שאל השואל אודות אישה אשר עובדת כשמרתיו בבית של אחים יהודים לצערנו הרב חילונים כנראה אידיאולוגיים שלא רוצים לקבוע מזוזה בביתם והיא שוהה שם עם התינוק הרבה שעות פעמים ביום פעמים בלילה וכולי והשאלה היא מאחר והם אין אינם מוכנים לקבוע מזוזה? האם מותר להמשיך לעבוד אם באמת אותו שכר חיוני לה מאוד מאוד לפרנסתה או לא? ובכן, הדבר פשוט שהקביעת מזוזה בדירה איננה קשורה אך ורק עם בעלות. כלומר, אין זה חובה רק למישהו בעלים של דירה. לקבוע מזוזה. אלא כפי שנאמר בגמרא במציאה דף קא עמוד בוקב עמוד א' שזוהי חובת הדר. מי שדר בדירה הוא זה שחייב לקבוע מזוזה. ולכן שם בגמרא בו המציאה נאמר שאם יש מזכיר דירה ויש סוחר דירה והמזכיר נניח הוא יהודי למרות שיכול להיות גם גוי. והסוחר יהודי אף על פי שהמזכיר יהודי אין עליו חובה לקבוע מזוזה בדירה אם הוא לא גר שם אלא הוא רק בנה דירה בשביל להזכיר אותה כדי שיוכל להשלים את פרנסתו אז אין חובת המזכיר לקבוע מזוזה אין משתמש בה אלא זוהי חובת הסוחר כלומר יש לנו כאן דין שיש לו משמעות מבחינת דיני מונות ומשמעות מבחינת מבחינה דתית מבחינת דיני מונות זה חובת הסוחר ולא חובת המזכיר ועל חשבון הסוחר ולא על חשבון המזכיר אבל גם מבחינה דתית זה חובת הדר ואז יוצא איפה שנוכל לקבוע בצורה ברורה שהסוחר חייב לקבוע מזוזה סוחר יהודי בין איש בין אישה כי המזוזה היא חובה של בין איש בין אישה חייבים לקבוע אה מזוזה בדירה שאותה הם שכרו הם גרים. השאלה היא מה דינו של אדם שהוא שואל דירה, לוקח דירה בהשאלה או משתמש בדירה כאורח, אבל הוא לא כסוחר. האם שואל כסוחר לעניין זה של חיוב במזוזה או לא? והתשובה לכך חיובית שכן מצאנו בגמרא מנחות דף מד עמוד א' נאמר בזו הלשון שם עסקו בגמרא בעניין טלית שאולה היא מחייבת בציצית והכוונה לא כמו שמפרשים תלית שאולה אם אני לוקח תלית מצוית בהשאלה אם אני מברך עליה כי יש פוסקים אומרים תלית שאולה פטורה מציצית ואז אם אני לוקח תלית מצויצת בהשאלה אני בעצם פטור מן הציצית ולכן לא כים עליה אבל אין זו כוונה לפי רבנו לפי רבנו תלית שאולה אם ראובן לקח בהשאלה וגד בין ארבע כנפות בשביל ללבוש כמו שההודים לובשים סדינים עליהם לוקחים סדנים מני ארבע כנפות ומתעטפים עוטפים את עצמם באותם סדינים אז וזה נלקח בהשאלה האם השואל היהודי חייב שלט שם חוטי ציצית בבגד בין ארבע כנפות או בגלל שזהשאול הוא פטור אז שם נאמר תלית שאולה כל 30 יום פטורה מנציצית מכאן ואלה חייבת אם הבגד המושעל הזה בין ארבע כפות הוא לפחות מ-30 יום אז פטור הלובש אותו פטור מלטלות ציציות כיוון שזה תוך 30 יום אבל אם זה מ-30 יום ומעלה הוא חייב לטלות חוטי ציצית מכאן אמרו בגמרא שם תניה נמאכה הדר בפונדקה בארץ ישראל והסוחר בית מחוץ לארץ כל 30 