יש היום פתים מותרנים ש יש בהם חדרים רבים לפי רבנו ייתכן שאפילו מזוזה אחת לא יצטרכו לקבוע ורבנו השכיל לערוך את הלכות מזוזה בדרך שהוא הלך מן הכלל אל הפרט, נתן לנו את הכללים והכניס לאחר מכן את הפרטים בתוך הכללים אוקנובעים מתוך הכללים. מה שאין כן, התור אסף אוסף של פרטים ומתוך אוסף הפרטים על דרך על דרך לדמוי המילטא מלטא אנחנו צריכים להבין דבר מתוך דבר כדי לדעת ואלו מקרים הוא פותר. באלו מקרים הוא מחייב והשולחן ערוך נמצא בתוכך אמת הגישה של התורם אחד אבל נאמן לשת רבנו שהביא את ההלכות של דברי רבנו משולבות בתוך שחן הערוך אנחנו קודם כל נקרא את עשרה התנאים אשר בהדר אחד מהם אחד מהם לא י יוב לק בקריביעת מזוזה לפי רבנו בפרק שישי מהלכות מזוזה הלכה ראשונה כתב רבנו 10עשרה תנאים יש בבית ואחר כך התחייב הדרבו לעשות לו מזוזה ואם חסר תנאי אחד מהן פתור למזוזה ואלו הן אז התנאי הראשון שיהיה בו ארבע עמות על ארבע עמות או יותר. זאת אומרת, אם יש לנו חדר או מרפסת סגורה שאין בהם את הגודל המטרז' של ארבע עמות על ארבע עמות או יותר, אף על פי שמבחינת המדידה יש בהם. כגון נניח שיש לנו מרפסת סגורה באורך של 4 מטר. והרוחב שלה הוא חצי מטר. אז יחד זה נותן לנו 8 מטר מרובע. אבל בכל זאת היא לא תהיה חייבת כי אם עמה היא חצי מטר
מה?
אה מטר
ש מטר מרובע או אוקיי? כי ארבע עמות על ארבע עמות זה 2 מטר על 2 מטר שזה 4 מטר מרובע. אז אם יש לנו מרפסת באורך של 8 מטר ורחבה חצי מטר וזה נותן לנו א 4 מטר מרובעים פטורה ממזוזה אפילו שהיא סגורה אפילו שדלת מובילה לתוכה או אפילו ניקח דוגמה של פחות 80 סטימטר 70 סטימטר רוחב כבול אורך גדול שמביא לנו בסך הכל את המטראז' של 4 מטר מרובע או 2 מטר מרובע לא תחייב כי זה צריך להיות מטרז' שאנחנו יכולים להכניס בתוכו ארבע עמות על ארבע עמות זהו תנאי אחד אבל בדרך כלל חברים כאלה רבים מצויים גדולים הבעיה היא במרפסות סגורות שלפעמים הם מאוד מאוד ארכות ואין בהם את האפשרות לרבע בהם ארבע עמות או על ארבע נאמר בהמשך דברי רבנו ושיהיה לו לבית הזה שתי מזוזות ויהיה לו משקוף ותהיה לו תקרה ויהיו לו דלתות ויהיה גובה השער 10ה טפחים או יותר ויהיה בית חול ויהיה עשוי לדירת אדם ועשוי לדרת כבוד ועשו לדירת טבע אלה הם עשרה תנאים אבל נשים לב שיהיה לו שתי מזוזות מה זה מזוזה מזוזה אנחנו רגילים למזוזה שאנחנו קובעים אותה בתור מצווה מזוזה היא בליטה שנמצאת בכניסה בכותל מימין ומשמאל בליטה ליש לפעמים מאבן לפעמים מקרש לפעמים מתכת זה לא משנה. העיקר מזוזה ליסט מימין, לייסט משמאל ומשקוף מלמעלה. ליסט מלמעלה. אלה הם שני התנאים המאוד מאוד חשובים לפי רבנו. אם אין לי מימין, לייסט משמאל ומשקו מלמעלה וכמובן תקרא, אז אין חיוב. וגם דלתות. אומר רבנו. יוצא איפה? אם אני נכנס למשרד ואין אין לי ליפט מימין לי משמאל אלא יש לי כותל בין אם הוא מזכוכית בין אם הוא ממקיר ויש לי דלק מסכוכית שיש על על צירה היא נעה על צירה אין לי למעלה בג לייסט מלמעלה ולא ליס משמאל אלא הכל כותלים חלקיים רצים ותקרא חלקה והדלת מזכוכית עומדת על סיר מימין משמאל לפעמים גם שניהם והיא מסתובבת לכיוון הכותל. אבל כאמור אין שום לי. לא בכותל