בפרק עשירי להלכות ברכות הלכה שנייה הבונה בית חדש והקונה כלים חדשים בין יש לו כיוצא בהן בין אין לו מברך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה וכן הרואה את חברו לאחר 30 יום מברך שחיינו ואם ראהו לאחר 12 חודש מברך ברוך אתה השם מחי המתים כבר לכן ההלכה הזו נפסיקה בשולחן ערוך סעיף אור החיים סימן רה סעיף ראשון הרואה את חברו לאחר 30 יום אומר שחיינו ואחר 12 חודש מברך מחיי המתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו. שמי שלא ראה את חברו מהעולם ושלח לו כתבים, אף על פי שהוא נהנה בראייתו, אינו מברך על ראייתו. הגהה. יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצווה. זה כבר עניין אחר. שאל השואל, שאל השואל, האם ברכת שחיינו ומחי המתים היא רק בין אדם לחברו במובן הפשוט של המילה או גם בן אב לבנו בין הם לבנה או בתה בחיות בזה נאמר במשנה ברורה הרואה את חברו ואין חילוק בין איש לאישה כלומר גם אם הוא הוא רואה את אשתו למשל מברך עליה או אשתו שרואה אותו מברך עליה מברכת עליו כלומר או אישה שרואה את חברתה הטובה מברכת כלומר שלא נחשוב שהברכה הזו היא רק בין זכרים אלא היא גם בין נקבות אבל מוסיף במשנה ברורה ואומר והינו אם רואה אשתו ואמו, בתו ואחותו, כיוון שהוא שמח ונהנה בראייתם. כתבו הפוסקים ואם ראה חכם מחכמי ישראל, מברך עליו אשר חלק אוכל אל וכולי. על כל פנים, מדברי המשנה ברורה רואים ועליל שמאחר והרמב"ם מוסיף עבר ומרן מוסיף והוא שחביב ע ליו הרבה בשמח בראייתו. אז אם כן, מה יש לנו יותר מאשר שמחת הקרובים מאוד בינם ובין עצמם? שיש געגועים גדולים ושמחים בראייתם. ולכן הדבר פשוט שלפי לפי מרן הברכה היא גם בן אב לבניו ובנותיו בין בנים ובנות לבין אב. וכן בין אמא לבין בנים ובנות וכן בנים ובנות כלפי אמא וכן אפילו בין בעל לאישה או אישה לבעל אז כאמור לפי השולחן ערוך הדברים פשוטים אבל השאלה היא לפי רבנו שלא הוסיף דבר אלא הביא רק את לשון המקורות דהיינו הרואה את חברו לאחר 30 יום מברך שהחיינו ואם ראו לאחר 12 חודש מברך מלך העולם מחיי המתים באמצע שספק שכאן מדובר בחברים קרובים לא דווקא קרבה משפחתית והראיה ברכת מחיי המתים נשכח מלב דהיינו מי שאין אדם רוצה לשוח מי שאדם כל הזמן רוצה בזכרונו ואז הוא מברך ואם כן אם בין חברים כך בין קרובים על אחת כמה וכמה כלומר אף על פי שרבנו לא הוסיף תוספת שכתובה בשולחן ערוך אלא מעצם העובדה שחכמי ישראל קרכו את שחיינו ואת מחיי המתים וכשכאמור מחיי המתים זה חס וחלילה שאדם נשכח מלב אז ברור מעלה כל ספק שסתם אדם זה לא מעלה ולא מוריד אין האדם שם לב עם כמה אורך הזמן שהוא נפרד ממנו שהוא מגיע לדרגה של נשכח מלב אלא רק חברים שבדרגת קרבה כזו שאורך הזמן יוצר מציאות כאילו נשכח מלב אז יש ברכה ואם כן המחיימת היא מלמד על שחייה ושחיינו על מחיי המתים שמדובר באמת בחברות שיש לה קשר אמית ורצון לראות זה את זה ולכן על פי סברה זו גם רבנו ישכים שוודאי ודאי מקל וחומר שגם בין קרובים יש את הברכות הללו אלא שכאן צריך להוסיף שמורי חילק חילוק מעניין מאוד שהחברות האמורה כאן היא חברות