שואל מה הוא לקחת דירה בשכירות בתנאים הבאים? אם הוא משלם מראש את דמי השכירות לשנה, אז הוא ישלם 500 דולר על כל חודש, שזה בסך הכל לשנה 6,000 מדולר. אם הוא משלם מראש ואם הוא משלם דבר חודש בחודשו אז זה יהיה 600 דולר לכל חודש זה בעצם בסך הכל בשנה 7200 דולר האם מותר לעשות הסכם כזה או שמה הסכם כזה נגוע בריבי התשובה הסכם כזה אינו נגוע ברביו והוא מותר. רבנו כותב בהלכות מלווה ולובה פרק שביעי הלכה שמינית מותר להרבות בסכר הקרקעות כיצד הזכיר לו את החצר ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך 10 צלעים בכל שנה. ואם תיתן שכר חודש חודש הרי בסלע בכל חודש הרי זה מותר. ואותה הלכה נפסקה גם כן בשולחן ערוך יורי דעה סימן קעו סע ו מותר להרבות בשכר הקרקע. כיצד הזכיר לו את החצר ואמר לו קודם שהחזיק קבור אם מעכשיו אתה נותן לי הרי לך בעשרה סלים בכל שנה ואם תיתן שכר חודש בחודש הרי בסלע בכל חודש כלומר שבשנה זה 12 סלעים הרי זה מותר וכך יוצא בזה בשכר האדם גם כן מותר אלא שכאן השואל ישאל מדוע הסכם שכירות כזה מותר אבל הסכם מכר מקביל לזה או דומה לזה אסור. למשל אם יאמר המוכר לקונה אתה מעונן לקנות איזה דירה אם תשלם לי כעת על אתר שלם לי 250,000 דולר. אם אתה רוצה פריסה בתשלומים למהלך של שנה אני רוצה שזה יצתבר ל-300,000 דולר. האם ההסכם הזה מותר או אסור? התשובה בדרך כלל אסור. למה? כי במכר בדרך כלל להבדיל מהיום בגלל החוזה מכר שעדיין אין המוכר מפנה ולא מעביר העברת בעלות במשרד של המקרעים מידית אלא עדיין עד שיקבל את כל הכסף אז ורק אז יפנה ואז ורק אז יעבירו את הבעלות במשרדו של המקרקעין אם לא מדובר בתנאים כאלה אלא מדובר בעברת בעלות מיידית אזי ההסכם הזה של מכר נגוע בריבית קצוצה והוא אסור לחלוטין מדוע כיוון שה בעלות על הדירה עברה מידית מןמוכר לקונה ודמי הדירה נזכבים כחוב מן הקונה למוכר והתנאים ביניהם שאם יפרע מידית את החוב אז זה יהיה פחות 250 אל דולר אבל אם הוא רוצה פריסה לשנה אז צטריך לתת 300,000 דולר כלומר הוא משלם אגר נתר כלומר שכר של שימור המאות, של המתנת מאות וזוהי ריבית ואסור אם ככה, כיוון שהסכם מכר כזה הוא אסור, נגוע בריבית ואסור, למה בהסכם שכירות שהוא מזכיר לו את הדירה ואמר לו, אם תשלם לי מוקדם, תשלם לי פחות. אם תשלם לי עם ידית. אם תשלם לי מאוחר חודש וחודשו תשלם לי יותר. והוא מעביר עלי את הדירה דירה לשכירות למה בשכירות מותר ובמכר אסור אז הגמרא אומרת וכך כל המפרשים אומרים שבשכירות אין שכירות משתלמת אלא לבסוף כלומר לפי עיקר הדין דמי הסירות הם דמי שימוש הם דמי הנאה מהשימוש בדבר המוזכר כל עוד לא הייתה הנאה כל עוד לא היה שימוש אז עוד לא נוצר חיון ולכן מאחרדבר חודש בחודשו הסכום הזה זהו הסכום המקורי כי אין זכות משתלמת אלא לבסוף כלומר כשתגמור שתמש חודש שלם לי עבור חודש זה שעכשיו הוא מקדים את המעות עוד בקרם נוצר חיוב אי אפשר לבוא לומר שהפער הזה בין הכסף המופחט שהוא משלם אותו מראש לבין הכסף שהוא משלם בתום הסירות שזה נקרא גר נטר שזה נקרא ימי ההמתנה של חוב כי עוד אין חוב החוב יווצא רק לאחר במשימוש ומשום כך בשכירות מותר במכר אסור לאחר שהבנו את ההבחנה הברורה בין שכירות לבין מכירה הם הנפקמנה לענייני רבית. נבין סעיף מאוד מעניין הוא משונה בעינינו אבל הוא מאוד מעניין הוא מחדד לנו את ההבנה בדברים האלה. בשולחן ערוך יורי דעה סימן קעסיף א נאמר אסור לאדם להזכיר מעותיו שאומר לו הזכיר לך 10ה דינרים בדינה לחודש והנמלה שסוחר לו הוציא עם אבל אם שכרם כדי להתלמד בהם או לראות ומחזירים לו ומחזירם לו בעין מותר כבר מיד אתם רואים כיצד ה בסיס הזה שבשכירות אין רבית מיד היה נש להעתיק אותו להלוואה. למה אדם לוקח כסף? בשביל להוציא את זה בהוצאה ולהתקיים או להשקיע. מה עשה זה שמבקש את הכסף? לא אומר לו תלווה לי כסף, תשכיר לי מעות ואני אשלם לך בני שכירות ואז אם אני אשלם לך מכעת זה ידמי שכירות