הרב עדין, הבן עדין כן רבו גם נוצרים מפגשים של מנהגים הלכתיים שונים ואז ראו ויתמהו והרבה פעמים אלו טמאים על אלו ואלו טמאים על אלו ובאים אל אל רב בחרדה לשאול כדת מה לעשות ואכן את אצלנו יהודי תימן ידוע ומפורסם שברגע שסועדים לסעודת חתנים בשבעת הימים אם יש 10ה מישראל ואם יש פנים חדשות אזי אחרי ברכת המזון המברך ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ולאחר מכן מברך עוד שש ברכות והכוס הזה, כ** היין הזה משמש לשניים גם בשביל ברכת המזון, כ** של ברכה וגם כ** של שבע ברכות וזה אותו כ**. לעומת זאת אנחנו רואים אצל החינו השכנזים וגם אצל חלק מהספרדים שהם נוהגים שהאחד שברך ברכת המזון והחזיק כ** של ברכה, בשעה שסיים את הברכת המזון, הוא ממתין עם ה*** של ברכה. מישהו אחר שמחזיק כ** יין אחר בידו מברך שש ברכות, לא את ברכת הגפן. את ברכת הגפן דוחים עד לאחר אמירת שש הברכות ואז מברך בורא פרי הגפן מערבבים קצת בן הייינות של בני הכוסות ואז שותים א והשאלה היא למה יש צורך בכל מעשה המרכבה הזה ובכן ישנה ישנו כלל, אין עושים את המצוות חבילות חבילות. ומשום כך אי אפשר לברך על אותו כ**, גם לצורך זה וגם לצורך זה. שכן הלכה מפורשת היא בהלכות שבת. רבנו הביא אותה להלכה בפרק 29 מהלכות שבת. הלכה יב. מי שהיה אוכל בערב שבת וקדש עליו היום, כלומר נכנסה השבת והוא בתוך הסעודה פורס מפה על השולחן הוא מקדש וגומר סעודתו ואחר כך מברך ברכת המזון. כלומר בעצם הוא מברך על שני כוסות יין. יין לקידוש וכוסיין לברכת המזון. אבל בזאת למה? משום שאין עושים את המצוות חבילות חבילות. אבל רבנו המשיך באותה הלכה וכתב היה אוכל בשבת ויצא השבת והוא בתוך סעודתו. גומר סעודתו ונוטל ידיוברך ברכת המזון. על ה*** ואחר כך מבדיל עליו, כלומר על אותו כ** של ברכת המזון, הוא אומר הבדלה. על אותו כ**. נשאל את השאלה הרי אין עושים את המצוות חבילות חבילות. אומר מורי בהסבר שיטת הרמב"ם שבליל שבת הקידושים דאורייתא בברכת המזון בדאורייתא אף שכוס של יין על ברכת המזון הוא רשות אבל הוא בא מכוח מצווה דאורייתא שתי מצוות מדאורייתא אין עושים מצוות חבילות חבילות אבל במוצאי שבת ההבדלה היא מדרבנן בניגוד למגיד משנה שאומר שהיא דאורייתא בשידת רבנו אלא עם מדרבנן והברכת המזון היא דאורייתא דרבנן מצווה דרבנן ומצוה דאורייתא לא חל עליהם הכלל אין עושים את המצוות חבילות חבילות ולכן יכול לברך על כ** אחד כך מורי מעיר ומשום כך באמת הגהות מימוניות על הלכות ברכות פרק ב' הלכה ט שם רבנו אומר בבית חתנים מברכים ברכת חתנים וכולי אז הגאות ממנוניות כותב ש מביא את הבעיה הזו של שני כוסות והנה כך הוא אומר רבנו משולם לא היה מצריך שני כוסות לברכת המזון ושבעה ברכות ולא דמדאמרינן בפרק על פי הערב פסחים קידוש וברכת המזון טרמילנינה והתם זה קודם סעודה וזה לאחר הסעודה כלומר רבנו שולם שיטתו הוא אחד מחכמי הראשונים תואמת את שיטתנו שאנחנו מברכים ברכת המזון ושבע ברכות על אותו כ** אבל רבנו טעם מצריך שני כוסות דמברכין ברכת המזון בכוס אחד או כשמגיע לברכת בורא פרי הגפן יניח כ** זה ונוטל כ** אחד אחר ואומר על זה שבע ברכות ואחר כך חוזר ונוטל כ** ראשון שאמר עליו ברכת המזון ומברך עליו בורא פרי הגפן ועיין בהלכות אישודסו פרק שלישי ודווקא בית חתנים וכולי וכאמור אחר כך תפתח מנהג שגם מערבים בין היינות של כ** של ברכת המזון ובין כ** של השבע ברכות אבל הם נהגו בשני כוסות לפי רבנו תם בגלל שאין עושים את המצוות ח חבילות אבל כאמור הרמבם ורבנו שולם