעבנתנו מרובים גויים באו ותעבוה ואין לאל ידינו בגלל חולשתנו שחולשתנו הרוחנית לא הצבאית שהיא מקרינה על חולשתנו המדינית והפוליטית כי זה לא רק לנו אסור שניכנס שם אלא גם לגויים אז מה שאנחנו יודעים לומר זה לומר ליהודים שאסור להיכנס וזה נכון אבל אין אנו ממשיך שאסור גם לגויים להיכנס שם. עזרת אנשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבים עליה חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם וחייבים עליה חטאת. עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צובקים לשמיכה ולשחיטה ולתנופה. ואין העולם ולמזבח מקודש ממנה שאין בעלי מומין. רועי ראש נכנסים לשם. ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא רחוץ ידיים ורגליים. בית קודש הקודשים מקודש מהם שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכיפורים בשעת עבודה. לכן כמה צריך להיזהר בימינו שלנו לאותם אלה שנכנסים אם אינם יודעים את ציוני המקומות וגבולותיהם בהר הבאית. אמר רבי יוסף בחמש הדברים בין העולם למזבח שווה להיכל שאין ב עלומין פרועי ראש שטוי יין ושלא רוחוץ ידיים ורגליים נכנסים שם ופרסין ופרשים בבין העולם למזבח בשעת ההקשרה שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לראות בבניל בית מקדשנו במהרה בימינו אמן