חובות השיר חרדית וישראל מופיעות מודעות ענק על הופעתו של זמר חרדי ויש נמכרים כרטיסים הערקם של הכרטיסים יקר מאוד בהופעה שלו מעולבה גם כן בהצגה הרדית מרתקת והנה הוא גר בקומה רביעית ליד המקום שבו מתרחש האירוע האם מותר לו להנות חינם אין כסף בבחינת השקיפה ממאון קודשך טמעט מן השמיים האם אכן באמת מותר לו או שמע העובדה שמוכרים כרטיסים והוא איננו קונה אולי יש בזה משום גזל כבר עסקנו השבוע בעניין של קל ומראה וריח אין בהם משום מעילה ועד כמה יש בהם איסור למרות שאין בהם מעילה אבל עסקנו צדדים אחרים של ההלכה והנה עכשיו אנחנו עוסקים בהיבט משפטי של העניין ובכן אנחנו מוצאים בהלכה בהלכות שופר דווקא פרק ראשון מהלכות שופר הלכה שלישית כותב רבנו את הדברים הבאים שופר של עבודה זרה אין תוקעין בו לכתחילה ואם תקע בו יצא ושל עיר המדחת אם תקע לא יצא שופר הגזול שתקע בו יצא ידי חובתו שאין המצווה אלא בשמיעת הכל אף עלתי שלא נגע בו ולא הגביע השומע ואין בכל דין גזל כלומר אומר הרמבם אין הם צריכים שופר כמו לולב ולקחתם לכם אשר קיצנו במצוותה וציונו לשמוע כל שופר והואיל והמצווה היא בשמיעה אין אני זקוק לבעלות על שופר אלא רק לשמוע כל שופר והועיל ושמעתי כל שופר אף על פי שהשופר עצמו גזול אין בכל דין גזל ולכן יצא ידי חובה ובאמת שהמקור להלכה הזו היא מה ירושלמי בירושלמי סוכה פרק ג הלכה א' נאמר תנ רבי חיא ולקחתם לכם משלכם ולא הגזול שופר של עבודת זרה ושל דחת רבי אליעזר אמר כשר תנ רבי חיא כשר תנ רבי יושע פסול הכל מודים בלולב שהוא פסול מה בין שופר ובין לולב אמר רבי יוסא ולא לו כתיב לקחתם לכם משלכם יום תרועה יהיה לכם מכל מקום אמר רבי אלעזר כמן בגופו הוא יוצא ברמה בקולו הוא יוצא ויש קל אסור בחניה ויש קל אסור בחניה מה שמזכיר לנו שלמדנו כלומר אברח אין בהם משום מעילה והוא מתבטא ויש בכל סור הניה מה פליגים יש שגזלו משופה אבל גזלו שיפה הוא למים הוא חייב לו וכולה אז רואים מדברי רבי יוסא שאין בכל דין גזל אם כי הרב השיג על רבנו וכתב אמר אברהם ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מכל מקום כי הרי הטעם הראשון שנאמר יום תורעה לך יהיה לכם מכל מקום שכאילו ריבוי אבל רבנו דווקא לקח את דברי רבי יוסא שאומר אין לכל בן גזל וכך הוא קבע לכאורה עיקרון שהוא חורג מעבר לההלכה הזו של שמיעת כל שופר אלא הוא קובע משמרות שאין בה כל דין גזל בכללי לעניין לעניין דיני ממורות המשנה ברורה אומר הגוזל שופר זאת אומרת קודם כל מרן שולחן ערוך אור החיים סימן תקפטו סעיף ב הגוזל שופר ותקע בו יצא אפילו לא נתי הבעל ממנו כותב המשנה ברורה ואינו דומה ללולב ומצב את אית הגדולים לפי שמצוות השופר אין עלה שמיעה לבד ואין בשמיעת כל דין גזל שהרי בשמיעתו אינ נוגע בשופר כלל פי כך