המקור מציג דיון הלכתי בשאלה האם מותר לגבות ריבית מקופות גמ"ח המיועדות לעניים. הסוגיה מתמקדת באיסור ריבית קצוצה מן התורה והאם כספי צדקה או הקדש לעניים שונים מכספי הקדש לבית המקדש לעניין זה. המקור מביא דעות שונות, כולל את דעת הרשב"א המקילה, אך מציין שרוב הפוסקים אוסרים ריבית קצוצה גם בכספי צדקה, ומבחינים בין איסור ריבית דרבנן המותר במקרים מסוימים, כגון בנכסי יתומים, לבין האיסור החמור של ריבית קצוצה. לבסוף, הרב דן בהיתר לגבות הוצאות טיפול עבור ההלוואה, שאינן נחשבות ריבית.