או שואל האם ילד קטן יתום יכול לומר קדיש? אתמול שמענו ויש ראו את הלוויה של אותו רב מחבד שליח שהיה במבאי הוא ואשת נטבחו יחד עם אחרים על ידי טרוריסטים אכזרים. ובאמת ניתן לומר שהמשפחות ואנשי חבד קידשו שם השם ברבים על ידי צידוק הדין ממש כבר עם ועולם וגם על ידי ההפגנה מהיא עוצמתה של אמונה הלחה של אהבת ישראל של לעזור לסייע שלא להקנע אפילו ולא לשבר אפילו מצבים קשים אבל תוך כדי סיכור שסיכרו את הלוויה ברדיו כל חי יש וישמיעו אני לא יודע אם זה משם או ממכורות אחרים ממקומות אחרים שילד קטן ממש אה אומר קדיש יתום ואז השאלה היא האם באמת ילד קטן רשאי לומר קדיש יתום או לא? ובכן רבנו מנע את כל הדברים שהם נחשבים דברים בקדושה בהלכה אחת וכתב בפרק שמיני מהלכות תפילה הלכה חמישית לאחר שהביא את העניין של תפילת ציבור במניין אזי המשיך רבנו וכתב וכן אין אומרים קדושה ולא קוראים בתורה ומברך לפניה ולא אחריה ולא מפטירים בנביאים אלא בעשרה וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעין ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזהו נקרא פורס על שמע ואין אומרים קדיש אלא בעשרה ואין הכהנים נוסעיםדיהם אלא בעשרה וכל דבר שבקדושה לא יהיה אלא בתוך עדה מישראל שנאמר בנקדשתי בתוך בני ישראל כלומר רבנו מנה את כל הדברים שהם דברים שבקדושה שמצריכים עשרה ודים זכרים גדולים ונחורים ובכללם גם אמירת קדיש וניתן לומר שלפי רבנו כמו שתפילה בציבור אין שליח ציבור קטן אלא רק גדול וכן כמו שגם פורס על שמע אין דבר כזה שקטן פורס על שמע אלא גדול וכן אמירת קדושה. אין דבר כזה שקטן יאמר קדושה גדול. כך אותו דבר גם כן בקדיש שאין אין יכול אדם לומר קדיש אם איננו גדול כמו שאיננו משלים את המניין. כך הוא עצמו. איננו יכול לומר קדיש. כך לפי ההבנה הפשוטה בדברי רבנו שכלל אותם בחד המחתא. והרי אפילו כהנים שנוסעים את כפיהם, כהן קטן רק יכול להסתפח לכהן גדול, אבל הוא התואר שיש לנו כהן קטן, כלום הוא יברך ברכת כהנים, לא ואם כן, הקדיש כן והקוראים בתורה זה דבר שונה. נתנו חכמים אפשרות שקטן יעלה ממניין הקוראים. אין אפשרות שכל הקוראים יהיו קטנים. אין האפשרות שרוב הקוראים יהיו קטנים אלא שקטן יעלה ממניין הקוראים ולא יותר. ואם כן, הדבר פשוט שגם קדיש לפי רבנו אין קטן יכול לאומר. ואין ספק שגם הפוסקים מסכימים עם רבנו שכל הקדישים חוץ מקדיש יתום שתכף ניחד עליו את הדיבור כל הקדישים אין קדן יכול לומר קדיש רק גדול הם מסכימים עם רבנו אלא מה שבקדיש שנקרא קדיש יתום כאן כבר מצאו בקעה להתגדר בה אוכבר בארנו פעם את הרקע לעניין ה זה של קדיש יתום ואמרנו שאין מקורו מן התלמוד אלא מן המדרש שמספר על רבי עקיבא שראה בחלומו אה יהודי שמתייסר בגיהנום ושאל אותו מדוע אמר לו שאמרו לו כיוון שהוא היה רשע בחייו אם הבן שלו יאמר קדושה אזי ירווח לו שאל אותו היכן הוא גר ואם יש לו ילד אמר לו ואז הלך רבי עקיבא התר את הילד ולימד אותו כי באמת זה היה בית בלי תורה לחלוטין עד שבאמת הצליח הילד לומר קדיש או קדושה נגלה אליו בחלום ואמר לו שבאמת רוח לו זאת אומרת זה מקור מדרשי ש ברור שרבנו היה מבאר אותו בדרך שונה מאשר רוב חכמי הלכה שהבינו אותו כפשתו. ולכן רוב חכמי הלכה הנהיגו מה שנקרא קדיש יתום. שיתום אומר קדיש על אביו או על