אתמול עסקנו בבירור השאלה לגבי אדם אשר נדר נדר לבית כנסת מסוים ושלח שק על ידי אחד המתפללים למסור לגבאים המוסמחים את הנדר שנדר השליח הניח את הצ'ק בכיסו בכיס חולצתו והגיע לביתו, פשט את קותונתו, את חולצתו ואחר מכן החולצה הושלחה על דבני הבית במכונת הכביסה, וכך גם הצ'ק הלך לאיבוד. הצ'ק אמרנו לא היה של הנודר, אלא הנודר הוא סוחר שמוכר סחורות ומקבל צ'קים מלקוחות או מספקים. והצ'ק לא היה לא רשום עליו השם ואיננו זוכר ממי הוא קיבל את הצ'ק הזה כך שמבחינתו של הנודר אם הוא לא יזכר מי נתן לו את הצ'ק ואם הוא לא יסתדר גם אם יזכר אם לא יסתדר עם אותו אדם כדי לתת לו צ'ק במקום צ'ק אז מבחינתו הוא כבר הפסיד הוא נתן לו סחורה במקום זה. אבל בין כך ובין כך מדובר שהוא איננו זוכר מי נתן לו את הצ'ק. וכיוון שהצ'ק הזה עבד, יוצא שהבית כנסת לא קיבל כלום. והשאלה הייתה כפולה אם חייב הנודר לשלם לבית הכנסת או שמה הוא כבר יתי דחובה על דשלם באמצעות המתפלל. וכן עם המתפלל הזה חייב לו לנודר את דמי הצ'ק שעבד לו או שנתקלה אצלו. והתשובה לחלק הראשון ישבנו אתמול שאדם שנדר נדר צריך לגרום לכך שהנדר יגיע לגבאים המוסמחים אשר הם מוסמחים לקבל כסף להוציא קבלות אבל אם הוא שלח באמצעות מתפלל שאינו מוסמח לקבל כספים וגם אינו מורש חתימה וגם לא מוציא קבלות ולא שום כלום אזי אותו הוא הנודר לא יצא ידי חובה כיוון שהוא לא מסר את זה או לא הגיע הנדר שלו בגבאים לכן מבחינת הנודר חייב הוא לשלם לבית הכנסת כדי לצאת ידי חובת הנדר שלו ואת זה שהשבנו אתמול והשאלנו להיום את השאלה, האם המתפלל חייב לשלם לנודר את אותם דמים או לא? ובכן, המתפלל נחשב לשליח ושליח חינם דינוק שומר חינם. שליח בשכר דינוק שומר שכר. ושליח חינם שדינו שומר שכר. א כשומר חינם. אזי מידת אחריותו היא שהוא פטור מגניבה ועבדה אלא אם כן הוא פשע שיעה הכוונה היא רשלנות לא פשיעה במשמעות של ימינו אלא רשלנות אם הוא לא שמר כדרך השומרים אזי הוא חייב והשאלה היא מה היא דרך השומרים אז ברור ששומר שכר מאחר והוא מקבל כסף עבור שמירתו אז הוא חייב בגני בבדה כי הוא צריך שמירה מעולה מאוד כי הוא מקבל כסף על כך אבל שומר חינם אז הכלל הוא כדרך השומרים ומה היא כדרך השומרים אומר רבנו באמת כל דבר ודבר צריך לבדוק מה זה כדרך השומרים איך השומר מתנהג בעניין הזה כת דרך השומרים כך אומר רבנו פרק רביעי הלכות שאליו בפיקדון על ב הכל לפי הפיקדון. יש פיקדון שדרך שמירתו להניחו בבית השער. כגון הקורות והאבנים. לא שמים את זה בחדר הסלון או בבית. אפלו לא בחצר. אפשר להפלו בבית השער. ויש פיקדון שדרך שמירתו להניחו בחצר. זה יותר פנימי, יותר סגור. כגון חבילות של פשתן הגדולות וכיוצא בהם. ויש פיקדון שדרך שמירתו להניחו בבית. לגון שמלה בטלית וכ יוצא בהמצא שמים אותו בחצר אלא בבית ויש פיקדון שדרך שמירתו לניחו בתיבה או במגדל ונועל עליו כגון בגדי משי חולי זהב חולי כסף יוצא בהם לא עושים שמים אותו בחוץ בחדר אלא בתיבה במגדל ונועל עליו והכספים בהלכה ד' אומר רבנו הכספים והדנרים אין להם שמירה אלא שיתמנם בקרקע ויתן עליהם טפח או יתמניהם בכותל. תראו איפה איפה צריך לשים כספים. כלומר לחסות אותם, לסגור אותם, לא סתם לשים אותם. ורבנו עוד מוסיף הערה בהלכה ו'. הוא כותב מעשה באחד שהפקיד מעות אצל חברו וניחן במחיצה של קנים בעריהם תמונים ועובי מחיצה. כלומר השומר אמר בליבו איפה אני אשים את הכסף הזה של החבר שלי איך אתה

