אתמול בלילה קרוב בשעה 11 אויב הופיע עם מכונית בירושלים עיר הקודש קרוב לעיר העתיקה ראה קבוצת בני אדם יהודים עומדים על המדרכה עלה מהכביש של המדרכה והחל לדרוס את האנשים שנמצאים שם ואחרות נפצעו ואחד אחד או שניים הוא קשה מת השם יתברך היה שם אזרח שהוא קצין בצבא והרג את המחבל את הרוצח הזה וכך עצר ועד הפגיעה הנוראה שלא תתגלגל ותעשה לאסון גדול יותר וכדרכם בקודש של אנשי התקשורת שהם מסכרים מידית כל אירוע בצורה דרמטית אפילו כשעדיין הנתונים מאוד מאוד ראשוניים ועדיין אין הרבה מה למסור וכבר הם מסכרים על כל צעד ושעל ומת ו משתדלים לחלץ מפיהם של קטינים ואנשים מסוימים כל פירור של מידע למרות שהרבה פעמים זה מפריע להצלה ולחקירה אבל כך המדה הולכת ומשתלטת על אורחות חיינו. והנה אחד השדרנים שואל, האם נבדקה אפשרות שהנהג הוא בגילופין? אז אומר תתבדק גם האפשרות הזו. זאת אומרת שכבר המדיה משמשת סניגוריה להפושעים הללו ומניחה או שמה דברים שעלולים א' לפגוע במאמץ של ההצלה. כי תוך זמן קצר אויבנו אשר למדות לשלם שקר מיד יטענו ויאמרו שאנחנו עוד אשמים בהריגתו של אותו נהג על עבל בחפיו כשם שהרע כבר פעם אחת עם הטרקטור שעורך דין יהודי השאיל להם עצה שמדובר בקלקול בטרקטור ואז כבר טענו שהיהודי אשר הרג את נהג הטרקטור כדי להציל את אחו מידי פגיעה שהוא השם ברצח בכוונה תחילה שפגע באותו נהג. לא שלא צריך לחקור הבטים כאלה בוודאי וודאי צריך לחקור הבטים כאלה אבל צריכים אנחנו לדעת שאסור אסור לרפא את ידיהם של אחים אשר נחלצים לעזרה ולהצלה ובין היתר לביעור אותם רצחנים שהם משתמשים בשיטות נאל אחות ובאים אל אזרחים חפים פשע ופוגעים בהם בצורות שונות ומשונות מחר מחיים אנחנו נהפך להיות עם של מנוסה, עם אשר לא יודע ואסור לו להגיב מחשש שמה המציב יהפך להיות נאשם. ולכן שוב המקום כאן לשנן לפנינו את הלקת רודף שרבנו כתב אותה בפרק ראשון רוצה ושמירת נפש. הלכה ה ו אומר רבנו רותח שהרג בזדון אין ממיתים אותו העדים ולא הרואים אותו עד שיבוא לבית דין ויגנוו למיתה שנאמר ולא ימות הרצח הרוצח עד עומדו לפני העדה למשפט כלומר אם ראינו במיננו רוצח אשר רצח וטבח ללא רחם אבל הוא כבר גמר משימתו בעוונותינו רבים כבר אין מישהו במקום שהוא מתכונן עוד לרצוח אותו אסור לנו בשום פנים ואופן להרוג אותו אלא עלינו להביא אותו למשטרה והפרקליטות ויעמידו אותו לדין כי אסור בשום פנים באופן שאדם ישפוט אדם אחר, אלא יש מערכת משפטית והיא ורק היא השופטת. אבל ההלכה היהודית מבחינה בין מצב שבו מעשה הפשע כבר נעשה ונגמר. ובין אם עדיין הרצח או ההרג או הטבוח ממשיך תגלגל ואז איננו באים למקום מדין שוטרים ושופטים בלבד אלא מדין מצילים נרדפים מדין מצילים אנשים שנמצאים בסכנת נפשות מפני הרודף ועל זה אומר רבנו במי דברים אמורים שאנחנו אוסרים על בני אדם לעשות שפטים ברוצח מתואב ושעבר העוון שחייב עליו מתדין אבל הרודף אחר חברו להורגו אפילו היה רודף קטן אחרי כל ישראל נצובים להציל הנרדף מיד הרודף ואפילו בנפשו של רודף כיצד אם הזהירו והרי הוא רודף אחריו אף על פי שלא קיבל עליו התראה כיוון שעדיין הוא רודף הרי ונהרג ואם יכולים להצילו באיבר מאיברי הרודף כגון שיקו אותו בחטא או באבן או בסייף ויקצאו את ידו או ישברו את רגלו או ישמות אינו עושים ואם אינן יכולים לכוון ולא להצילו אלא אם כן הרגו הרודף הרי אלו הורגין אותו ואף על פי שעדיין לא הרג שני ארב קצות כפה לו את החוסיך. כלומר אם יש לנו מצב שבו יש רודף ונרדף, גם אם הרודף איננו בעל אחריות משפטית, כגון קטין, הוא לא מבין מה הוא עושה, הוא משוגע, הוא ממש שותה ויודעים שהוא משוגע. אין אנו פועלים כשופטים, אנו פועלים כמצילים וחובתנו להציל. את הנרדף גם על ידי הריגת הרודף כמובן אם יכולים אנו לשתק את הרודף על ידי שנראה בידיו ברגליו לחיזה חובה ואסור ישר להורגו אבל אם לפי הסיטואציה יש מצב שכבר אין לך שום דרך אחרת אלא להרוג אותו על מנת שלא יפגע עוד באחרים בוודאי וודאי חובה והרמב"ם בספר המצוות מונה מצווה אחת להציל הנרדף בנפשו של רודף