מאחר ויש לו בידו השמאלית גבס עווה למדאי לכל אורך ידו הזרוע ומעל הזרוע במקום קיבורת מה דינו ביחס להנחת תפילין ובכן נאמר ורבנו לא נאמר בהלכות תפילין דני חציצה רבנו מדבר על מצוות הנחת תפילין של ראש בראש ואומר היכן המקום וכן של יד במקום קיבורת ולא נגע בדיני חציצה בהלכות תפילין והתור אור החיים סימן ז כ לאחר שהוא כותב את המקום של נחת תפילין של יד ושל ראש הוא מוסיף ולא יהה דבר חוצץ ביניהם לפשרות ואת זה הוא כותב בצורה תמציתית ולא יותר אבל כבר הבית יוסף חוסף את המקורות של התור וכותב כן כתב הראש בהלכות תפילין סוף סימן יח וזה לשונו מתגרש בערכים כהנה הועיל ולתינהו במצוות ידתיב ילבש על בשרו שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבשרו שמאמינה בתפילין מי הבשרה מנח להוא ולא חציתה ואמרנם בפרק שני דבחים תערוך היה נראה בן ציץ למתנפת ששם מניח תפילין על מה שאין יכול להניח על המנ כאן. וכן כתב גם כן בתשובה שצריך שלא יהיה דבר חוצץ בין תפילין לראשו ובין תפילין לזרוע וטעמה משום דכתיב לות עלך שלא יהיה דבר חוצץ בינו לידו כי דרשינם ילבש על בשרו שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבשרו וכן דרשינן ל פפות בין עיניך שלא יהיה דבר חוצץ בין תפילין לבין עיניך. לפני שנמשיך לשמוע את הדעה השנייה החולקת אה וכך באמת פסק מרן השולחן ערוך באור החיים סימן זך סעיף ד' לא יהיה דבר חוצץ בין תפילין לבשרו לא שנה של יד ולא שנה של ראש והגה אומר ודווקא בתפילין כלומר ה הריבוע הקצה אבל ברצועות אין להקיד עד כאן אבל א אנחנו רוצים לראות את המקור בגמרא זבחים ולהבין את דברי הראש לראות את הדעה החולקת ולאות ולראות איפה רבנו עומד בין שתי הדעות הללו אומר הראש אנחנו מוצאים מסכת ערכים או מסכת טבחים שהכהנים היו מניחים תפילין של ראש ולא תפילין של יד. כי תפילין של ראש היה מקום בין הציץ ובין המצנפת. כלומר היה לכהן צית שבו כתוב לשם והיה מקום שער והמצנפת. את התפילין של אז הם קטנים הם לא גדולים כמו היום. אז אומרים בגמרא בין בין הציץ ובין המצנפת במקום שיער שם היה מניח את התפילין אבל תפילין של יד היה מניח. למה? כי הכהנים מצובים ללבוש בגדי כהונה. ואם הוא א יניח את התפילין של ידעליהם את השרבול של ה של הבגד יוצא שהשרשבול של הבגד לא נוגע בפסרו של הכהן אלא בתפילין ואז התפילין של יד חוצץ בין הבגד ובין הבשר של הכהן אבל בראש מאחר ויש מקום בין הצית לבין המצנפת אז הוא שם שם את התלין ולא שם על המצנפת משמע שאי אפשר לשים על המצנפת כי המצנפת תהיה החוצפת בין ה בין הראש ומן התפילין ואני ממשיך את דברי הראש ואומר ומשמע שגם הקטונת שלו הבגד של הכהן אם יניח את התפילין על הבגד זה לא יהיה הנחה כי אז הבגד חוצץ בין הבשר שלו לבין התילן ולכן מוותרים על הנחת תפילין של יד אין פותרים אותו מתפילין של יד בגלל שאם מחר והוא צריך להניח את התפילין על בשרו אומנם לא כתוב בתורה בשרו, כתוב על ידך אבל ההנחה היא שהוא צריך לשים את זה על בשרו ועל זה הבגד אז יוצא שהצניח חוטף את הבגד מחר במצווה לבוש את הבגדי קונה אז מוותרים על התפילין של יד הנה אנחנו מוצאים בגמרא