מימין, לא בכותל משמאל ולא במשקוף מלמעלה. בליסט מלמעלה. לפי רבנו אין שום חיוב לקבוע מזוזה וכל לקובע מזוזה בברכה במקומות כאלה עובר עבירה. הוא יכול לקבוע בלי ברכה לרצונו אבל אין חיוב. זה כלל גדול מאוד בתורת קביעת הנוזוזות. וזוהי המציאות. השחה שאני מוצא אותה במשרדים רבים והלכתי ראיתי במו עיניי ולא מצאתי אפילו חדר אחד חדר אחד שאפשר לחייב בו מזוזה כי כולם היו בנויים על אותם עקרונות זכוכית מימין זכוכית משמאל גג מלמעלה ואין לי לא מימין לא משמאל לא מלמעלה לא כיצא בזה מרן השולחן ערוך שכאמור לא הביא את עשרה התנאים אבל הבליע את ההרכות המתחייבות כך בתוך שולחן בתוך השולחן ערוך אז בשולחן ערוך יורד אה סימן רפז סעיף א' הוא כותב אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף כלומר לפי רבנו שתי מזוזות ומשקוף ממש מזוזה מימין מזוזה משמאל מזוזה מלמעלה דהיינו אולי יש מלמעלה בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכיפה מנקשת על שתי ה מזוזות במקום מקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות 10עשה טפחים או יותר חייב ואם אין בו 10ה טפחים פטור מפני שאין לו משקוף אתם רואים אם ה מהלייסטים יש איזה מין עיגול מין כיפה אז אם הוא עומד בתנאים של המדידות הללו אז זה נקרא שיש לו משקוף אם לא אין לו משקוף ורבנו מביא בשולחן ערוך מביא גם את מה שרבנו הביא כי הכל הוא תלמודי אז הוא מביא בסימן רפו, הסימן הקודם רפו ושם הוא מביא סעיף ו' אחסדר והוא המקום שיש לו שלושה כותלים ותקרה אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית אף על פי שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת כלומר מה זה חסדר כמו המבואה שלנו כאן לבית הכנסת אתם רואים יש לה קיר מצד ימין ונתאר לעצמנו שיש לה קיר מצד שמאל ויש לה גג מהגג שלנו שמתארך מעל שני הקירות מימין ומשמאל ונניח ש אחר כך הכל פתוח כדי להיכנס. אז עכשיו יש עצם שלושה קירות מימין משמאל. הקיר הזה שלנו לבפנים שהוא קרב בחוץ גם כן אז זה נקרא תחסדר מרפסת מיוחדת כזו שיש לה כאמור שלושה שלוש מחיצות אומר רבנו ואומר השולחן ערוך שאותו קראתי בפניכם כעס שזה מקור בגמרא גם אם ברוח הרביעית יש לו פסין שעולה מלמטה למעלה עד לתקרה חוץ מהכותל מימין מהכותל משמאל אלא פצים כמו לי כמו עמוד שעולה מלמטה למעלה להחזיק את התקרה אז לכאורה כבר יש לנו גם מזוזה מימין וגם מזוזה משמאל חוץ מהכותלים עצמם ולמרות הכל זה פטור למה הואיל והפצינים האלה נועדו לא בשביל המבנה בצורתו אלא בשביל להחזיק את ה תקרא אז הועיל וכן הם לא נקראים במובן של מזוזה הם לא נקראים במובן של לי והם משקות ולכן החסדרה כזאת פטורה אבל אם הפצים ימין ופצים משמאל לא נועד בשביל להחזיק את התקרה כגון שהתקרה שוכבת מצוין על גבי הכותל מימין וכותל משמאל והכותל והכותל השלישי שהוא באמצע ויש איזשהיא בליטה בכותל מימין ובליטה בכותל משמאל אם יש איזשהיא בליטה אפילו שלא מגיעה לתקרה אבל רואים בליטה כזו מימין ובליטה משמאל ויש גם בליטה מלמעלה בתקרה כמו משקוף את חייבת במזוזה אם לא גם אם יש בליטה מימין משמאל ונועדו לחזק את התקראה לא מועיל לסיכום עד רגע הזה יוצא איפה תנאי בא