שאל שואל שחתן עלה למפטיר בשבת זו אחרונה ותעה קרא שני פסוקים במקום שלושה ברך ברכה אחרונה ברך ברכה שלפני ההפטרה הבטיר את כל ההפטרה ברך ברכות אחרונות שאחר הפטרה ורק לאחר מכן נמצא מי שהתעורר מתרדמה של כל הציבור שזה דבר נדיר מאוד מאוד והתעורר ואמר רגע החתן קרא שניים שני פסוקים מה עושים במקרה כזה ובכן אכן רבנו כותב בהלכה בפרק 12 מהלכות תפילה שם רבנו מסדיר את דיני קריאת התורה בהלכה ג כתוב כך אין קוראים בתורה בציבור ופחות מ1ה אנשים גדולים בני חורין ואין קוראים פחות מעשה פסוקים וידבר עולם למניין ולא יהיו הקוראים פחות משלושה אנשים ואין מתחילים בפרשה פחות משלושה פיצוקים ואין מניחין בפרשה פחות משלושה פיסוקים ולא יקרא קורא אחות משלושה פס פסוקים אז נשים לב ולא יקרא הקורא פחות משלושה פיסוקים וכן בשולחן ערוך אור החיים סימן קלז נאמר בסעיף ג א ב סעיף ד' אם קרה אחד שני פסוקים צריך לחזור ולקרות ואם לא קראו בין שלושתם אלא תשעה פסוקים שלושה לכל אחד אינן צריכים לחזור ולקרוא ראיה לדבר פרשת עמלק אבל אם קראו פחות מתשעה צריכים לחזור ולקרות כלומר שאם קורא קרא שני פסוקים במקום שלושה צריך לחזור ולקרוא ונסביר את הדברים למשל אם ביום שני או החמישי עלו לתורה שלושה עולים ואחד מהם קרא שני פסוקים. עכשיו מתברר שבעצם קריאתו היא לא קריאה כי אין קריאה בפחות משלושה פסוקים. שהרי נפסק בשולחן ערוך אם קרא אחד שני פסוקים צריך לחזור ולקרות. ואם כן יוצא שקראו רק שני עולים לא שלושה. מ זה שקרה שניים הוא כאילו לא עלה. ואז אם כבר נניח בכוונה אם אני נותן דוגמה קיצונית כבר אמרו קדיש אז לא עלתה להם קריאה כי אין קריאה בפחות משלושה עולים והצטרכו להוציא את הספר תורה עוד פעם ויקרו שלושה עולים בעיה בעיה נוספת היא אם בברכות מצד הדין כן אבל הברכות לא מעקבות בעניין הזה ובמיוחד שבעבר ב בזמן המשנה ה המברך הראשון מברך ברכה ראשונה וכל האמצעים לא מברכים לא ברכה אחרונה ולא ראשונה ורקא אחרון מברך ברכה אחרונה אז מבחינת הברכות עדיין לא זאת לא הבעיה אבל כאמור הקריאה לא עלתה להם וצריכים לחזור לקרוא כיוצא בדבר אם למשל ביום שבת קראו את העות שישה במקום שבעה עכשיו צריכים להוציא סבר תורה ולקרוא שבעה עולים. אלא מה? לא חייבים לקרוא מתחילת הפרשה אלא די בשלושה שלושה פסוקים לכל עולה מסוף הפרשה. ובזה נגמר כי העיקר הוא לא יפחות משבעה עולים וכל קורא לא פחות משלושה. אז במסיבות כאלה אין ספק שאם מיד הבחינו שאחד קרא שני פסוקים אומרים לו תחזור ותקרא. נניח שהוא כבר בערך אחרי השני פסוקים תחזור ותקרא אפילו בלי אפילו בלי ברכה אבל הוא צריך לקרוא כדי שיעלה להם עולה אבל נתאר לעצמנו שבגלל חתם עלול לתורה לא שבעה עולים עלו 10ה עולים והתברר שאחד מהם קרא שני פסוקים לא מעכב הועיל ובלעדיו יש לנו מסתיק מסתיק עולים אז כאילו כמן דתקמן ו יש לנו ברוך השם מספיק עולים ויצאו ידי חובה. נשאל את השאלה ביחס למפטיר שהוא קרא שני פסוקים האם צריך לחזור ולקרוא או לא? לכאורה כתוב בדברי רבנו בפרק 12 מהלכות תפילה הלכה אה הלכה טו שההלכה יג אומר, המפטיר בנביא צריך לקרות בתורה תחילה אפילו שלושה פסוקים. חוזר וקורא מה שקרה לפניו ולא יפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה. אבל כתוב אפילו שלושה פסוקים, כלומר יכול להיות אבל אפילו שלושה פסוקים. מורי מביא שהיו היו מודי תימן שהקפידו דווקא שלושה פסוקים. מדבר רבנו משמע אפילו שלושה פסוקים אבל יכול לקרוא יותר בין