יום פטור מלמזוזה מכאן ואלך חייב אבל הסוחר בית בארץ ישראל עושה מזוזה לאלתר משום משוב דארץ ישראל כלומר אמרו חכמים מעניין ציצית נוח ל לעבור לעניין מזוזה שהדר בפונדקה כלומר יהודי אשר גר בהשאלה אמנם פונדק זה בית מלון זה יכול להיות גם כן בתשלום יכול להיות בלי תשלום אבל ההקשר הענייני עם תלית שאולה משמע זה אירוח הוא מתארך שם הזית נניח בעל בית הקצה לו אמר לו אתה רואה עוד רק גמרתי לבנות את הדירה הזו עוד לא השתמשתי בה אני עדיין לא גר בה בבקשה כך בהשאלה תשתמש בה. אז אם זה רק פחות מ-30 יום, אפילו שהוא בארץ ישראל פטור מקריביעת מזוזה. אם זה הוא כבר משתמש 30 יום ומעלה אז חייב בין בארץ בין בחוץ הארץ. הסוחר זה דרגה יותר גבוהה מאשר השואל. בחוץ הארץ רק אחרי 30 יום חייו. בארץ ישראל מפני שבארץ קבעו גזרה שהסוחר יהודי ש זוכר דירה אבל הוא יום אחד כבר חייב בקביעת מזוזה כך יוצא איפה ששואל דינו כמעט כסוחר שברמה עקרונית הוא חייב בקביעת מזוזה אלא שאם הוא פחות מ-30 יום הוא לא חייב ואם זה מ-30 יום ומעלה הוא חייב ואם כן עכשיו נחזור לעניינינו באמת על בסיזה נפסקה הלכה בהרמבם פרק חמישי ה כה אה י הכל חייבים במזוזה אפלו נשים ועבדים ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לבתיהם הסוחר בית בחוץ לארץ והדר ופונדק בארץ ישראל פטור מן המזוזה 30 יום אבל הסוחר ביתרץ ישראל חייב במזוזה וכן נפסקה ההלכה בשולחן ערוך אור החיים יורדע סליחה יורד דעה רפו סעיף כב הסוכר בית בחוץ על הארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה 30 יום והסוחר ביתרץ ישראל חייב במזוזה מיד משום מישוב ארץ ישראל הוסיף הרמה הערה והוא הדין לשואל לשואל בית דינו כסוחר כלומר הרמה הוסיף הערה מבהירה שדין שואל בית כדין זוכר לעניין שהוא מתחייב במזוזה ובאמת ארוך השולחן ויורדע סימן רפו סעיף מחביא את הגמרא במנחות הדר בפונדק פדור ממזוזה בדירת אראה היא כך הוא מסביר בדירת אריי לפני האורח שאינו עומד שם רק איזה ימים אך אם יושב שם 30 יום חייב במזוזה וקקווה כלומר הערוך השחר מסביר למה הדר בפונדקש שואל פחות מ-30 יום פטור ממזוזה כי זה דירת ערי דיור ערי אבל מ-30 יום אלך זה כמו דירת קבע ונראה לי דזהו כשבעל הפונדק הוא גוי אבל ישראל אם בעל הפונדק הוא יהודי חייב הוא לעשות מזוזות והחדרים של האורחים שהרי ביתו היא בשביל אורחים או כמו שכתבנו בסעידות ח. כלומר אדם אשר מעמיד את הדירה שלו כגמח דירות גמח דירות ואומר בואו תלונו למה לא אתם עוברי אורח והוא יהודי והם יהודים אומר הרוחה שלחן תקווה מזוזות כי אתה יהודי ואנשים באים מתרחים זה הערה מעניינת מאוד אבל מה נעשה שאנחנו מדברים ביהודים שהשם יסיים לחזור בתשובה שלמה שהם מתנגדים לקביעת מזוזה ולכן העובדת הזו