לדבר נעלה ולא לדברים אינטרסנטיים או חולפים. למשל, חברות בגלל יופי, חברות בגלל עסק. רבנו איננו כולל את זה לדעת מורי בכלל המברכים והמתברכים, כי כנראה שחברות על בסיס שהוא נאה, מישהו שהוא נאה או בגלל קשר עסקי. זה מבחינת מה שאמרו חכמים. בטל דבר בטלה אהבה. בטל עסק בטל קשר. אבל חבר'י על בסיס של דבר מעלה, דהיינו מדברים זה עם זה, לומדים זה מזה, מתקנים זה את זה. כמו שאמר רבנו במסכת אבות עשה לך רב הוקנה לך חבר שיש חבר שאתה צריך לקנות אותו בקניין להשקיע כי אז חבר כזה הוא לדבר מעלה הוא מתקן אותך אתה מתקן אותו אתם מבררים ומלבנים דברים כדי לדעת איך להתנהל בצורה נכונה בחיים אז חבר כזה צריך לקנות ועל חבר כזה מברכים שחיינו מגודל הפרידה ומברכים החי המתים מגודל הפרידה אבל חברות שהיא על בסיס עסקי או עניין של נוי וחיוצא בדברים האלה על זה אין ברחים שחיינו ומכאן נחזור חזרה לקשר המשפחתי נכון מאוד שבדרך כלל הקשר המשפחתי הוא קשר רגשי סנטימנטלי געגועים אבל סוף סוף קשה מאוד לומר שבדברים אלו הוא בטל דבר בטלה אהבה בטל קשר אלה אלה דברים אמיצים ומעגנים בנפשות של בני אדם ולכן דבר ברור שגם על זה ודאי מברכים אלא שסוף סוף עלינו לזכור שהקשר במיוחד בין הורים הוא בקשר של חינוך שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך כך מבחינת הבדנים כלפי ההורים וכך ההורים כלפי הבנים שהרי אמרו חכמים שבת שבע אפילו שכבר בנה שלמה התחתן ונהיה מלך עדיין המשיכה לומר לו דברי חינוך כי רואים בזה שליחות יעוד ואם כן אין לזהות את הקשר בין הורים ובין בניהם רק במובן הרגשי למרות שגם כנראה בגלל דבר כזה מברכים אלא גם בגלל הדבר המעלה ונחתום ונסיים את העניין שערי בזמן שאבא מסתלק מהןעולם או אמא מסתלקת מן העולם אזי בשנה הראשונה 12 חודשים אומרים אבי מורי איני כפרת משקבו וכן כיוצא בזה לגבי אמו אבל אחרי 12 חודשים מורידים את העניין של כפרת משקבו ולעולם אומרים אבי מורי זכרו לחי העולם הבא לכן לגבי אמו יוצא איפה שההתחברות שלנו והזכר שלנו הם מורנו ובמורה שבהם בדבר הנעלה שקיבלנו מהם וזה עיקר העיקרים וזה פתחנו וזה נסיים גם בנים ובנות שפוגשים תוריהם הוריהם אותם אחרי חודש ימים מברכים שחיינו אחרי פרדה או 12 חודשים מחיי המתים המלאה שלא היה קשר רציף אם היה קשר רציף טלפונים כמו שה היום טלפונים, פקסים, כאלה דברים. אף על פי שיש כאלה שלא מתחשבים עם הקשר הטיף. דומה שמאחר ובימינו הקשר הזה הפך להיות קשר רציף ומאוד טחוף. מאוד טחוף. יהיה זה מאוד מאוד מוזר לברך שהחיינו אם חודש לא ראינו אבל יום יום אנחנו שומעים ומשתמעים. אז לכן בהחלט שצריך לקחת בחשבון את דברי חרמה. שאם היה קשר של כתבים שזה גורם שלא לברך זה דברי מרן מי שלא ראה את חברו מעולם ושלח לו כתמים אף על פי שהוא נהנה בריאתו אינו מברך על בריאתו וכאמור גם שיש חולקים ויש חולקים על דברי השולחן ערוך אלו אבל דומה שבימינו שלנו שהקשר הפוך להיות טלפוני מתמיד אין לנו אלא דברי הוראת מרן מי שלא ראה את חברו מעולם ושלח לו כתבים או עמד בקשר טלפוני מתמיד אף על פי שהוא נהנה בריאתו אינו מברך עבריתו רבי ח