אף על פי שתקע בו באיסור גבל. כיוון שבעיקר המצווה דהיינו השמיעה אין בו איסור גבל יצא ידי חורתו בכל זה בשתקע אבל לכתחילה אסור לתקוע בו בעל כורחו של בעל השופר ואפילו נצי שהוא בעלי ממנו ומכל שכן שאין לברך עליו וכולי כלומר אם אני מבקש שופר מחברי והוא לא מסכים ללוקח בעל כורחו ותוקע זה אסור לא יהה אלא כי משתמש בשופר והשימוש בשופר הוא אסור בלסות. אבל אנחנו מדברים אם אדם גזל שופר ו תקח שופר או שמח כל שופר משופר גזול יצא כי אין לכל דין גזל. לפני שנתקדם לקראת השאלה שלנו ונוגע לזמר והצגות והשכן המקום כאן לציין שיש מחכמי אחרונים של ימינו אה מורה הוראה שחייב ספר בשם משני הלכות. אז בחלק ו סימן שי הוא נשאל שאלה מעניינת מאוד על אדם שהיה גונב שיחות בינלאומיות בטלפון. מה היה עושה? היה מתקשר מטלפון ציבורי, מבקש מספר פלוני אלמוני בחוץ לארץ שהוא זקוק לו. שואלים אותו, "איזה מאיזה מספר אתה מתקשר כדי לחייב את המספר שממנו מתקשר? הוא אומר את המספר של מספר הטלפון הציבורי. לא אומר להם שזה מספר של טלפון ציבורי, אלא רק אומר את המספר של הטלפון. והם מחייבים את המספר של הטלפון ציבורי. הוא משכח לא רק דקות שעות בינלאומיות על חשבון הברון. האם יש בזה איש איסור או נאמר אין כל, אין גזל בכל אז באמת הוא הביא את הסוגיה הזו שאין גזל בכל אבל הוא אומר עלינו להבחין בין הנסיבות האלה שמלבד שיש בהם הונאה והתעיה שברור שאלה ייסורים שעצמם אבל שיחה בינלאומית יש בזה השקעה תשתית גדולה מאוד מבחינת הטכנולוגיה מבחינת המפעילים וכל אלה הם כספים שהחברה המפעילה משקיעה ובשעה שהוא בא ונה בהתעיה אבל אפילו גם לא בתעיה. אם הוא נהנה בלי רשות, בלי הסכמה אזי הוא מחסר הוא מחסר את החברה שהרי שקיעה כספים דבר הזה. ואם והוא מחסר כספים, איך קוראים משפסיד אותם את גודל ההשקעה, בוודאי שזה אסור. אז באמת בנסיבות שבהנו נשאל אין ספק שזה אסור. כיוון שכאמור החברה שמפעילה את הקו בינ שקיעה השקיעה ומשקיעה את השטויות ואסור לו לגזור אותם כי זה שווה כסף ואת זה הוא גוזל כך כך באמת אם אדם מתפלח במותנו להגיד את המילים האלה לאולם ההצגות או לאצטדיון שבו מתקיימת ההצגה אז הוא לא יכול להגיד אין בה כל מדין גזל אין בה מראה משין גזל וכולי כי סוף סוף החברה או היזמים השקיעו והוציאו כספים עבור שמירה עבור הזמר עבור המציגים, עבור התפעורה, החשמל, כל אלה השקעות כסתיות. ואם הוא מתפלח בפנים אז כאילו הוא גוזל ונהנה על חשבון השקעה שהם שקיעו. ולכן זה ברור שזה אסור וחייב על דבר כזה. אבל השאלה שלנו היא למי שגר שכן, שכן ליד המקום האירוע האם מותר לו לצפות או באותו יום אסור לו לשבת בהמרפסת הצופה אל פני אותו מקום אלא לחפש לו חדר אחר בכיוון אחר שלא ישמע שלא יראה שחס וחלילה לא יקשל בגזל לפני כן כדי