ומנהג יהודי תימן שבזה לא אמרן אין עושים את המצוות חבילות חבילות כי כאמור השבע ברכות הוא מדרבנן והכוס והברכת המזון היא דאורייתא זה לא אמר להם אין עושים את המצוות חבילות חבילות וכך מורי מעיר בגלל ההגעות ממוניות בהלכות ברכות בהערה יז כוכב ולא הזכיר רבנו כ** כלל כי לא ברכת המזון תעונה כ** כמו שכתב לקמן ולא שבע ברכות טעונים כ** כמו שכתב פרק עשירי וכולי ומכל מקום כיוון שנוהגים להביא כ** לברכת המזון כשיש 10ה מנהגנו לברך ברכת המזון בשבע ברכות על כ** אחד ואין בזה משום אין עושים מצוות חבילות חבילות לפי שאין דין זה אלא בשתי מצוות של תורה או כמו שכתב רבנו פרק 29 מלכות שבת הלחיג וכן הלאה אז יוצא איפה מנהגנו ברור ש כן באמת מברכים כ** אחד לברכת המזון ושבע ברכות וזה אותו כ** ועוד שאצלהם שני כוסות מרן השולחן ערוך היה קרוע וששוע בין המנהגים השונים בשולחן ערוך אבן העזר סימן סב סעיף ט כתב יש אומרים שאין לומר שבע ברכות על כ** ברכת המזון אלא מביא כ** אחר ואומר עליו שבע ברכות וחוזר לוקח כ** של ברכת המזון ואומר עליו בורא פרי הגפן ויש אומרים שאין ש שאין צריך אלא כ** של ברכת המזון מברך שבע ברכות וכן פשט המנהג מרן מביא את דעת רבנו תם אבל אחר כך מביא את דעת רבנו משולם ואומר שהמנהג פשט כמו רבנו משולם כלומר כמו המנהג של יהודי תימן בעקבות דברי דבריו אלו של מרן כתב הרמה ובמדינות אלו כלומר אשכנזים נוהגים כסברה ראשונה דהיינו לקחת שני כוסות ולא כ** אחד יוצא איפה שלפי הרמבם ולפי מרן בעצם נוהגים בכוס אחד כמו שאנחנו אומרים כי אומר לכן פשת המנהג ורק האשכנזים מברכים על שני כוסות מה לעשות שהחנו הספרדים א כבר כתב החיים שאל אומר שהוא מצטער למרות שאיך קוראים שמרן כתב שכן המנהג לא דייק אלא המנהג בארץ ישראל הוא לברך על שני כוסות ולכן בילקות יוסף מביא את המנהג האשכנזי שזה כבר המנהג הספרדי לברך על שני כוסות וכאמור אחרי שגומרים אז מערבבים בין שני הכוסות מוזגים מכוס אחד לשני ונותנים לחתן ולכלה ומכל מקום ברחו שבע ברכות על כ** אחד יצאו ידי חובתם ראו גם ראו כיצד מתגלגלים המנהגים בגלל שיטות הלכתיות שונות מתגלגלים מנהגים למחביר אבל לסיכום מנהגנו אחד הוא מאז ומתמיד שעל כ** של ברכת המזון ושבע ברכות כ** אחד בלבד ואילו אצל האשנזים שני כוסות והספרדים התגלגלו ממנהג למנהג ראשיתם כמו הרמבם ורבנו משולם כ** אחד וסופם היום בשני כוסות כמו האשנזי והערה קטנה שבה נסיים. שאל השואל למה בשבע ברכות בחופה אנו מקדימים את ברכת הגפן ואחר כך הברכות. ואילו בברכת המזון לא מקדימים את כ** של ברכת המזון, את כ** של הגפן לפני ברכת המזון ואחר כך כל את השש ברכות. מדוע אנחנו מברכים את ברכת הגפן אחרי ברכת המזון? ולפני ש שש ברכות נחליט אם היין קודם וזה לא הפסק ובאמת אנחנו סבורים זה לא הפסק שיברך את כ** הגפן עוד לפני ברכת המזון יאמר את ברכת המזון יאמר שש ברכות ויעלה כ** אחד לשניהם התשובה רבותיי כיוון שהחיוב בכוס לברך על כ** גפן הוא רק אחרי ברכת המזון כיוון שלפני ברכת המזון כל יין שברכנו עליו אפילו בקידוש פותר את היין של הסעודה ולאחר הסעודה מה זה לאחר הסעודה לפני ברכת המזון זה נקרא חר הסעודה ועדיין הוא פטור מכוח הברכה הראשונה מתי נוצר לו חיוב מחדש לברך על יין רק אחרי ברכת המזון לכן דווקא בזה להבדיל משעת החופה קודם כל מברכים ברכת המזון אז נוצר חיוב לברך על היין כי כבר גמרנו עם היין של הסעודה לאחר הסעודה ועכשיו מברך גפן על ברכת המזון ועל השש ברכות שבעות לאחר מכן רבי חנן בן הגשמר