זבחים דף יט עמוד א' נאמר בזו הלשון באי רבי זרע תפילין מה הוא שיחו אליבדמנדה אמר לילה לו זמן תפילין הוא לא תבח כיוון בלילה חייצה יום נמח חייצה כבה כילך למדם הלילה לא בזמן תפילין מה היא מצווה דגופה חיית או לא חית התגלגל מלתה ומתה לקמ דרביעמה אמר להוא תלמוד ערוך הוא בידינו תפילין חוצצות אנחנו מקוברים שתפילין חוצצות מתי כהנים בעבודתם עולבים בתוכחנם וישראל במעמדם פיטורים תפילין מן התפילה התפילין מה היא לו אם היא מניחן אין חוצצות לא היא מניחן חוצצות כי באמת לא רק הכהנים פטורים מהתפילין אלא גם הביאים בדוכנן וישראל במעמדם שנמצאים במקדש א הם גם כן בקרבת המקדש הם גם כן פטורים כי העוסק במצווה פטור ממצווה אז לכאורה זה לא מדין חציתה אז אומר לא אצל הכהנים זה מדין חציתה יא אחר פטורים אסורים מבעילה. למה כתוב פטורים אסורים מבעילה? כיוון דעקה לביים וישראל דלא מתילי אסורים. כי אצל הלביאים ואצל הישראלים זה לא איסור אלא פתורים מדין העוסק במצווה פטור במצווה. לכן גם כתב פטורים אצל כהנים אבל מצד הדין צריך לכתוב אצל כהנים אסורים. ללחתית משומחת הפטורין על כולם והתניה אם מניחן אינן חוצצות לא קשיה הדיד הדרש מה ישנה דיד חתי בלבש על בשרו שלא יהיה דבר חוט בינו לבשרו נמ כתיב ושמת מצנפת על ראשו תנא שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניחים תפילין יוצא איפה שאסור לכהן להניח תפילין של יד. כי אם הוא יניח תפילין של יד על בשרו והבגד מעל זה התפילין חוט. ולכן הוא פטור מהתפילין של יד. ואילו תפילין של ראש. כיוון שיש מקום לנצית ובין המצנפת והוא לא שם על המצנפת ולא מתחת למצנפת אז אם כן הוא מניח תפילין של ראש. מזה למדנו כך אומר הראש, מזה למדנו שלא מניחין תפילין על המצנפת ולא על הבגד. למרות שהוא חייב לשים את הבגדים האלה והואיל הוא חייב לשים את הבגדים האלה והואיל לא כתוב בשרו כתוב יתך כתוב ב תורות בין עיניך אז לא כתוב בשרו אז אולי כאן מותר לשים תפילין עליהם למרות הכל לאו על דעתם בגמרא שאפשר לשים את התפילין על גבי הבגד או דהיינו הבגד או על גבי המצנפת מוכח מכאן שאם יש לו להניח גבס על היד ל אם יש לו גבר או אדם שניח נניח בטעות על גבי בגד או על גבי תחבושת על גבי תחבושת לא דווקא גב תחבושת אז יוצא לפי זה לא יצא איתי חובה וברכתו לבטרה כי הבגד או הגב חוצצים ומה דינו פטור דהיינו לא מניח בימין כיוון שהימין היא לא ידקעה אלא פטור מתפילין של יד ומה הוא יעשה יניח תפילין של ראש ויברך על מצ בת תפילין כך לכאורה אבל תרם ראינו איפה רבנו נמצא בעניין הזה אנחנו רוצים גם להחסף לשיטה נוספת שהבית יוסף מביא אבל הרן אה דתנן בפרק הקורא את המגילה עומד נתנם על בית יד אונקלה הרי זה דרך חיצונים כתב דהיינו שנתן תפילה של יד על חלוקו מבחוץ רבנו לא כתב ככה אלא רבנו כתב נתן תפילה על פס ידו ולו דווקא שיש בגד אלא כמו הקראים והצדוקים כתוב על ידך אז הם לא אומרים על ידך כאן על הקיבורת מה זה אצלהם היד זה היד