כאלה וכאלה אם אני אשלם לך יותר מאוחר זה יותר הרי זוהי ערמה כי בעצם מה הוא עושה בכסף הוא מוציא אותם בהוצאה הוא משתמש בהם זו הלוואה והוא קורא לזה שכירות וזה הרמה הזו לא יכולה להכשיר את הריבית אלא זה נשאר ואסור אסור לאדם להזכיר מעותיו שאומר לו אזכיר לך 10ה דינרים בדינר לחודש ואז מטבע דברים יהיה יותר כסף עבור הכשהוא יחזיר את הכסף ישלם גם תוספת וזה אסור כי זה הסכם הלוואה ברבית רק בלשון שכירות בגלל שיודעים שבשכירות אין דמי רבית אז הערמה הזו לא מצליחה היא לא טובה אבל אומר השולחן ערוך הערה מעניינת והנה מלא כשסשוכר לאוציא רק שהוא סוכר את המאות בשביל להוציא אותם בהוצאה, עסקים, קיום, אז זה נקרא הלוואה במהותה. רק מנסים לתת לה את השם של שפירות כדי להתגבר על דיני רבית ולא בהצלחה. הם לא יתגברו על דיני רבית. הרבית תופסת אותם ולא נותת להם לערים. אבל אם שחרהם מקבל המאות, את המעות מבעל המעות כדי להתלמד בהם, לא בש להוציא אותם בהוצאה. נתאר לעצמנו שיש כל מיני סוגי מטבעות והם עדיין נוצאים בהוצאה מטבעות האלה אבל האדם הזה יש לו עצה מטבעות וזה שמקבל את הכסף רוצה לקחת את המטבעות לשכירות של שנה או לשכירות של חודש חי יוצא בזה מאחר הוא מחזיר את אותם מטבעות והוא לא מתכונן להוציא אותם בהוצאה עליי ה העסקה הזו מותרת כיוון שבאמת הוא לא מוציא את המטבעות האלה בהוצאה אלא רק בשביל ללמוד את הצורה את דרך הציור את דרך ההטבעה את המשקלות שלהם כל מיני דברים אחרים אז כזו אם היא אמיתית מותרת כי כאמור המטבעות חוזרים במקורם אותם מטבעה חוזרים זה רק כאן דמי שימוש ואין זכירות מסוימת אלא לסוף וזה מותר למרות שהנה כבר חידדנו הבדל מאוד מעניין בניסיון להערים ולנסות להתיר את הרבית על זה שנותנים להלוואה שם של שכירות לא בהצלחה אבל מצד שני שומרים את השם של שכירות כי זה באמת שכירות הרמה עוד לא מוותר והרמה מערערה אמיתית נכונה הדעה ודווקא שלא קיבל עליו רק אחריות ועבדה. אבל אם קיבל עליו כל אחריות אסור. כלומר אומר המעם זה שאמר תן לי את המעות האלה בשביל שאני רוצה להתלמד וללמד את התלמידים בהם ואני אשלם לך דשירות ואני מחזיר לך את אותם מות אז אמרנו שאין בזה דין של רבי אלא דין של שכירות למרות שהוא משלם לו יותר בגלל דמי השכירות, בגלל שהוא לא משלם לו מיידית אלא מאוחר יותר. אומר הרמה, נגשאל מה הם התנאים ביניכם? אם התנאי שאותו מקבל מאות חייב בדרגת אחריות מאוד מוכה כמו של שומר חינם ועבדה אזי עדיין מותר. אם הוא מקבל עליו כל אחריות, אפילו משוד, אפילו מאונס, עדיין הוא כמו מלווה. הוא כמו לובה. ואם הוא כמו לובוה, הוא רק קורא לזה כאילו שהוא סוכר. והכוונה היא זו. הוא באמת סוכר. כל הרי מתכונן להחזיר את אותם מטבעות. אבל זה נכון. זאת בתנאי שאין עליו אחריות אבסולוטית אלא למרבה למרבה כמו שומר שכר. דהיינו בגניבה ועבדה לא שומר חינם כי שומינם פטור על גניבה אלא אם כן התרש רק אם הוא מקבל עליו אחריות אבסולוטית על החפץ המוזכר. אז אף על פי שספירות ואף על פי שהוא מתחייב להחזיר את החפץ בגופו, כיוון שיש לו אחריות אבסולוטית, הוא הופך להיות כמו לובה. כמו לובה. ומכאן אדם אשר סוחר רכב או כל מכשיר אחר או כל מכשיר אחר ומשלם יותר בגלל שהוא לא משלם מידית אלא מוחר מוחר יותר אז מותר. כי אין צריכה משתמת על האינסוף. אבל בתנאי שאין הוא מקבל עליו אחריות מלאה, קיבל אחריות מלאה, הרי זה נחשב כמו לובה. ומכאן נעבור ולא היום, אלא בהזדמנות אחרת מסוג של עסקים שנקראים שהוא מה? שאדם לוקח איזשהוא משהו בשביל להתעסק בהם, מזה הוא מתפרנס וגם מפרנס את בעל אותם מכסים שברים או כל דבר אחר הוא מפ אלה זה מתפרנס מזה וזה מתפרנס מזה אם המתעסק אם המתעסק מקבל אחריות מלאה על הדבר שבו מתעסק רכב שור או כל דבר אחר אף על פי שמדובר כאן בשכירות בשימוש למרות הכל האחריות המלאה עושה את השכירות מעין הלוואה וממילא אם יש תוספת בגלל המתנת המעות זה נחשב לרבית ועשוב רבי חניו