כיר את הדירה שלו לגוי. יש גם הרבה שואלים אחרים אם מותר להזכיר את הדירה ליהודים מחלל שבת וכן כיוצא בשאלות אלו. ובכן רבנו בהלכות עבודה זרה פרק עשירי הלכה ג כותב אין מוכרים להם דהיינו לגויים שהם עובדי עבודה זרה בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריה מוכרים להם בתים אבל לא שדות ומזכירים להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשם שכונה ואין שכונה פחות משלושה כלומר מותר להזכיר בתים לגויים עובדי עבודה זרה בארץ ישראל אבל לא יותר משני משני בתים שהםסמוכים אחד לשני משום שאם זה שלושה זה כבר גדר של שכונה ואין עושים שכונה של עובדי עבודה זרה ביחד ואין מזכירים להם שדות ובסוריה מזכירים להם שדות ומפני מה החמירו בשדה מפני שיש בה שתיים מפקיעם למעשרות ונותן להם חניה בקרקע אבל לגבי בתים שאין בעיה של טומות מעשרות נשאר רק בעיה לא תחונם, לא תיתן להם חניה בקרקע. לכן כאמור, התירו להזכיר לגויים עובדי עבודה זרה עד שני בתים, לא שלושה. אבל רבנו בהלכה רביעית הוסיף וכתב, אף במקום שהתירו להזכיר, לא לבית דירה התירו, מפני שהוא מכניס לתוך עבודה זרה ונאמר, "ולא תביא תועבה אל ביתך, אבל מזכיר להם בתים, לעשות אוצר. כלומר, מה שהתרנו להזכיר לגוי עובד עבודה זרה, דירה לא לצורך מגורים, אלא לצורך מחסן. כי במגורים הוא עלול להכניס שם עבודה זרה. ומאחר והדירה היא של היהודי. יוצא שהדירה של היהודי משמשת דירה לעבודה זרה. אז יוצא איפה? שלגוי שהוא עובד עבודה זרה. כגון בימינו הנוצרי לפי רבנו הנוצרים מדינם כעובדי עבודה זרה אסור להזכיר להם דירת מגורים בגלל שהוא מכניס עבודה זרה לתוך ביתו. היום בימינו אפלו בלי עניין השכירות אלא בשימוש או בהזכרת עובדים זרים מהמזרח ומהם אליליים. יש מהם אלילים אז צריך לקנות איתם שבשום פנים ואופן לא יכניסו עבודה זרה לדירות שלנו אלא בלי שום סממן של עבודה זרה וההלכה הזו נפסקה גם בשולחן ערוך יורי דעה סימן קנא סעיפים טוי' לא ימכור ולא יזכיר לשלושה עובדי עבודה זרה ביחד בשכונת היהודים אבל לאחד או לשניים מותר ל מקור או להזכיר כל מה שירצה ולא חישינן שמה ימכור או יזכירו לאחרים אף במקום שהתירו להזכיר לא התירו אלא לאוצר דהיינו מחסן וכי יוצא בו אבל לא לדירה מפני שמכניס לתוכו אלילין בקבע כלומר לא בדרך ערי אלא בקביעות הוא והוא סוחר את הדירה אז מטבע דברים באופן קבוע הוא מכניס שם עבודה זרה לצורך כולחנו לכן אמרנו שגם העובד דזר במידב הוא אלילי הרי שם מגורב בבית היהודי ואז באופן קבוע הוא מכניס שם עבודה זרה וזה אסור הגה והידנה זהרמה אומר נהגו להזכיר אב לדירה כיוון שהם נוהגים להכניס עבודה זרה בבתיהם באמת אנחנו מוצאים בדברי ארמה בהרבה מקומות חומרות גדולות מאוד שיהודי השכנה החמירו אבל ב נים האלה של עבודה זרה יש להם קולות גדולות כי הם הרי חיו יחד עם הנוצרים והנוצרים יש להם דין שעובדי עבודה זרה ולכן חיפשו כל מיני דעות להקל אז הנה הרמא אומר והידנ נהגו להזכיר אף לדירה כיוון שאין נוהגים להכניס עבודה זרה בתיהם כלומר ההנחה היא שאם גוי מכניס עבודה זרה לבית אל תזכה לו את הבית כי הוא מכניס עבודה זרה אבל הנוצרים אומר לא מכניסים עבודה זרה השך בסעיף קטן ידן כותב קשה דחזנם מכניסים עבודה זרה בתיהן אבל הוא בקבע ודוחק לומר כיוון דבזמן הזה לו עובדי עבודה זרה הן לא מקרי אליל שלהם עבודה זרה ואפשר בזמן הרב כלומר הרמה לא היו נוהגים להכניס עבודה זרה בתיהם בקבע כמו שכתבו הראש בזמניהם אבל לפי אנו דעתי נראה סמכינן העיד שנויה