כך ובין כך אנחנו הולכים לפי מחרית שקוראים רק שלושה פסוקים הבלדי של מהרית ולכן ב ואפילו שיש לנו בסיום פרשה בת חמישה פסוקים אנחנו קוראים רק שלושה פסוקים אבל מה שחשוב כאן נאמר ככה חוזר וקורא מה שלפניו דהיינו לא קוראים ריאה אחרת אלא חוזר וקורה מה שלפניו ומורי בערה לח אומר אומנם לא נדבר על זה בש"ס אבל כך הוא המנהג בכל העולם ועיין תוספות שם דיבור המתחיל כיוון שגם מנהגם כדברי רבנו דהיינו שה המפיר הוא חזרה על מה שכבר קראנו אלא שמכוח כ*** שם מסיקו דבימי חז"ל היה מפטיר קורא פסוקים אחרים ולא חוזר ונראה דרבנו גם במז"ל חזרה מפטיר על מה שקראו הראשונים ופירוש לשון הגמרא כיוון שקריאתו אינה מכלל השבעה וזה נקודה חשובה שאני אצריך אותה וברוש לשון הגמרא כיוון שקריאתו אינה מכלל השבעה ואינה ואינו עולה אלא משום כבוד תורה לא צריך כנגדו בפסוקי ההפטרה ואין חילוק בקריאת השבעה בין שקרה כל אחד קריאה חדשה בין שחזרו מקצתם על מה שקראו הראשונים כדרך שאנו עושים בחול המועד בסוכות וכולי שהארבעה חוזרים על אותם פסוקים והוא הדין שבת אם יקראו שלושה פסוקים בלבד יחזרו עליהם שבע פעמים יצאו נגדנו שתיקנו 21 פסוקים בהפטרה על כל פנים לפי מורי איך שהוא מסביר עיקר עיקרי הוא שיקרא פסוקים בתורה אבל שחוזר על מה שהוא קרא מפני כבוד התורה ומהו כבוד התורה שלא יגידו שהנביא שווה לתורה כי אם יקראו בתורה ויסיימו ועכשיו יקום מישהו ויקרא בנביא מבלי שאותו מישהו שקורא בנביא קורא בתורה מה העם יצרוב בתודעתו שקריאת הנביא שבט ערך לקריאת בתורה הנה עד עכשיו קראנו בתורה הנה עכשיו יעלב יבוא הזה שקורא בנביא מכובד והוא שווה ערך התורה אז מפני כבוד התורה כופפים אותו מכריחים אותו לקרוא פסוקים בתורה אפילו שהוא חוזר אפילו שחוזר על פסוקים שכבר קראו בכוונה כדי להראות שכבוד הנביא כפוף לתורה ומכוח התורה אבל לא בגלל שום סיבה אחרת עכשיו כך א באמת רבותיי רבנו פוסק בהמשך שאם קראו שבעה עולים ולא אמרו קדיש אחרי המשלים אחרי השביעי והשביעי שקרה קרה בנביא אז רבנו פסק להלכה שהמשלים עולה לדין מפטיר הוא עולה לכן ולכן דהיינו הוא משלים שבעה עולים וגם עולה לדין מפטיר. הויב לא אמרו קדיש ואז יוצא שאותו אחד שקרא בנביא הוא גם קרא בתורה לפני כן ורק אם אומרים קדיש אחרי השבעה עולים אז הנביא צריך לחזור עליו על על הפסוקים כדי שיראו שמכוח תורה הוא קורא בנביא ולא שהנביא מהווה קריאה לפני עצמה. עכשיו מכאן נתקדם. למעלה. לפי זה יכולנו לומר שבדיעבד מאחר וכבר קראו ב את המפיר קרא שני פסוקים וקרא את ההפטרה זה כבר בכו כל הברכות מה עוד שייך לחזור הרי מנין העולים בתורה עליהם כל מה שצריך הוא שידעו שהנביא בא מכוח תורה נכון שלכתחילה צריך להיות שלושה פסוקים כי זה שם של קריאה פחות משלושה פסיקים אין לזה שם של קריאה אבל סוף סוף זה שקרה בנביא קרה לפני כן בתורה אז בדיעבד ניתן לומר עלה הדבר בידו במיוחד שכבר ברכו את הברכות אם עדיין לא היה קורה בנביא אז אפשר לבוא לומר יחזור ויקרא שלושה פסוקים ולא אפילו בלי ברכה ואז יקרא בנביא אבל מאחר אוכבר קרא בתורה וקרא בנביא בברכות הברכות לא שייך לומר שיחזור ויקרא את ה את הפסוקים את הפסוקים מחדש ולא ברכה באמת הרב יוסף יש לו תשובה ביביע עומר ואור החיים זה חלק טור החיים סימן יד אחס לאחד שביום שני קרא שניים פסוקים חצי ולא שלושה. אז הוא אומר, נכון, לכתחילה אסור לנו לחצות פסוק שלא פסק אותו משה רבנו. והראיה שבראש חודש אנחנו לא עושים 2 וחצי