אם אני אשים בבית יבואו גנבים ויגנבו אני אלך לשים את זה בתוך הקנים חורשה של קנים מי בכלל יעלה על דעתו שיש שם כסף וזה רעיון מקורי מאוד יצירתי מאוד הוא הגיוני מאוד נכון מאוד שם אותו וניחן במחיצה של קנים רם תמונים בעובי המחיצה ונגנבו משם ואמרו חכמים אף על פי שזו שמירה מעולה לעניין גניבה מבחינת גניבה אחלה רעיון היא תראתי שם את זה במקום שבאמת לא גנבים לא חשמ כך רק כאן במקרה המיוחד הזה גנבים עלו על זה אינה שמירה כראוי לעניין האש ומאחר שלו תמנם בקרקע או בכותל זה כותל בניין פושע הוא מרשלם בוכל שתחילתו בפשיעה בסוףו באונס חייב לכן כל כך יוצא בזה יוצא איפה שבאמת אדם אשר מקבל כסף ולצורך העניין אני עוד לא מדבר בר על צ'קטורצ'ק. עוד מעט נתייחס לצ'ק וטורצ'ק, אלא לכסף. כסף מזומן. אדם שמקבל כסף מזומן לאכול למקום מסוים אז והוא שומר חינם על העניין הזה. אז איפה הוא צריך לשים את הכסף? לפי זה הוא צריך לשים את זה במקום מוצנע באדמה שאז באדמה. אם הוא מכסה את זה באדמה אז זה מוגן גם מבחינת גנבים וגם מבחינת אש. אבל מי עושה היום את הדברים האלה? ה אז באמת האחרונים אומרים שלא כל דבר בדבר שהיה אז והיום כבר לא נוהגים. שאם אנחנו לא נוהגים כפי דין התלמוד אז זה נקרא שיעה אלא הכלל הוא איך האדם שומר את הדברים של עצמו. אנחנו מדברים על שומר חינם. לא שומר שכר שקיבל על עצמו שמירה מעולה אלא שומר חינם. איך הוא איך היה מתנהג עם הדברים של עצמו? עכשיו נבוא ונראה איך אדם מתנהג עם כסף מזומן שלו. אין דרכו לשים כסף מזומן בכיס של החולצה. נכון, יש כיס קטן במכנסיים, שם שמים כסף קטן בדרך כלל, לא כסף גדול, כדי שיהיה זמין להוציא כסף קטן וכולי. וגם אז אם אדם יבוא וישים את המכנס עם הכסף המזומן בתוך הכיס, הרי המכנס יכול לטפל והכסף יוצא מן הכיס. כלומר הנחת הכסף מזומן בכיס הקטן של המכנס היא באופן זמני. כך דרך האדם. ברגע שהוא מגיע לביתו אז הוא כבר שם את זה במקום משתמר ולא סתם שם. או למשל קורה הרבה פעמים שאדם שם כסף מזומן בתוך כיסאו. לא מטבעות כי הרי כל כיפוף יכול ליפול אלא בדרך כלל שטרות של כסף. אבל מה גם אז הוא לא שם את זה קבע. אלא מגיע לביתו שם את זה מקום משתמר כי הקיש חולטה זה לא המקום הכי טוב אלא הוא שם את הזמין כל עוד צמוד אליו וכל עוד הוא נעם זה אבל מהרגע שהוא יוצא ופושט את כטומתו הוא לא יודע כל להשאיר את זה שם כי אז זה יכול ליפול אנחנו כבר לא מדברים שיכול לגנב משם שוודאי ודאי אם גנבים מה הם מחפשים מיד בכיסים של ה בכיסים של של המכנע של החולצה של המעין שדרך בני אדם לשים שם. זאת אומרת דרך אם הכלל הוא איך בן אדם שומר על כספו אז בן אדם כשהוא פושט קונתו אז מוציא את הכסף משם שם את זה במקום המוצע אבל אדם שלא עשה כן נקרא רשלן וחייב אפילו שהוא שומר חינם זה אם היה מדובר לקסם מזומם אבל כאן