נפשה בכפה האם היא צריכה מזוזה או או לוותר על מקום העבודה למרות שזה משלים לה את הכנסת הפרנסה שלה שהיא מאוד מאוד נכניסה לה ארוך השולחן בסעיף יח דן בעניין בתי כנסיות שבתי כנסיות פטורים ממזוזה כי הם לא מקום דיור והם מקום קדוש אבל אם יש מקום דיור לאורחים אז חייבים לקבוע מזוזה היכן שיש ביור לאורחים. אז בדרך כלל בכפרים כיוון שאין איפה לאחסן את האורחים אז הם לנים בבתי כנסת בעזהרה בחדר סמוך ככה היה בתימן אז קבעו מזוזות בגלל זה אז אומר ערוך השולחן שהוא אומרשולחן ערוך לא הזכר זה משום דאצלנו גם בכפרים אין האורחים דרים בו ויש בזה ש אלא ני שהאורחים דרים שם מכל מקום מסתמה לא ישה 30 יום ויתבאר לקמן בפונדק פטור כל 30 יום ויש לומר כיוון שבכפרים עשויה לכך שידורו שמה אורחים הבא על כל פנים כבד דירה לעיר בשביל אורחים כלומר לכאורה אם אורח בא לליל שבת ומכניסים אותו ביום שבת ל לדיור שיש בבית כנסת הוא אומר הרי הוא עדיין לא נמצא שם 30 יום אבל כיוון שפעם האורח הזה פעם האורח הזה וכן לפעמים יש ודייר דר שם הרבה הרבה זמן יותר מ-30 יום אז לכן דירה כזאת שמעדת לאורחים צריך לקבוע להם מזוזה אבל כיוון שבעבותינו יש כאן התנגדות מה עושים במקרה כזה הרי כשיש חיוב לקבוע מזוזה ואין קובעים אותה ומשתמשים בה מבטלים מצוות עשה בכל רגע ורגע שדרים שם ולמרות שהפוסקים אמרו שעשו שקול מה יותר חמור תפילין או מזוזה ואמרו שמזוזה היא יומיומית מאשר כן התפילין זה לא כל יום אבל בכל זאת אה סוף סוף אנחנו מי שמבטל מצוות עשה אז בסך הכל הוא ביטל מצוות עשה. אבל כאן אומרים הפוסקים, כל רגע ורגע שהדר שם זה בעבירה. מה הי עבירה? ביטול מצוות עשה. זה לא כמו שאדם לא נתן לו לו, אז בטל מצוות עשה וגמר. אבל כל רגע ורגע שהוא גר שם בלי מזוזה אז מבטל מצוות עשה. לכן לסיכום נראים הדברים כך. אחד דבר ברור שאם אדם עובד ב באיזה משרד או באיזה מקום ושם הוא יושב ושם הוא אוכל שם עושה תשמישו כל היום אף על פי שזה לא ביתו כיוון שכל יום הוא נמצא שם אזי הוא חייב במזוזה אבל מי שאננו עובד כל יום איננו חייב כי הוא שואל ושואל פחות מ-30 יום פטור מהמזוזה משום כך האישה הזאת ננסה בכל זאת לשכנע אותם שזה פגיעה ומצפונה הם הם עד כדי כך אידיאולוגיים סוף סוף יהיו אידיאולוגים העניין הזה שיש ש פגיעה ומצפון היה ולא הצליחה עליה לגרום לכך שלא תקבל שמרתפות רצוף יום יום באופן כזה שיש 30 יום אלא לסירוגין והועיל וזה לסירוגין יכול להיות שכיוון שאף פעם זה לא 30 יום ברציפות ומושלם אין עליה חובה אישית לקבוה וכמובן העבירה היא על הבעלים עצמם אבל היא עליה אין חובה לקבוע לכאורה אם אין לה עבודה רצופה 30 יום כך נראים הדברים שיש להשיב לאותה שמרתפית שנפשה בכפה בעניין הזה של המזוזה רבי חני יו