כן ממש על היד כף היד אז אם הוא שם את התפילין על חס ידו אז הוא מין כופר לא לא הניח תפילין וגם הוא נחשב לכופר אבל הרן מסביר אונקלה זה על על בגד על על כיסוי אבל הרן אחד תנן בפרק הקורא את המגילה עומד נתנם על בית יד כלה הרי זה דרך החיצונים כתב דהיינו שנתן תפילה של יד על חלוקו מבחוץ כנגד הקיבורת לא על בשרו ממש ואב דאחה משום תחתיב לאות על ידיך כי הם רוצים להפגין להראות את התפילין אז הם נשו כמוני אתם רואים לפי עכשיו אתם לא רואים את ה את התפילין כי הוא מתחת והר מפרשים את הפסוקים לפי פשתיותם לאות על ידיך באופן כזה לדעתם צריך להראות את זה בחוץ ולכן לשים את התפילין על הבגד כדי שיראו את התפילין בחוץ והוא אומר עבדכם משום תכתיב לאות על ידך וכיוון שהן לאות צבורים הן שראוי שיראו לכל ולא דר ש דרשה של תורה שבעל פה ראיו לך לאות ולא לאחרים זה מיוחד בשבילך אז בשבילי יש אות זה לכל העולם לך לאות ולא לאחרים לאות מכאן דגדי קרשבה תפילה של ראש מותר לתת אותה על כובע או על כיסוי הראש בשל יד אסרו לתן אותה על גבעון כלה אלא משום דכתיב בה לכאות הלבחה שרה ואילו תפילה שבראש אדרבה כתיב ראו כל עלמי הארץ כדמרינן בעלמה אלו תפילין שבראש ועד אמרן מקום יש בן ציץ המצנפת להניח בו תפילין אפשר דהיינו משום דאסור לתת כלי אחר של מצווה על המצנפת עד כאן שונה כלומר הרשבא אומר תשמע לגבי הד יש לנו דין שחייב לך לות ולא לאחרים כלומר אצל הרשבא הוא מפרש שיש מצווה לחסות את התפילין של יד וילו תפילין של ראש וראו כל עמי הארץ ואז אם אדם יש לו כובע ושם את התפילין על הכובע אומר רש" למה לא אין אין איסור שזה יהיה דווקא בשבילך ילדים דין דווקא בשבילך אלא בראו כל המאהרץ והקובע אצלו לא חוצץ אבל תפילין של יד צריך להיות מכוסה לך ולא לאחרים ולכן לא לשים על הבגד אלא מתחת לבגד משמע לפי הרשבא שבאמת אין דין חציצה אין דין חטיצה בתפילין בתפילין לא זה של מטה ולא זה של מעלה רק מה בגלל הדינים האלה מה מוזר ומה צריך להגן באמת המרן כשפסק כאמור כמו הראש שלא יהה דבר חוצץ בין תפילין שלרו לא שנה של יד שנה של ראש הוא בעצם יצא נגד הרשבה הוא פסק כמו הראש רק מה הוא אומר אדם שהוא עלול לנזילות כלומר אדם מצונן ואם יצטרך להניח תפילין של ראש על בשרו לא יניחם כלל יש להיר לו להניח תפילה של ראש על הכובע דק הסמוך בראשו ויחסם מפני הרועים כן כאן הוא מפרפר בין שתי השיטות ומנצה הוא מנסה להעזר ברשבה מצב שאדם מצונן ואם הוא יוציא את הכובע אז בגלל שהוא רגיש מאוד מאוד לקור אז זה עלול לגרום לו להגברת הנזילות אז הוא אומר טוב יכול לשים כובע דק מן הדק וישים את את התפילין על הכובע ויכסה אבל שלא יראו שהוא עושה את דברים אלה מין סוגי הלכות שהם פשרות בין בין הלכות שונות אבל ההלכה ראשונה היא ברורה הוא פסק כמו הראש שזה מהווה חציצה איפה רבנו בעניין הזה רבנו לא פסק כמו שהרשבה והיו לך לאות שיש דין שהתפילין שלה צריך להיות מוסתר. הוא לא פסק את הדבר הזה. גם לא כתב שיש דין שהתפילין של ראש צריך להיות גלוי. לא כתב את הדבר הזה. זה דרשות יפות שחכמי ישראל שאמרו וראו כל עמי הארץ. בדרך כלל תפילין הוא גלוי. תפילין של ראש הוא גלוי בדרך כלל. ועל זה אומרים וראו כל עמי הארץ. תפילין אשל בדרך כלל הוא מכוסה. ולכן הוא אומר לך אות אפילו שזה לך זה לאות זה מספיק אבל