ומצוות לא תעשה שלא לחוס על הרודב ושוב מצוות לא תעשה שלא לעמוד על דם כלומר אדם אשר רואה רודף ונרדף ואומר מה לי להתערב אזי א' הוא עומד הוא עובר על איסור לא תעמוד על דם רעך שהוא נמנע מלתערב כדי להציל ב הוא עובר על איסור שהוחס על נפש הרודף כשיש לנו סכנה לנרדף במל הוא מבטל מצוות עשה שהוא לא מציל את הנרדף מנפשו שלרודף אם אין דרך אחרת של הצרה אלא הדרך הזו ומשום כך גם אם רואים מכונית מדרדרת, לא מחבל, אלא מכונית מדרדרת כגון נהג שאיבד את הבלמים והוא נמצא בירידה ויש שם ילדים, יש שם אוכלוסיה ולא יוכלו, לא יכלו לברוח כי מדובר כהרף עין, ערב עין. אז ברור אם ניתן לעצור ולעכב את ההתרדרות מבלי להרוג את הנהג, אז זה מה? צריך לעשות ואם לא אזי חייבים להרוג אותו אם זה מה שיתן איזשהו שיבוש על מנת שלא יפגעו הללו שנמצאים במצב של רדיפה הרמבם מונה מצב דומה הוא פיתוח של חת רודף אומר הרמבם בהלכה ט לפך אורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה ללב מותר לחתוך העובר במאה בין בשם בין ביד מפני שהוא קודף אחרי להורגה ואם הוציאה ואם שהוציא ראשו אין נוגעין בו שאין בכי נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם כלומר עובר במאה אמו שרוצה לתת ועדיין לא הוציא ראשו והוא ברגע הזה מסכן אותה כי חל סיבוך אם אין דרך איך להציל את האמא אלה על ידי הריגתו יהרגו אותו את העובר ויצילו אותה כיוון שהוא נחשב אומר הרמבם לפי המכה שלו רודף הלכת רודף אשר כוללת גם אדם חסר אחריות משפטית כמו כטין העותקה בשולחן ערוך חושם משפט סימן תכה סעיף אבכיוצא בזה למדנו זה הלכה מוסכמת על דחמי ישראל לפי הנתונים והשייגים שאותם הזכרנו זאת רבותיי בנסיבות שאין מלחמה בנסיבות רגילות שקורה שבן אדם רודף אחרי נרדף מתוך כליליות או רודף אחרי נרדף מתוך מצבים טבעיים כמו שאמרתי בטבלמים וכיוצא בזה אבל בנסיבות של מלחמה אז היא האחריות להציל עורה במכפלה נדועה משום שכשאתה רואה מחבל או על כל פנים אדם בהלחזות ערבית ופועל בנסיבות שכבר לצערנו אנחנו מכירים אותם שזה מהשיטות שלהם במקום ללחם צבא מול צבא מה שהם לא עושים הם שולחים בשביל להתפוצץ ולפוצץ ולא רק בתוכנו אלא בינם לבין עצמם הם עושים זאת כמעשים שבכל יום ממש כמעשים שבכל יום וכל פעם שולחים שידים ושידים שונים גם בשביל לדרוס בשביל להרוג בכל דרך אחרת מאחר בשיטה הזו כבר נחספנו לה ואנחנו רואים אותה ומחר בירושלים ידועה בהרבה הרבה פיגועים כאלה ועוד שזה סמוך שם לירשיים מזרחית ועוד שחזותו ענתה בו הרי הדבר ברור שאדם כזה חינכו אותו למות במהם סבורים על קידוש השם עם מחש וזה חם שזה אין לך חלול השם גדול מזה שאנשים שנושאים את שם השם אללה אקבר ובאים לטבוח אנשים ללא רחם אנשים נשים ותף ללא רחם שזה מנוגד בניגוד גמור לתפיסת עולם אלוהי צרופה שהאלוהים זה רחמים ואנחנו צריכים מה הוא רחום אפת רחום אלא הכל על בסיס של אכזריות נוראה לחלוטין איננו הול מי שמאמין באלוהים אחד אל רחום וחנון ולכן כאמור, אין צלספק שכשיש מציאות כזו חייבים לפעול ומיד. אם נתן בדרכים אחרות, מה טוב, אם לא, גם תמורת הריגתו. הם מזהים בוודאות שמדובר במחבל, אין לחוז ולחם עליו. כי כבר אנחנו יודעים שאפילו במותם ועל סף מותם הם עוד עושים מעשים שימיתו אחרים איתם. ואסור בשום פנים באופן לרפא ידיים. אז יש בשלבים כל כך מוקדמים. אנחנו מפני דמים לבוא ולעלות רעיונות שיכולים לגרום לכך שאויבנו להשתמשו בטענות ומענות הללו נגדנו. חובה על שירותי החקירה שיחקרו את כל ההבטים את כל ההבטים. לרבות מדובר היה בהנהג בגילופין וכ יוצא בזה. אבל אנחנו צריכים להיות מרוסנים שבשעת אמת לא לגרום מצב כזה שכבר ישמע השומעים ואז יאמרו מה לנו בלצרה הזו אנחנו רק נסתבך ואז הם מסכנים את עצמם מסכנים את אחרים אילו אותם שדרנים ואותם משיעי עצות הם עצמם או קרוביהם היו עומדים במצב הזה כלום היו מרפים ידיים של מי שיחלץ לעזרת קרוביהם ויקיריהם ויהרוג את הרודף בוודאי שלא ולכן אסור בשום פעמים באופן להיות נחפים ולדבר ברמה כזו בצורה כזו שיכולים לרפא ידי המתילים