אקרופולי. אקרופולי הוא אתר היסטורי עתיק יומין מאוד. זה היה מתחם פולחני של כל של כמה מקומות של פרחן עבודה זרה. והיום נותר ממנו רק שרידים ארכיאולוגים מהם משוחזרים. והשאלה מותר לבקר באותם מקום. מות או לא מאחר והיום התופעה של לצאת לטיולים לחוץ הארץ הולכת ומתרבה ולא תמיד שלומי מונאי ישראל מבררים מה מותר ומה אסור וחושבים שמסגרת של טיול הכל מותרים לכם אז לכן השאלה הזו במקומה היא ירויה להתברר ותלבן ולהתפר כן ובכן בפרק ראשון ממסכת עבודה זרה במשנה הלכה ד' נאמר עיר שיש בה עבודה זרה חוץ לה מותר כלומר היכן שהעבודה זרה נמצאת בתוך העיר אסור ללכת לשם אבל מחוץ לעיר כיוון שעבודה זרה בתוך העיר מותר להיות מחוץ לאותה העיר. היחוץ של העבודה זרה. אם העבודה זרה הייתה דווקא מחוץ לעיר ובתוך העיר אין עבודה זרה, תוכה מותר מותר להיות בתוכות העיר, אבל לא מחוץ הר. מהוא ללך לשם? בזמן שהדרך מיוחדת לאותו המקום אסור. ואם יכול ללך בהמקום אחר, כלומר כביש עוקף מותר עיר שיש בעבודה זרה והיו בחנויות מאותרות ושאינן מאותרות זה היה מעשה בבית שען ואמרו חכמים המאותרות אסורות ושאינן מאותרות מותרות אומר רבנו בפירוש המשנה שם אומרו מה הוא ללך לשם הכוונה שיעשנה דרך ללכת ממנה לזולתה כלומר, מעבר, האם מותר לא ללכת לשם כדי לבקר, אלא לנסוע דרכה של אותה עבודה זרה, כשפנינו מיועדות תעבור ממקום למקום ורק שם זה רק מעבר בלבד. לפי שאסור בהחלט להיכנס לעיר שיש בעבודה זרה, כל שכן לדור בא וכל שכן לסחור בה. כלומר, השאלה היא רק אם מותר לעשות מעבר באותה עיר שיש בעבודה זרה, אבל לדור בה בוודאי וודאי שאסור לדור בעיר שיש בו עבודה זרה, לסחור בה בוודאי ודאי שאסור לסחור באל שיש בעבודה זרה, להיכנס בה, להתבקר, בוודאי שאסור. אז יוצא איפה מעבר כן וזה תלוי. לא בכל מקרה כי אמרנו מה הוא ללך לשם? אז אמרו בזמן שהדרך מיוחדת לאותו המקום אסור אבל אם היא לא מיוחדת לאותו מקום מותר אבל לבקר שם אסור לסחור שם אסור לדור שם אסור ורבנו ממשיך פירוש אותה משנה וחנויות מעטות החנויות המקושטות באיזה מין ממיני הקישוטים לפי שלא כשתום אלא לעבוד זרה ולפי כך כל מה שיש בהן אסור בהניה ולפי כך צריך לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית ערים נוצריות אומר רבנו שיש להם במה כלומר בית תפילתם כלומר עיר נוצרית שיש בה כנסייה נסיעה זה בית תפילתם. מורי מעיר בערה 16 יכול היה רבנו להשתמש בלשון ערבית בתיבת סלטהום שהוראתה תפילה. רבנו בכוונה לא כתב סלטום אלא כתב בערבית מסלה הום. כלומר על דרך הגינוי שיש לה שלוש הוראות. שלי וחריכה מלכודת. כלומר בכוונה רבי נו שינה קצת את הביטוי כדי שישמע מצד אחת תפילה ומצד אחד וחריכה ומלכודת. עד כדי כך רבנו מגנה את הכנסיות הנוצריות ורואה בהם עבודה זרה לכל דבר ועיקר. ולפי כך צריךו לדעת אומר רבנו שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם ב במה כלומר בית תפילתם שהוא בית עבודה זרה בלי ספק כלומר הרמב"ם מתייחס לכנסיות כעבודה זרה. עבודה זרה לכל דבר ועיקר. ככה הרמב"ם אומר בלי ספק. ואז אם יש עיר שיש בה כנסיות, כנסיות פעילות היינו מתפללים שם, נצלים שם יסלו שם ונצלים שם. הרי אותה עיר אסור לעבור בה ממתכוון כל שכן לדור בה. ככה אומר רבנו פירוש המשנה. אלא