לא בדרך שהרשבא קבע זה דין מיוחד שצריך לחסות תפילין של יד לגלות תפילין של ראש לא רבנו לא הלך בדרך הלווא ולא עוד אלא רבנו בהלכות כלי המקדש פרק י כתב את הדברים הבאים א כהן גדול אחר שחוגר בעבנת חולה ואומר ואחר כך צונף המצנפת וקושר הציץ למעלה מן המצנפת וסערו היה נראה בין ציץ המצנפת ושם היה מניח תפילין בין ציית למצפת. אז קודם כל הביא את ההלכה שהכהן הגדול שם את התפילין של ראש בין ציץ למצנפת. ואם תנצה לומר שהמצנפת לא חוטת, למה דווקא בכפידה? אפשר לשים גם על המצנפת ולא לא יחצות. הלאה בפרק י באותו באותו פרק הלכה ו' נאמר ככה נאמר בבגדי כהונה על בשרו ולא שם מלמד שלא יהיה דבר חוץ בין בשרו לבג. אפילו נמ אחת או עפר או קינ מתח אם הייתה בן שרול לבגד הרי זה חציתה ועבודתו פסולה לפי כך אין הכהן יכול לעבוד בתין של יד שהרי חוטצת אבל שראש אין חוטצת אם רצה להניחן בשעת העבודה מניח כלומר רבנו כותב שתפילין של יד הוא לא מניח למה בגלל שחוטה לפי כך אין הכהן יכול לעבוד בתפילין של ידומר שהרי חוצטת אבל של ראש חוסטת ואם תמצא לומר יכל להניח את התפילין על גבי הבגד ויצא ידי חובה גם לבש בלגלים גם שם תפילין שתי מצוות יעלו בידו משמע שאכן באמת הבגד מהווה חטיתה ואנחנו מוצאים בהלכות תפילין שרבנו בפרק רביעי מהלכות תפילין הלכה 13 מביא את הבריתה שראינו אותה בגמרא הוא אומר כהנים בשעת העבודה והלביאים בשעת שאומרים שיר על הדוכן וישראל בשעת מעמדן במקדש פטורים מהתפילה ומן התפילין אז כאן לכאורה בגלל החוסק מצון ומצווה אבל כבר ראינו באכות קרי המקדש שאצל כהנים זה לא מדין עוסק במצווה מצווה אלא כאמור בגלל גדרי חציצה לכן נראים הדברים שרבנו סובר כמו הראש ולא כמו הרשבה דהיינו שבאמת בגד וחציתה בין התפילין בין התפילין ובין הבגד מה לי כובע מה לי בגד וממילא גם בגב אם ישים על הגבש זה מהווה חציתה ולכן לפי זה איך קוראים האדם אשר יש לו גבס ביד שמאלו להניח בימין לא שייך להניח כי זה לא לא יד כההר והרי יש לו יד כההר רק במקרה כזה הוא אנוס אז אנוס רחמנא פטרה ויניח רק תפילין של ראש ב ברכה על מצווה תפילין ולא להניח תפילין אבל א הרוב הדסף ממליץ שיניח תפילין על הגב בלי ברכה אפשר אפילו מטעם ההרגש שלא יתבטל כמה ימים מתפילין אבל יניח תפילין בלי ברכה אני כשלמי למרות שכך נראים הדברים שבאמת רבנו בהראש בעניין זה הם אותו דבר נשאר לי עוד ספק קטן שאולי יש הבדל בין בגדי כהונה ובין בגדי חול כי בגדי כהונה חובה ללובשם מצווה ללובשם ולכן אין אופציה לכהן להניח תפלין עליהם כי מאחר בחובה ללוב שם הם חווים חיצה הם חבים חציצה אבל לגבי בגדי רשות ייתכן שאפשר לומר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת כיוון שזה רשות הוא יכול ללבוש יכול לא ללבוש אז גם אם לבש אפשר שזה לא מהווה חציתה זה נשאר לי הספק הקטן בעניין הזה ולכן אני רוצה לטור אחרי תשובות של מורי אם הייתה לו תשובה בעניין הזה אבל לפי שעה כאמור נראה לי שרבנו כמו הראש שאכן באמת הגבש הוא מהווה חציתה ופטור מלהניח תפילין גם ביד וגם גם בצד שמאל עד שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה ובמרה רבי חנינו