יש לו סכסוך ממוני בינו ובין גוי והם שוקלים אפשרות להגיע לבורות לדין תורה והשאלה כך שואל השואל היהודי על פי איזה דין ידון בית הדין לדיני מונות כשהסכסוך הזה יבוא אליו ושאלתו מ ססת על דברי רבנו בפרק עשירי מהלכות מלכים הלכה יב שם כתב רבנו את הדברים הבאים שני גויים שבאו לפניך לדון בדיני ישראל ורצו שניהם דנים להם דין תורה כלומר אם שני גויים באו לדיין ב דין ודי דנים לשניהם דין תורה האחד רוצה והאחד אינו רוצה אין כופין אותו לדון אלא בדיניהם כלומר היה ויש הסכמה רק מצד גוי אחד לבוא לדין אצל יהודים והגוי השני לא מוכן אין דנים בסכסוך הזה בין שני גויים אלא לפי דיניהם של הגויים אפילו שהיהודים הם שדנים אבל אם ידונו אותם לפי הדינים של הגויים היה ישראל וגוי אם יהודי וגוי מסכסכים מבחינה ממונית אומר רבנו כשיבואו לבית דין אז בית הדין נן ה כדלקמן אם יש זכות לישראל בדיניהם דנין לו ואומרים לו כך דיניכם ואם יש זכות לישראל בדיננו דנין לו אומרים לו כך דיננו ויראה לי שאין עושים כן לגרת תושביו אלא לעולם דנין לו בדיניהם כלומר שרבנו לכאורה קובע דין מפלא כשיהודי וגוי מסכים סכסוך ממוני או מגיעים לבית דין יהודי אזי אם יש זכות לישראל פוסקים לטובת ישראל ואומרים לו זה הדין אצלנו. אם יש זכות לישראל על פי דין תורה. ואם יש זכות לישראל על פי דין הגויים, אף על פי שלפי דין תורה אין לו זכות, פוסקים לזכות ישראל ואומרים לו לא לגוי, כך דינכם. ולכן השואל שואל, האם בית הדין לדיני ממונות כשיבוא אליו סכסוך בין יהודי ובין גוי יפעלו לפי השיטה הזו או לא? וכן הוא שואל האם המוסלמי במידה והגוי הוא מוסלמי זה שאיתו הוא מסכסך האם הוא ן כגרגר תושב או כגוי רגיל שהרי רבנו אמר ויראה לי שאין עושים כן לגר תושב אלא לעולם דנים לו בדיניהם לא עושים אם יש זכות לישראל דנים כדין ישראל ואם יש זכות לישראל בדיני הגויים דנים פי הגויים אלא לעולם דנים בדיניהם. אז מה מעמדו של המוסלמי? האם כגר תושב או כשאר גויים שההלכה הזו התייחסה להם? באמת כל מי שקורא את ההלכה הזו לכאורה עם איזשהיא תודעה או משהו בסיסי של צדק שבישיות שלו לכאורה זועק ואומר מה זה איזה מין הפליה זו? מדוע כך מתנהגים. איפה הצדק היהודי? כך לכאורה כל אדם יכול לחשוב בבית סדק. אבל אנחנו צריכים לקרוא הלכה אופרטיבית כי מה שקראינו כעת זה הלכה כללית עקרונית אבל נקרא הלכה אופרטיבית מעשית שרבנו כתב בפרק שמיני מהלכות נזכי ממון הלכה חמישית. כתב רבנו את הדברים הבאים שור של ישראל שנגח שור של גוי בן תם בן מועד פטור כלומר שור של יהודי שנגח שור של גוי בין אם השור הנקחן הזה הוא טעם בין אם הוא מועד פטור והרי לפי דין תורה אם שור של יהודי נוגח שור של יהודי אם השור הנקחן הוא מועד, הבעלים שלו משלמים נזק שלם. ואם השור הוא טעם, הוא משלם חצי נזק. וכאן, כשמדובר שהשור של יהודי נגח של גוי, נאמר בן תם בן מועד פטור. ולכאורה זה זועק עד לשמיים. איזה מין צדק זה? מה בגלל שהוא גוי כך בית דין