למצע בין שתי העמדות האלה נדבר על אדם אשר לוקח לו סולם מחוץ לחומה עולה על גבי סולם ורואה ושומע הוא לא מתפלח בפנים הוא נמצא מחוץ הוא לא גונב כיסא הוא לא גונב מקום לא תופס מקום לא שום דבר, אלא עומד מבחוץ וצופה ורואה את הדברים. האם הוא חייב? האם יש בזה איסור? או אין בזה איסור? נותן טעם לפגם יש, אבל דומה שאין בזה איסור. הנה לגבי השופר, לגבי השופר אמרנו שאם אדם עובר ליד בית כנסת והוא ברחוב, הוא יוצא ידי חובה, כי קראו ודאי שזה שתוקע בשופר מתכוון להוציא כל מי ששומע אותו. אבל אם אדם עובר ברחוב ושומע מישהו שתקע בשופר מביתו מביתו אז ואחר והוא אומר או איזה תקיעות מצויינות מה שפתוח בטוח אני מתכוון לצאת חובה בתקיעות אלו כי אני לא יודע מה מצב צב בית כנסת עמי ולמה אני יודע בדיוק איך איך יצאו התקיעות עכשיו הוא בא למורי שואל את המורי כך וכך עברתי ברחוב שמעתי קולות פיקס אז התכוונתי לתת זה חובה כי לא הייתי בטוח והנה באמת בכנסת קבלי שהרב רואה התקיעות יצאו לא הכי מוצלחות אומר לו הרב שמע אתה צריך ללכת אל אותו אדם שהוא תקע ולשאול אותו שתי שאלות א' מותקע בשופר של ע שלא לא חל בו שינוי אלא הוא כבריתו זה קודם כל כי החברת לא שומעים לא יוצאים דחובה ב כל שופר אחר דבר שני אם הוא התכוון לשם מצווה או לשם אימון כי אם הוא התכוון לשם אמון הוא בעצמו לא יצא ואתה לא יצא לחבה גימן חייבתכוון לשם מצווה שאל אותו מתכוון שכל מי ששומע אותו יוצא או רק לעצמו אם מתכוון רק לעצמו לא יוצא ידי חובה הלך וברר שופר של עיל ששתנה בבריאתו התכוון לשם מצווה אבל לא התכוון להוציא את האחרים אלא רק את עצמו התשובה זה ששמע אותו לא יוצא אפילו שהוא התכוון וזה דין מפורש בגמרא ולא אמרו חכמים שאין לעשות כן משום גל למרות שהוא ברחוב לא אמרו שאין לעשות כן משום גל למה כי אין בכל משום גבל ולכן זה שעולה על גבי סולם בשביל לראות או לשמוע את האירוע אז אולי זה נותן טעם לפגם עושה מעשה גנבים נראה עושה מעשה גנבים אבל בפועל אין איסור בוודאי וודאי אין לחייב אותו לו כן האדם אשר נמצא ב פסד שלו. הכל והמראה מגיעים אליו ולא הוא מגיע אליהם. הוא לא חייב לשנות את אורחותיו או להצמצם לגזור על עצמו כלא במשך ה במשך הזמן של האירוע שילך דווקא בחדר ולא במרפסת. הוא רשאי לשבת במרפסת, לראות ולשמוע. ודומה שאפילו יהיה זמנים יודעים מכך שאין להם שום שליטה על דבר כזה. מלכתחילה הם מוחלים אבל גם בלי מחילה כל זה אנחנו מדברים בגלל ההשקעות התשתיטיות שהם שקיעו אחרת אין בזה שום איסור ולכן נראים הדברים שכל אותם אלה אשר נמצאים בקרבת מקום האירוע והם נמצאים עליונים רשעים אפילו לכתחילה לשבת ולראות ואין בכך משום גזל למרות שהיזמים השקיעו השקאות תשתיטיות בשביל הזמר ובשביל ההצדה רבי חני ברגש דבר
רבי חנן