אמו. מתוך תובנה שזה משפיע לטובה על הנפש. של הנפטר או של הנפטרת. כתוצאה מכך ש נוסדה תובנה כזו שאמירת קדיש משפיעה על לטובה על נפש הנפטר או על נפש הנפטרת. מטבע הדברים שאם אין יתום גדול אלא יש יתום קטן שנתנו ליתום הקטן לומר קדיש כמו שהרמה אומר בשולחן ערוך ורי דעה סימן שעו שהוא אומר שקדיש יתום נתקן רק לקטנים והלבוש כתב שם נהגו בקדיש זה לניחו ליתום שמת אבי ואמו תוך שנה זו מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינם יכולים להיות שליחי ציבור ולומר קדיש וברכו אחר אביו ואמו אז וכבר ידענו ממעשה דר רבי עקיבא תועלת הגדול שיש להתים כשיש לו בן העומר קדיש וברכו ביותר בתוך שנה ראשונה ולכן תיקנו והניחו קדיש זה שקראו לו קדיש יתום שאין צריך שום דבר יותר ליתומים הן קטנים הן גדולים עד כאן לשון הלבוש זאת אומרת באמת תוצאה מכך נפרצה הפרצה של דינים של קדושה ויש יוצא מן כלל קדיש קראו לו קדיש יתום ששמה הדינים אחרים לגמרי שגם קטן יכול לומר קדיש מה שרבנו כמובן לא יסכים לזה כלל באמת יהודי תימן שהם יותר שמרונים לא בנקל קיבלו את הדבר הזה עץ חיים מביא בשם ספר דבר שמואל שקרא תגר על המעמידים קטנה קטנים שלא הגיעו לחינוך לומר קדיש יתום וברכו בטר בשלמה אותם שהגיעו לחינוך אומר דבר שמואל שמצוט על ידי מריץ ועת חיים יש להם על מה שיסמוכו להוציא גדולים כגון ההידר השבע וכולי אבל קטנים קטנים מה פתאום אבל מחריץ בעצם מרחיק לכת יותר מאשר דבר שמואל ואומר שאין קטן יכול לומר קדיש לא רק קטנה קטנים אלא רק בוגר כמו שגם הפרי חדש כך אומר ולעומת זאת אבל כבר אנחנו מוצאים שהיו כמה חכמי תימן למשל מורי בדיחי לימד זכות על מה שנהגו לעמיד יתום לומר קדיש וברכו ואין למחות בידינו מפני המחלוקת שימו לב לא היתר אלא אין למחות בידם מפני המחלוקת ואני זוכר כשנפטר חברי א ציון בר זכרו ברכה בתרם עת בן מורי חיים חובר זכרו ברכה אז א והיה בן שלו ילד קטן אז מור יחי שך זכרנו ברכה אמר איתו את הקדיש יתום לא לבד אלא איתו זה כבר עניין אחר הועיל וגדול אומר איתו יחד אז זה כבר עניין אחר אבל רואים את ה את הצורך שהרגישו צורך בגלל ההשפעה הזו שנקראת קדיש אתום את הצורך שהבן יאמר קדיש אח אביו אפילו הוא קטן אלא שעדיין אורחי השך נזהר ואמר זה מילה במילה יחד עם ה זאת אומרת שהקטן אמר איתו מילה במילה אבל כאמור יהודי תימן נזהרו מהדבר הזה עד כמה שאפשר עד כמה שאפשר א אבל לפי רבנו אין לזה שום פתח של היתר כאן מן הראוי לומר שקוצאה מכך שנפרצה הפרצה שאומרים אה איך קוראים אומרים קדיש יתום אפילו על ידי קטן מטבע הדברים התעורר שאלה אם בת יכולה לומר קדיש והחבות יאיר בסימן רכב מביא על מעשה שאחד נהדר בלי בן וציוה לפני פטירתו שילמדו 10ה כל יום תוך 12 חודש בביתו בסכרם ואחר הלימוד תאמר הבת קדיש ומביא שחכמי הקהילה לא מחוב ידם ו אמר החבות יאיר שזה דבר שזה מנהג שמתחיל להתגלגל מכל מקום יש לחוש שעל ידי כך יחלשו כוח המנהגים של בני ישראל שגם כן תורה הם ויהיה כל אחד בונה במהל עצמו וכולי זאת אומרת מנהג מתגלגל שאין לדברים סוף כלומר היה מסויג אבל יש כאלה שבאופן תקיף יותר שללו את העניין הזה של אמירת קדיש על ידי בת ממש בצורה תקיפה מאוד. בצליעזר א חלק יד א סימן אה סימן ז אז הוא מביא שם כמה כאלה ששו בצורת הקיפה למשל ספר בית