פסוקים אלא חוזרים על קריאת פסוק. זה נקרא דולג. אבל בדיעבד אם קרא שניים וחצי פסוקים יצא. ואז הוא מתייחס כדרך אגב לעניין המפתיר שהפוסקים אמרו למה כל שבת אנחנו לא קוראים מעניין קורבן של שבת וביום השבת שני כבסים בשנה תמימים וכולי הרי במועדים אנחנו מפטירים בקורבנות של המועדים ולמה בשבת אין לנו קוראים במפטיר של ה בעניין הקורבן של שבת השיבו אותם פוסקים כיוון שהפסוקים הם רק שניים ולכן אין קוראים את ה את הפ פסוקים האלה. נשא השאלה הנה אנחנו רואים שצריך לקרוא 10ה פסוקים לפחות לפרשת ויבוא עמלק בפורים היא רק תשעה פסוקים והועיל וזה רק תשעה. זה מה יש? שלושה שלושה שלושה. אז אם כן לכאורה גם כאן אפשר לומר מאחד וזה רק שני פסוקים זה מה יש. אלא מה רואים? שלכאורה ה קורא שני פסוקים למפטיר לא יצא אפילו בדיעבד שאם לו כן למה לא תיקנו להפטיר בקורבנות ולכן בילקות יוסף פסק שאם טעה והפטיר שני פסוקים שיחזור ויקרא בלי ברכה יחזור פה ויקרא שלושה פסוקים בלי ברכה אבל אחרי בקשת המחילה עדיין אנחנו צריכים לברר מה רב עובד יוסף היה אומר במקרה שלנו שמדובר שכבר קרע את הנביא וברך לפניה ולאחריה האם גם אז יחזור על המפטיר ואם יחזור על המפטיר האם יחזור גם על הנביא וכמובן בלי ברכה אנחנו מדברים בלי ברכה האם יחזור גם על הנביא כי סוף סוף זה תורח ציבור גדול אם אתה אומר שחזור על המפתיר שלושה פסוקים בלי הנביא א' כאילו תאמר שיש עוד עולה שזה מעקב והרי כבר קראנו מספר העולים אנצרח ב הרי כל החידוש הוא שאתה קורא את הנביא אחרי הקריאה בתורה שאז רואים שהנביא אתה קורא אותו מכוח תורה אלא מה אתאומר טוב הוא יחזור גם על הנבי על התורה שלושה פסוקים גם על הנביא זה תורח ציבור והשאלה רב יוסף ככה היה אמור רעובה בנסיבות של המקרה גנם במיוחד הגיעו בעצמכם אם נמשיך עליו את השאלה מה יהיה הם הבחינו בדבר אחרי תפילת מוסף הם גם אז היו חוזרים לכן נראה לנו דעתנו שנה שאם הבחמנו שהמפטיר קרא שני פסוקים אחרי שברך את ברכת ברכת התורה האחרונה ועדיין לא אמר נביא שנחביר אותו שיקרא שלושה פסוקים לברכה לחיה למה לא אבל אחרי קריאת הנביא קריאת הפטרה ברכ ברכות בתחילה בסוף לחזור לענינו דעתי אין המקום לומר כן והראיה ממה שאמרו הפוסקים בעניין זה שלא מפטירים בקורבן בקורבנות ביום שבת הריסברת הפוסקים זה לא דברי הגמרא סברת הפוסקים אינם קלים בעינינו חס ושלום אבל ניתן לבוא לומר שמדוע לא תיקנו לקרוא מפטיר בקורבנות של יום שבת לא בגלל שזה שני פסוקים, אלא כדי לו לגרוע את דין שבת מהמועדים. כי במועדים שאנו קוראים בקורבנות אנו מייחדים אותם על הוצאת ספר תורה שני. וכך אם אנחנו נקרא במפטיר מקורבן השבת מבלי להוציא ספר תורה שני, זה יגרע מכבודה של השבת. ולכן מאחר ובין כך זה לא אחת ל-30 יום אלא זה כל שבוע וכל שבוע משום כך הסתפקו בכך שאפשר לחזור ולקרוא בתורה או אפילו בלי לחזור ששביעי עללל מפטיר אם לא אמרו קדיש זה מה שנראה לענו דעתנו ולא בגלל שבאמת אפילו בדיעבד שני פסוקים במפטיר מעקבים במיוחד אם כבר קרא בנביא לסיכום לפי הרבו יוסף לפחות מה מה שנפסק בילקות יוסף הקורא את המפת שני פסוקים צריך לחזור לכא ברכה עדיין אין אנו יודעים מה היה אומר אם כבר קראו את הנביא בברכה תחילה בסוף האם גם אז יחזרו על המפטיר וגם על הנביא בלי ברכה וענו דעתנו אחרי בקשת המחירה כאמור מחר וקברכו וקראו את ההפטרה גם כן בברכת חילה בסוף ומחר ונתקיים איזשהו סימן שהנביא בא מכוח תורה די בכך ויצאו ידי חובה רבי