לעבור בשביל חיוב במזוזה שצריך להיות בית בין ארבע עמות על ארבע עמות יש לו תקרה, יש לו מיני מינימום שלוש מחיצות ובמחיצה הרביעית יש לי מימין וליס משמאל לא לצורך החזקת התקרה אלא כחלק בין מפרד מהמבנה ומהכניסה ולס מלמעלה בת משקוף אז ורק אז אם יש סטות אומר רבנו אז ורק אז יש חיוב בקריאת מזוזה וזה עולה גם כן מדברי מרן השולחן ערוך אבל יש דעות והם מיעוץ האומרות אם יש לי קיר מימין וקיר משמאל ותקרח מלמעלה, אף שאין לי ליס מימין וליס משמאל וליס מלמעלה, הם בכל זאת חייבים במזוזה. זו איננה שיטת הרמב"ם ואיננה שיטת רבנו. ולכן נשים לב בילקות יוסף של ה הבן של רבודו יוסף שהוא פוסק על פי אביו הרבו יוסף. הוא כותב בזוה הלשון בית שאין שיש לו מזוזה מכאן ומזוזה מכאן או לפני כן תקרא שאין לה כותלים אלא עומדת על עמודים מכאן ומכאן אף על פי שהיא כתבנית בית פטורה מנמזוזה לפי שאין המזוזות שאלו העמודים לעמיד לפי שאין מזוזות שאלו העמודים לעמיד התקרה הם עשויים ממשיך הרבו יוסף ומביא את ההלכה בית שיש יש לה מזוז שיש לו מזוזה מכאן ומזוזה מכאן וכיפה מין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות 10ה טפחים או יותר חיה במזוזה ואם אין 10ה תפחים פטור מפני שאין לו משקול ממשיך הוא ואומר פתח שאין לו אלא מזוזה אחת כגון שמצד השני יש כותל אם המזוזה מימין מימין הנכנס יקבה מזוזה ולא ברכה. ואם המזוזה משמאל הנכנס פטור ממזוזה. כלומר הוא אומר אם אני נכנס לבית נניח כאן יש לי פתח ויש לי כאן מימין קיר ויש לי קיר ויש לי תקרה מלמעלה. כאן מצד ימין יש לי זה נקרא מזוזה אבל מצד שמאל אין לי. רק קיר חלק אין לי בליטה. אומר הרב יוסף והתחשב העובדה שיש פוסקים שאומרים שאין צורך במזוזה ימין ומזוזם שמאל ומשקוף מלמעלה אזי על דרך הפשרה נאמר שקבע מזוזה בצד ימין בלא ברכה למה בלי ברכה הועיל ולפי הרמבם ומרן לא נתמלאו התנאים כי חסר לנו בצד שמאל ליסט בליט מלמעלה אבל צד שמאל חסר נניח שמלמעלה יש אבל בצד שמאל חסר אבל אומר הרבסל אם יש לי בצד שמאל לייט, בצד ימין זה קיר חלק אין לי. כיוון שהכאן אני קובע את המזוזה בצד ימין ושם אין לי. פטור ממזוזה. כך הוא אומר פטור ממזוזה. הנה פתח שאין לו אלא מזוזה אחת. כגון שמצד השני יש כותל. אם המזוזה מצד הנכנס היא כבר המזוזה בלא ברכה. ואם המזוזה מצמאל הנכנס פטור ממזוזה. הנה ככם אפילו בדרך הפש והחמרות אפלו במציאות כזות לא מצא לנכון להחמיר ולחייב מזוזה כך יוצא איפה שרוב הבתים המודרניים האלה שעשויים בסגנון כזה לפי רבנו לא התחייב במזוזה אם באמת אין לייסט מימין ליסט משמאל ולייסט מלמעלה לא תחייב במזוזה בשום פענים באופן אם ירצה לקבוע לקבוע בלא ברכה לפי וגם אותו דבר לפי רעודה יוסף זהו הדין למרות שהוא חושש לאחרים על דרך החומרה בעיה קשה מנסוהי ואין המקום כעת לטפל בה אלא בהזדמנות אחרת לקבוע להלכה בפני עצמה היא שהרבה פעמים ה הליט הוא מאוד דק ואז והדלת היא ממש צמודה לו והציר נמצא ממש בליל ואם נקבע את המזוזה נצטרך לקבוע אותה מבחוץ ולא על הליא בחוץ על הלכניסה ממול הנכנס ולא ממינו ולא ממינו וגם זה לפי רבנו אין זה לא ידי חובה אבל זאת צריכה לקבוע כהלכה בני עצמה כדי לבררה רבי חניה