השם עסר אותנו. שימו לב אשר אותנו. תראו רבותיי מה רבנו אומר. אלא השם מסר אותנו בידיהם שנגור בעריהם בעל כורחנו. אומר רבנו אתה יודע מה הוא מהוא עונש הגלות? עונש הגלות הוא לא רק שאתה לו בארץ הקודש אלא שהשם מעניש אותך לגור בישובים שיש בהם עבודה זרה. זה העו הוא עונש כפול מכופר אומר רבנו אלא השם אשר אותנו בידיהם שנגור בעריהם בעל כורחנו לקיים דברו בעבתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן ואם כך הוא דין ואם כך הוא דין העיר כל שכן דין בית עבודה זרה עצמו אם עד כדי כך ההלכה מחמירה בעיר שיש בה עבודה זרה בעיר שיש בה בית תפלה תפילה לעבודה זרה כל שכן הבית טפה בתפילה שכמעט אסור לראותו בכל שכן לקרב אליו כל וחומר להיכנס לתוכו אמר רבנו כמעט והרי לכאורה אסור להיכנס אסור לעבור דרכו אסור כל ה כל הייסורים מה זה כמעט אז נראה לי שמתקרה רבנו של מורה הוראה מותר להיכנס כדי ללמוד, לפתור את דשיטתם ולענות הלכות בענייני עבודה זרה. אבל לבד ממורה הוראה שיראתם קודמת חוכמתם וחוכמתם הלכתית גדולה, לבד מהן אסור בשום פנים ואופן להיכנס או להתקרב או לראות או לצפות ודאי ודאי לא להתפעל מכנסיות שהם דינם כעבודה זרה. עד כאן דברי רבנו שהם כדור בנות, ממש כדור בנות כולם מצטטים אותו כל מורה ההוראה שדנים בענייני כנסיות מצטטים את דברי רבנו אלו אבל מוכרחים לומר שרבנו כאן מדבר על בית עבודה זרה פעיל שהרי רבנו אמר שיש להם במה כלומר בית תפילתם שהיא בית עבודה זרה בלי ספק אבל מה יהיה מדובר בבית עבודה זרה לשעבר היסטורי כבר אין משתמשים בו האם הוא בטל ומבטל ומותר לבקר באותא אתתר היסטורי או לא אז לפני כן רק נסכם את מה שלמדנו עד עכשיו כל הללו אשר יוצאים לחוץ לארץ במיוחד מגיעים לאירופה שיש שם המון המון כנסיות ויש שם כנסיות מאוד מאוד גדולות, מאוד מפוארות ומדריכי טיולים מטבע דברים רוצים להראות לתיירים את הפאר, את ההדר, את העוצמה שמבחינת התייר היהודי אסור להגיע לשם. אסור כאמר כאמור, אולי אולי למוראי הוראה שאר הפתח הזה שרבנו אמר כמעט אסור לראותו אבל ככה אסור צריכים לבקש מחברות תיורים, מדריכי תיורים, לארגן מקומות שהם מותרים אנו להגיע להם ולא למקומות אסורים. עכשיו, מה בנוגע לאתר היסטורי? ובכן, אנחנו צריכים לדעת שעבודת זרה של גוי ניתן לבטל אותה. ועבודת זרה של יהודי אין לה ביטול עולמית. יהודי כיוון שנייה הדוק לעבודה זרה, אין ביטול לעבודה זרה שלו לעולם. לא. לעומת זאת, גוי יכול לבטל עבודה זרה, לוקח את הפסל, פוחס את האוזן, משבר יד, אצבע וכך הוא מבטל אותה. מוצאים את האליל בגרותאות, מוצאים אותו באשפעה, אז גמרנו בטל ומבוטל. אז אם כך, גם הבית של הפולחן שלהם, אם הוא כבר הרוס, הוא איננו פעיל, וכל שכן שאם אותו סוג של עבודה זרה כבר בטל, אז מבחינה הלכתית נראה שאין איסור להגיע לאתרים היסטוריים כאלה אף שהם אתרים פולחניים אליליים אלא שכאן המקום להעיר שמן הראוי שהמדריכים יהיו מדריכים יהודים מאמינים אשר בספרם את הסיפורים אודות האתר לא רק שלא יפו גו בשבכם אלא יאמרו דברי גנעי נלבים על מנת שהמבקר היהודי לא ינהה אחריהם ולא חלילה יפתח בקרבו הערכה ערצה או שע שבח כלפיהם זוה הדרך העולה בית אל מן הראוי לומר שבאמת אה דן הרשתית ליעזר הרב אליעזר דנברג בחלק