יהודי מתנהג? רבנו מסמיך לזה הסבר. לפי שאין הגויים מחייבן את האדם על בהמתו שהזיקה והרי אנו דן להם כדיניהם. כלומר רבנו מחדש חידוש ואומר מה אתה רוצה? אנחנו מדברים בחברה גויית שיש לה איזה שיש שקפת עולם של גדל בהמה זה זכות. ולכן הבעלים שמגדלים בהמה הם אינם עושים דבר רע. והם לא צריכים לספוג את הנזקים שהבהמה עושה כלום בני אדם שמגדלים פרות שנות חלב ובשר לחברה צריכים לספוג את הנזקים שהבהמה מזיקה כגון נגיחות וכ יוצא בדברים האלה הרו הוא עושה טובה לחברה כך גויים קבעו לעצמם את הדין לאחנו כמו להבדיל אלפי הבה הבדלות שאנחנו רואים היום ככל ככל וככל יותר שהחברה המודרנית מתעסקת בגידולי כלבים, אתה עומד נדהם על היחס המפלה לטובה את הכלבים ובעליהם. מה המותקפים? מה המותקפים? כי זהו דיסק שקבעו עליהם איזה עיקרון שמנחה אותם. ולכן כיוון שיש להם מה שנקרא היום בלשון לעז, קונספציה, שאדם שמגדל בהמה, הוא עושה טובה לחברה, הוא לא צריך לספוג. אז אם כן, כשיהודי בא ותובע שור של יהודי, נגח שור של גוי בן טם בן מועד והגוי בא וטובע את היהודי לדין, אומרים לו, "מה אתה רוצה? אצלכם הרי לא מחייבים ולכן הוא פטור. אנחנו דנים לפי הדינים שלכם וזה לא זועק עד לשמיים, כי ככה זה הדינים שלהם. עלבד אאמת רבנו ממשיך ואומר בשור של גוי שנגח שור של ישראל בין טעם בין מועד משלם נזק שלם. קנס הוא זה לגויים לפי שאינן זהירין במצוות אינן מסלקים את זה כאן ואם לא תחייב אותן על נסכה באמת אין משמרין אותן ומפסידין ממון הבריות כלומר אומר רבנו אם בהמה של גוי הזיקה בהמה של יהודי אז לכאורה אנחנו צריכים לדון את הגוי לפי דינינו כי הם הרי פותרים לפי דינינו מה דיני נו אומר, הדין שלנו אומר שאם זה מועד משלם נזק שלם, אם זה טעם משלם חצי נזק. אומר הרמב"ם, לא. גם אם זה טם מחייבים אותו לשלם נזק שלם. למה? הרמב"ם אומר בשור של גוי שנגח שור של ישראל בין תם בן מועד משלם לאזק שלם? כנס ווזה לגויים לפי שאינן זהירין ומצוות אינן מסלקים את זה כאן. ואם לא תחייב אותן על סכה בהמתן אין משמרין אותן ומפסידין ממון הבריות הערה מאוד מאוד חשובה שתעונה עוד הערה יותר גדולה כדי שנבין כדי שנבין אנחנו נלך לדברים יותר קיצוניים בדברי הרמבם על פירוש המשנה בפרק ד' מבבא קמה הלכה ג' שם כתב שור של ישראל שנגח לשור של נוכרי פטור בשורשל נוכרי שנגח לשור של ישראל בן תם בן מועט משלם נזק שלם ושם כתב רבנו אם ארע דין זה לישראל הם גוי הרי אופן המשפט ביניהם כמו שאבר לך אם היה לנו בדיניהם זכות דענו להם בדיניהם ואמרנו להם כך דיניכם ואם היה יותר טוב לנו שנדון בדינינו דנו להם לפי דינינו ו ואל יקשב בעיניך דבר זה אומר הרמבם פירוש המשנה ואל תטמע עליו כמו שלא תטמע על שחיטת בעלי חיים אף על פי שלא עשו שום רע לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות אינו אדם באמת ואין תכליתו אלא לאדם והדיבור על עניין זה צריך ספר מיוחד אומר הרמבם דברים כדורבנות מה הוא מודד של אדם