מעשה שהיה כך היה שעיקרת בית בטעות בשללה או תגנה לה ביצה עם חמאה במחבת בשרי שבדרך כלל היא מתגנת שם בשר. מה דין החביטה ומה דין המחבת? אין המחבת הייתה נקייה לחלוטין מכל שומן של בשר, ממש נקיה. ואם המחבת הזו לא הייתה בשימוש למעלה מ-24 שעות, הרי טעם הבשר הבלוע בדפנותיה הוא טעם פגום. ויש לנו כלל נותן טעם לג אסור לכתחילה ומותר בדיעבד ולכן ההביתה עם חמאה ספגה קלתה מהמחבת הבשרית טעם פגום של בשר ומשום כך החביטה הזו מותרת כי זה דיעבד כבר נעשה מעשה וכי יזרקו את החביתה התורה חסה על ממונה של ישראל אז כיוון שזה כבר בדיעבד נותן טעם לפגם בדיעבד מותר אז החיתה מותרת ומה בנוגע לכלי עצמו המחבת המחבת ההוא נכשר מאחר ועכשיו גלוע בדפנותיו טעם חלב עם בשר דבר אסור אמנם הוא פגום אבל זה כמו כל כדרה אשר היא בלואה בליאה של איסור פגום שאסור להשתמש בה יותר מכשירים אותה למשל אם אדם בטעות בשל בשר נבלות וטרפות כגון קנה בשר שאמור להיות קשה למהדרים לאחר מכן התברר שהיה זה בשר נבלות וטרפות ברור שאת הבשר הוא איננו משתמש בו כי זה נבלות טרפות אבל הכלי עצמו אף על פי שעברו עליו כבר כמה ימים ואף על פי שהוא נקי לא יועיל ולא יצילדידנו אפילו שנה לא כמו שיש פוסקים שמכירים או מק לאחר שנה בגלל אישון אלא אפילו לאחר כמה שנים לא יועב לא יציל כל אמת שירצה להשתמש בכלי אזי יצטרך להכשיר את הכלי כיוון שזה נקרא לך תחילה נותן טעם לפגם אסור לך תחילה ואסור לבשל מתוך ידיעה שבדיעבד זה יהיה מותר כיוון שאין מ לים איסור לכתחילה ולכן כאמור כלי שנתבשל בון ולא תטרפות והוא נקי מצחצח ועברו עליו הרבה זמן טע הוא נכשר אף שהטעם שבו פגום ולכן מחבת בשרית ישנה נקיה שבלאה טעם חמאה אף שהטעם פגום אסור להשתמש באות המחבת אפלו לאחר חודשים אפלו לאחר שנים בלי חשב לך תחילה דהיינו להכשיר את הכלי ומעניין לעניין אם אדם טעה היכרת בית שטעתה ובשלה בשר בלי מליחה מה הדין כבר אמרנו ש דן בעניין זה מהריץ בשאלות ותשובות פעולת צדיק חלק ב סימן קפו ואמר שאנחנו יהודי תימן שאמונים על החליטה ומדקדקים בחליטה דהיינו כל בשר ובשר לדידנו קודם כל מחתכים אותו חתיכות קטנות הראויות לאחל כל חתיכה בפני עצמה ושותוטפים אותו כהלכה ומולחים אותו כהלכה ומדיחים אותו היטב היטב עד שאין שם שום עד מימות לאחר מכן משליחים אותו לתוך מים רותחים וחולטים אותו ומקבל מכת חום שאז גם מה שנשאר בפנים עצמת אז אומר מהריץ אף על פי שזהו המסלול הרגיל של ההכשר דהיינו חיתוך יפה יפה מליחה יפה יפה הדחה יפה יפה ולאחר מכן חליתה אבל אם חתך את הבשר יפה יפה ושכח למלוח והדיחו יפה יפה והשליחו לתוך מים רותחים מאחר מכת חום של חליקה גם איברים שלו פרש מותר ומותר הבשר ולכן מכאן אל השאלה שנשאלה אדם שבטעות בשל בשר בלי מליחה לפי השולחן ערוך שאין כל הנוהג לפי השולחן ערוך שאינם חולטים אז היה בשר אסור אלא אם כן יש פי 60 כנגד מה שאנו מעריכים מפליטת הדם אז אם אין פי 60 אזי הבשר אסור כל התבשיל אסור כל הסדרה אסורה אבל לשיטתנו לאלו מתוכנו שעדיין מדקדקים בחליטה כי לצערנו הרב זה הולך ומתרופף הדקדקנות בחל לאלה שמתוכנו שעדיין דקדקים בחליטה אז אם בטעות בשלו בשר שלא נמלח מאחר וחלטו כהלכה הבשר מותר והגדרה מותרת ומעניין לעניין אם אדם בשל כבד עם בשר יחד האם הבשר נאסר או לא הדבר פשוט שאם לא הייתה חליתה לדעת רבנו בפרק ו' מהלכות מאכלות אסורות הלכה חטא שכתב הכבד שבשילה ולא הבבה על האור ולא חל בחומת או ברטחין הרי הקדרה כולה אסורה כבד בכל שנתבשל אמה כלומר בניגוד רבי יוחנן בןורי שאמר רבי יוחנן בן אורי שהכבד פולטת ועוסרת את האחרים ואינה קולטת בגלל חלקותה הרשבה פסק כמו רבי יוחנן בן אורי רבנו אמר אין הלכה כמו רבי יוחנן בן הורי ולכן אם אדם בטעות בשל כבד עם בשר בלי חליטה אצלנו גם הבשר עצמו גם להכבד