מדובר שהוא קיבל צ'ק צ'ק זה שטר חוב שטר חוב רבותיי, הוא תלוי בצד ג, תלוי בבעל הצ'ק. למשל, ניתן דוגמה. הוא עובן נתן לשמעון צ'ק ובא לוי קרא את הצ'ק הזה של שמעון. האם הפסיד לו את ה-150 ש₪ שכתוב בצ'אט? לא. הפסיד לו כוח ראיה? לא הפסיד לו את הכסף. למה? כי אם שמעון וראובן מסתדרים כגון ראובן אמין אומר לו הנה תראה הוא קרע לי הנה הקרעים אני מבקש ממך תן לי צ'ק חדש או תן לי את ה150 שק שאתה חייב לי אז אם לא מאמין נותן רק אם לא מאמין יכול להיות שהתחיל להתכחש יכול להיות זה וכולי אז לכן זה נקרא לכאורה גרמה בנזיקין כשאדם קורע שטר חוב או צ'ק זה עוד לא בטוח שיהיה נזק כי אם בעל הצ'ק כותב הצ'ק אדם ישר אז הוא יתן לו במקום זה כי הוא רואה הוא מוכיח לו תורד כבצ תראה איך הוא איך כבר שק לא שווה כלום אז כיוון שזה איך קוראים לא בטוח יש כאלה שאמרו שזה גרמה בן זיקין רבנו אומר רבנו אומר שהשורף שטרות חוב של חברו חייב וכן השור שטרותיו של חברו חייב לשלם כל החוב שהיה בשטר שאף על פי זה פרק גן מלכות חבל מז כלחט שאף על פי שאין גוף השטר ממון הרי גרם לעבד הממון ובלבד שיודע לו המזיק ששטר מקוים היה וכך וכך היה כתוב בו ומחמת ששרפו הוא שאינו יכול לקבות את החוב אבל אם לא האמינו אינו משלם לו אלא דמי הנייר בלבד כלומר רבנו אומר אדם שקורע השטר חוק של חברו אם אין לו יכולת לגבוות מעושי השטר זה נקרא גרמי בן זקין לא גרמה בנזקין וחייו ואותו דבר גם כאן אדם אשר קורע צ'ק לחברו הוא לא יודע מי זה הצ'ק הזה הוא לא יודע ממי לגבות זה נקרא לפי רבנו גרמה בן גרמי בן זיקין לא גרמה בן זיקין וחייב לפי רבנו וכן השולחן ערוך פסק לא כל האחרונים לא כל הפוסטים פסקו ככה אבל לפי רבנו חייב אבל הנמלא רבותיי לגבי אדם מזיק שהוא בא לוקח שטר וקורע שורף מאחר ואין לו רשות להתנהג כן הוא פועל כפליליסט הוא פועל כקרימינל כערין אז מחייבים אותו על גרמ בן זקין אבל אדם שהוא שומר חינם שהוא אמנם מתרשל מי אומר שבגלל רשלנות מחייבים על גרמי אלא אולי באמת זה נופל בקטגוריה של גרמה בן זיקין ואז הוא פטור לגבי שומר שכר חידש הרמב"ם וחלקו עליו. חידש הרמב"ם וחלקו עליו שכיוון שהוא מקבל שכר אז הוא מתחייב אפילו על גרמה בן זיקים לא על גרמהבן זיקין אבל לגבי שומר חינם כיוון שהוא לא הזיק בידיים אלא הוא שם את זה בכיס התרשל זה רשלנות אז זה נקרא גרם הנזיקין על ידי שומר חינם שזה לא בידיים ויהיה פטור ואז יוצא כדלקמן מאחר והוא שם את החולצה לו עד דעתו במכונת כביסה לא מתוך כוונת זדון לקרוע או לחלות את הצ'ק ומאחר הוא שומר חינם אז זה נחשב גרמה בן זקין פטור על הצ'ק מדיני אדם וחייב בדיני שמיים ומשום כך לסיכום כל הסוגיה הזו הנודר אשר נעזר במתפלל שליח אינם להוביל את הנדר על ידי צ'ק בכסף מזומן אל הגבעים הזיק את עצמו והוא חייב לשלם לבית הכנסת כדי לצאת בחובה ואלי חינם שווה חינם אסיה דמגן מגן שבע חינם שווה חינם והואיל ומדובר כאן דרשלנות ומדובר כאן לא בנזק ישיר אלא בנזק עקיף לטבוע אותו על פי דין תורה הוא לא יכול אבל אם יעשה לו טובה לתת ידי שמיים אזי יתן לו מה שיתן לו או ביניהם עד כאן תחום העניין הזה רבי ח