המקור מתוך קטע שמע דן בהלכה בנוגע לקבורת השליה לאחר לידה. הדובר משווה זאת למצב של איבר שנקטע מאדם חי, ומסביר שלרוב אין חובת קבורה מדין מצווה אלא כדי למנוע טומאה לכהנים. הוא מציין כי שליה של ולד חי אינה מטמאה ואינה כמו איבר קטוע, ולכן אין חובה לקבורה לדעת רוב הפוסקים. המקור גם מזכיר מנהגים שונים, כולל מנהג תימן להשליך את השליה ומנהג ירושלמי לקבור אותה כערבון. לבסוף, הוא מתייחס לשאלה האם מותר להשתמש בשליות לתעשייה רפואית, ומצטט דעות שנוטות לאסור זאת.