אסור בלי חליטה זה כבר רבנו כתב נוגע לענייני המילון שכשע בני אדם לוקחים בשר וממלים בתוכו ביצים או כל מיני בשר אז רבנו בהלכה יק בפרק ו אמר שאסור העופות שניחן שלמים ומלא ומלא חללן בשר ובצים ובשלם אסורות שהרי דם יוצא לתוכן ואף על פי שמלחן יפה יפה ואפילו היה הבשר שבתוכן שלו כצלי האלה שלפנימי נניח שהם כבר גמורים הכל בסדר אבל מאחר המעטפת של הבשר לא נחלתה כהלכה כי איך אפשר לחלוט כשיש בתוכה מילוי מילא אם לא היה בתוך המילוי אפשר לחלוט אבל כשיש בתוך המלוהי חליטה לא חליטה ולכן הכל אסור כלומר אצלנו כשמבשלים בשר בלי חליטה אז הבשר אסור אפילו שהוא נמלח יפה יפה ואם כן ונוגע וכבד שמתבשל אין בשר בלי חליטה בוודאי ודאי אסור אין מכוח הבשר אין כוח הכבד אלא שאפילו אם בשל כבד לא עם בשר אלא עם מיני ירקות וכל מיני דברים אחרים שוודאי הכל נאר כיוון שלא נחלט אבל אם נחלט אם הכבד הזה נחלט והוא בשלותו יחד עם הבשר מהריץ את עולה צדיק חלק ב סימן רעח אה חלק ב' של ראש עח אז הוא מסופק בחניין הוא אומר נראה בוודאי לפי הנראה כבר נחלטה הכבד ושוב אין דם יוצא ממנה ואף על פי שזה נראה לכאור הטעם הגון להתיר גם הבשר מכל מקום אין בנו כוח להתיר הבשר א אבל מת להתיר הכלים דווקא בדו כלומר אם בשל כבד עם בשר כפי שהוא נשא אז אז אומר מהרית אם הוא נחלט אז יש מקום להתיר את הגדרה מסופק הוא אם יש להתיר את הבשר אבל אחרי בקשת המחילה נלך לדברי מורי ובדברי מורי בפרק ו' מאכלות אסורות הלכה ז' והלכה ה בא ואות באות יא מורי כותב אם ארה ונתערבה חתיכת כבד בתוך נתחי הבשר ונמלכה וכוכשרה עם הבשר ובשלוה עם הבשר הואילו מנהגנו כדעת רבנו שחולטים הבשר במים רותחים מאוד היו מורים להכשיר כל הקדרה ואלה היו מקרים לא נדירים ביותר כלומר זה קורה קורה דבר כזה שטועים ומשלים את הכבד יחד עם הבשר אומר מורי מאחר וזה נחלט אבל מורי מדבר בחתיכת כבד כי רבנו כבר גילה את דעתו שכל הכשר של כבד חייב חייב לפני כן לחתך את הכבד הכבד אומר רבנו בעל החזן אם חיטתך וזה תנאי להכשר והשליכה לתוך החומץ כדי לחלוט אותה בחומץ או לתוך מים רותחים עד שתדתבן שזה חליטה ומים רותחים הרי זו נותרת לבשל אותה אחר כך אוכבר נהגו כל ישראל להבבה על האור ואחר כך משמים אותה. אבל תנאי מוקדם לכל אחד ממסלולי האכשר, אם זה חליטה בחומת או החליטה ברוחין או בהבהו באור. קודם כל חיתוך הכבד לחתיכות. על כבד חתוכה, על חתיכת כבד שנתבשלה יחד מהבשר עם חליתה בזה. אומר מורי בדיעבד מותר כי כיוון שהיא חתיכה וכיוון שקיבלה את ההכשר של החליטה בדיעבד מותר. למה בדיעבד מותר? הרי אמרנו שהכבד אם חתך אותה וחלט אותה היא כשרה. ולו דווקא בדיעבד. והתשובה אומר מורי חומרה שחמרנו על עצמנו שאת הכבד אין חולטים כמה חתיכות אלא כל חתיכה בפני עצמה. ולכן אם חלצת בחתיכת כבד עם בשר לכתחילה זה לא בסדר. כי קיבלנו על עצמנו להחמיר לחלות כל חתיכה בפני עצמה אבל בדיעבד כיוון שבש חלט את כולם ביחד בחתיכה מותרת כך יוצא איפה וגם באות יג אומר מורי שאם הכבד היא קטנה בכנ שיש בו איזשהו חתך כמו משל כבד של עוף שהיא קטנה ומחר ויש בה חתך במקום המרע וכולי אז בדיעבד אם בש אותה יחד עם כל הבשר עם חליטה מוקדמת מותר יוצא איפה מעריית יכול להיות שדבר על כבד גדולה ולא חתוכה ולכן היה לו ספק אם להכשיר את הבשר אבל אם יש לו ספק מכשיר את הבשר אש צריך להיות לו ספק בקדרה כאן הוא משתמך על רבנו תם שאומר שהיא עוסרת ולא נאסרת אבל בכלים יש לו עוד קצת צניף ל אבל לפי הרב קאפח אחת היא הכבד היא קטנה עם חתך או חתיכת כבד מחתיכה מכבד גדולה לכתחילה צריך לחלוט אותה לבדע עבד אם חלט אותה עם חתיכות או עם בשר הכל מותר לרבות הגדרה אבל אם הכבד הייתה גדולה או שלמה ובשל אותה יחד עם הבשר עם חליטה טובה לפני כן לפי הרב קאפח הכל אסור אוס ת ונעשרת