יד סימן צדי א' הודן בשאלה אם מותר לבקר בכנסיות רק לצורך ראיית האומנות לא ההבת האלילי אלא האומנותי ועשר מכל איסור לדבריו אפילו מסגד הוא עוסר כל שכן כנסיות מסגד רבים חולקים עליו וכן האגרות משה הרב משה פיינשטיין דן בבית עבודה זרה כנסייה שכבר חרב האם מותר ליהודים להשתלט על אותו מקום ולבנות במקומו בית כנסת והוא אומר שיש באמת שמתירים והמנהג באמריקה ככה הוא אומר להקל כדברי המתירים אבל לדבריו אסור זאת אומרת למרות שיש מתירים למרות שנוהגים באמריקה כך אני סובר שאסור למה כי זה מאוס למצווה דהיינו אם עדיין ישר שנזכרים בהם אזי זה זכר וזה מעוס למצווה אבל אנחנו צריכים להבין שגם עמדתו המחמירה של הרב משה פיינשטיין שלא לבנות שם בית כנסת בגלל שזה מזכיר דבר שהוא מאוס למצווה אז זה רק בגלל הפן הזה של העניין אבל כל שהמקום החרב הפך להיות אתר היסטורי שאין לו משמחות פולחנית כלל בעיקר נראה כאמור שמותר לכת לבקר רק מתוך גנאי. יש לזכור שכל הנאלת לעבור לית כנסייה ורואה אותה צריך לומר בית גאים יסח השם. כלומר כל אלה אשר מאמינים באלילות הם גאונים הם קוראים תגר נגד האמונה בשם גאים יסח השם יקסח ישבר יחריב. כך צריך האדם לומר. אומנם הוא לא צריך לעבוד ליד הגוי ולומר בקל בפגעים מסך השם והתרגם באנגלית כאחד התומית. אבל בליבו פנימה ילחש בתפילת לחש לקדוש ברוך הוא יעקדוש ברוך הוא מנועלם השמידם. כמו שאנחנו מתפללים שקרות כרתון כל האלים קראות את הכרתון. היה פעם אחת שאמרנו בקול את עלינו שבח רבנים. נמנים על ועדות היגוי לסובלנות מטעם הרבנות הראשית שאני אחבר בוועדות האלה אנחנו פגשים עם איממים הם קומרים כדי שנוכל למצוא גשר אליהם להוריד מלהבות האנטישמיות מלהבות השנאה כנגד עם היהודי כנגד מדינת ישראל אז לא אחת אנחנו נשלחים בשליחויות כאלה אז בן היתר בכרנו ברומא ולקחו אותנו לב תיקן לא פחות או יותר את הרבנים וכל זה מטעם של אותם גשרים על מנת להדבר כמובן שראינו את עצמנו כשלוחים של העם היהודי לנסות לרכך וכולי וקיימנו ארוחת צהריים באחת האולמות שם שהוכשר באופן מיוחד לצורך העניין הזה והובא קיטרינ קשה למהדרין לצורך העיר וגם הקומרים אכלו קשה למה חמתנו אי אפשר לעשות גם זה וגם זה אלא הכל כשר למהדרים ולעוד אלא נתלנו ידיים בברכה ורחנו המוציא אף על פי שנמנים בין הרבנים אשכנזים וספרדים ואחנו המוציא כמו מנהג ודי תימן שאחד מברך לכולם בקל כבר הבינו הרבנים שכאן צריך לקדש שם שמיים שבמקום הזה צריך להחריב לפני כן התפללנו תפילת מנחה ואז הגענו על המשבח אמרנו בכל וכל האלילים קרות כרתון לתקן עולם מלכות שדי מדוע אמרנו בעל במותמו תדרוך דהיינו במקום שנמצא להם הבמה מקום הגאות מקום העוצמה צריך לפרסם את אמונתנו שכל אלה וכל האלילים קרות יקרטון אבל אדם רגיל אשר עובר ליד בית עבודה זרה ואומר בית גאים מסח השם ואומר לו החבר הגוי שלו מה אתה אומר הוא אומר אני אומר אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא יחריב את הכנסייה באותו רגע החריב אותו אז אין ספק צריכים להיות זהירים אבל כך צריכים לומר תפילת לחש לפחות אם כן איפה אסור ללכת לבקר ליד עבודה זרה בית עבודה זרה אלא כאמור רק באתר היסטורי ולא צריך לזהר צריך לגנות וליצור דחייה נפשית מאיתנו כלפיהם רבי חני ברגש אומר