שכתב ראש ועוד נהג דלדן שכירות לוקניה כיוון שיד אומות האומות תקיפה ובדיניהם שכירות עלמה כמכר ואף אם נפל ביתו של מזכיר אינו יכול להוציאו ה כמכר עד כאן שונה כלומר השך מאוד מאוד מתחבד בדברי הרמא אלו מנסה להסביר אולי כיוון שהזכירות צל אומות העולם היא כמו מכירה ולכן אם זה כמו מכירה אז הוא כאילו הגוי הוא הבעלים של הבית ואם הוא הבעלים של הבית אז הוא מצד עצמו כאילו מכניס את העבודה זרה ולא בביתו של יהודי. בין כך ובין כך אנחנו לפי שיטתנו בלי הקולות אז להזכיר א בית פירה לנוצרי אסור ווודאי וודאי לא לעובדים זרים שהם אליליים אז ודאי ודאי שאסור להזכיר להם את הדירות או להשאיל להם או בטורי רשות או חלק מהסכם שכירות של עבודה בגלל שהם מכניסים עבודה זרה לבית ואז נשאלת השאלה מה עם א מוסלמים הרי המוסלמים רבנו פסק שהם יחדי השם הם לא עבדי עבודה זרה ולפי זה יוצא שבעצם מותר להזכיר למוסלמי דירה באמת ברמת העיקרון לכאורה מותר כי אין לנו את החשש שמכני עבודה זרה בביתו אלא שכאן אנחנו נכנסים לעניין אחר והוא כיוון שהמוסלמים בימינו ווודאי בארץ הם אויבים. אמנם אה אי אפשר להגיד שכל אחד הוא כזה אבל אתה לא יכול לדעת. וכבר הראו דברים שעובדים א פלסטינאים שהמעבידים הכילו אותם, השקו אותם, נתנו להם את פרנסתם בעין טובה, ביחס מצוין. לא היה שום חשש שיש יהיה משהו. ופתאום ביום הימים לקחו סכין, תקרו את המעביד והרגו אותו וכן כיוצא בדברים האלה לכן מהבחינה הזו אסור להזכיר למוסלמים, לעוינים שנמצאים בארץ הקודש. והייתי אומר אפילו היום בחוץ הארץ צריכים להיות זעירים כיוון שהטרור המוסלמי מתפשט בכל העולם כמו סרטן ולך לדעת את מי שוטלים לך. הנה עובדה שמה שקראנו ביי אז מסתבר שאותו ארגון טרוריסטי שטל את האנשים שלו כבר בתוך בית המלון ובתוך בית ד כאנשים כאילו עובדים ואז מתוך זה כבר הנהו שם פצצות וכל מיני דברים אחרים. זאת אומרת הייתה זאת תשתית טרוריסטית מאוד מאוד מתוכננת אז שצריך מאוד מאוד להיות זעירים להרחיק את הגורמים העינים הללו כמתח וקשת בגלל שידם בכלה בבחינת והוא יהיה פרי האדם ואפילו יותר מכך. אז לכן מהבחינה הזו גם למוסלמי אסור. ומכאן אנחנו מגיעים ליהודי מחלל שבת. האם מותר להזכיר את הדירה ליהודי מחלל שבת? תשובה, באמת אין איסור ברמה עקרונית, אבל אה אם הדירה מצויה בתוך אוכלוסייה דתית, בוודאי וודאי שאסור כיוון שלא ילמדו ממעשיהם, שלא יתגמו באווירה הדתית שיש באותה שכונה. אבל אם מדובר ב ישוב או בשכונה מאוד מעורבים ואולי אפילו רובם חילונים חס ושלום מכל בית השומע רדיוטוויזיה ביום שבת מכוניות נוסעות מדליקים אורות מחבים אורות הזמן נשתנה זה מזה והרי אין הדירה עצמה משמשת את החילול שבת או את העבירה אלא אדם הוא שעושה את המעשים ולא הדירה ולכן רמה עקרונית מותר במיוחד כלום אנחנו יודעים מה עושים אנשים אחרים נניח בועלי נידות וכיוצא בדברים האלה מאיפה אנחנו יודעים אז אין לנו מהבחינה הזו לבוא ולומר אנחנו מסייעים בדעוברי עבירה הם יכולים למצוא דירות גם במקומות אחרים וגם צריך לדעת יחללו לא יחללו אולי בשבת יצאו למקום אחר אין שום ודאות ואין שום זיקה ישירה אלא זיקה מאוד מאוד עקיפה אז אין גם בזה גדר של נסייה מדי עומרי עבירה כך יוצא איפה נראה שאין איסור להזכיר ליהודים חלל שבת או ליהודים חילונים תזכיר להם אלא אם כן נמצאים בסביבה דתית שאז אסור בשום פנים ואופן לפגוע או להחליש את החינוך מסביב את האווירה הדתית מסביב וודאי ודאי כדי שהילדים והקטנים לא ילמדו ממעשיהם הרעים רבי חמישמר