לחם יהודה א לאחר שהוא מביא את החבתי עיר ואומר אין לבת בקדיש לא דין ודת ואין זה אלא שטות כי הוא כחוכה בתלולה איין שם וכן הוא מביא עוד כמה שהתנגדו לעניין הזה שבה תאמר קדיש ולא עוד אלא זה פריצות כי הרי הגמרא מסכת סותטה אומרת כשאישה אומרת ואחרים עונים זה פריצות גדולה מאוד וכאן אומרת וכולם עונים כך שבעניין קדיש של בת אנחנו באמת מוצאים פוסקים שהתירו ויש פוסקים שהסייגו ויש פוסקים שהתנגדו בתקיפות הוא נסיים בדבר מאוד מעניין כידוע שכבר רבים רבים אומרים קדישים אז אשכזים נוהגים שכל בעלי קדישים יכולים לומר ביחד קדיש כלום לפי רבנו הוא יתיר שיהיו כמה שליחי ציבור או שיהיו כמה שאמרו קדושה דין אחד לכל דבר שקדושה רק אחד ולא יותר אבל המנהג אצל האשכנזים נפרץ ורבים אומרים קדישים של מה שנקרא כדישתום. הספרדים גם הם כבר הלכו בעקבות הדבר הזה ורבים אומרים קדיש אבל הספרדים לפחות הורו שיש להמליץ שכל כל אלה שאומרים קדישים יעמדו אחד לד שני כדי שיאמרו מילה במילה הואיל ויש כאלה אומרים את החלק הזה של הקדיש והם כבר עומדים לגמור את הקדיש ועוד יותר חוכה תלולה וביזוי של כל הדבר הקדושה הזה אז הנה לנו עוד התפצות בעניין אבל דעו שנוצר גם כן ענף דיני ממונות בקדיש יתום קוראים בגירות משה יורד דעה חלק א' סימן רנד מתייחס למה שכבר מובא בשולחן ערוך סימן אור החיים סימן קלב בשערי תשובה סעיף ה שם הוא מביא לגבי סדר קדיומיות מי זכאי לומר קדישתום על אביו על אמו בתוך חודש, בתוך שבעה, בתוך שנה מי קודם למי. אז בין היתר נכנס עוד אחד במעגל המתחרים נזכר לומר קדיש יתום, כלומר סוחרים אותו בכסף לומר קדיש יתום וגם על זה אמרו שיש נחת רוח לנפטר לפחות לפחות על ידי זה שסוכרים לומר קדיש יתום אבל שמעו אומר אומר הגרות משה בדבר שפרנסתו היא בזה שהוא שמש בבית הכנסת ואחת מהכנסותיו הוא לומר קדיש על אלו שלא הניחו בנים זכרים שאומרו קדיש שלכן רצונו לדע ועד כמה אנשים יכול לומר קדיש כי הרי סוף סוף יש כאלה שהם אומרים ממש על אביו על אמו והנה בא האדם שמקבל כסף ואומר אני חיר של פלוני של פלמונית של כך וכך ואיפה אני עומד בכל העניין הזה וחכמי השני אז נותנים לו מעמד מעמד נכבד בעניין הזה שכן יש לו עמידה כי גם להם זכות רק כך האשכנזים לקחו את העניין הזה של קדיש יתום בצורה פשתית מאוד שממש מועיל נפש הנתר שאפילו בדרך כזו אבל הוא שם מצמצם הגירות משה ונותן כללים אז בין היתר הוא אומר ובזה אני מסיים אבל ידע מעלת כבודו שאף של דינה סגי בקדיש אחד אם הקרוב שמשלם לעומר קדיש חושב שאומר קדישים הרבה אפשר השם רק בעד זה משלם מה שיתנה ויחיה ויהיה זה בחשש גדל. כלומר דע לך קדיש אחד מועיל עבור עבור עבור אותו נפטר. אבל אם אותו נותן כסף חושב ככל שאתה תאמר הרבה קדישים באותו יום אז אני נותן לך יותר כי זה מועיל יותר אז הוא אומר יש בזה חשש גזל עד כדי כך. זאת אומרת הנה ראו כיצד הדברים האלה התפתחו שיש ממש כבר דיני ממונות בדיני בדיני דיש יתום להראות לנו עד כמה ההבדל בין שיטת רבנו ושיטת ודי תימן הללו שעד כמה שיותר הושפעו מדברי רבנו לשמור על הכללים של דברים שבקדושה שהם המנון של אמונה ובן הללו שכבר הוציאו את הקדישית מכלל מעגל הקדושה שלנו דברי אמונה ויצרו ממש משנה ומסכת שלמה של דינים של קדיש יתום שמתגלגלים על פי מנהגים רבי חמס ح