שאל השואל, האם מותר לכתחילה לקחת טלית גדולה שהיא מאוד גדולה, רחבה מאוד ולקפל אותה ברחבה לשניים? באופן כזה שינוח לו להתעטף בה. מה שאין כן אם היא תהיה פתוחה זהיה יותר קשה מה להתעטב בה. ובכן, עלינו לדעת שרבנו לא כתב דבר וחצי דבר בדרך העיתוף של הטלית, באופן העיתוף של הטלית. ומה שכתוב בפרק ראשון מהכות ציצית הלכה יז, אין כופלים את הלי לשניים ומתחילים ציצית על ארבע כנפיה כשהיא כפולה אלא אם כן תפרה כולה ואפילו מרוח אחת כלומר שם מדובר שאם באמת הטלית רחבה יותר מדי והוא כופל אותה הוא מניח ציציות לפי הכפלים דהיינו במקום הכפל ציצית ובכנף שעל כנף עושה ציצית ואז היא הופכת להיות קבע לפי הכפל הזה. בזה נאמר שאין כופלים את הטלית לשניים, מטילים ציצית על ארבע כנפי הקשי כפולה, אלא אם כן תפרה כולה ואפילו מרוח אחת. אבל רבנו לא אמר שאסור לכפול תלית שהיא בת ארבע כנפות ויש בת ציציות בארבע כנפות. רק בגלל שהיא רחבה מאוד אז הוא כופל אותה לרחבה. הוא מתעטב בה. כש היא כפולה. את זה רבנו לא אמר. נכון מאוד שאבותינו בתימם נהגו ברובם, לא כולם, ברובם, לפתוח את הטלית ולהתעטף בטלית כולה על הראש ועל הכתפיים וכל הציציות לפניו. אין ציציות לאחוריו, אלא כל הציציות לפניו. זהו זוהי דרך העתוש. שאבותינו נהגו בה בתימן. אז אם כך, מה לי אם הטלית כפולה? מלא לי אם הטלית לא כפולה. כך נוכל לסכם ולומר שלפי רבנו שלא זכר דבר וחצי דבר באופן העיתוף של הטלית, ניתנת אפשרות אפילו לכתחילה. אם הטלית יותר מדי רחבה. אבל היא כבר מצוית בארבע כנפותיה לכפול את הרוחב ולהתעטב. כי כאמור, בין כך לפי מנהג אבותינו כל הציציות הם מקדימה. מה שאין כן לפי מרן, מרן אומר בשולחן ערוך אור החיים, סימן ח, סעיף ד', מחזיר שתי ציציות לפניו ושתיים לאחריו. כדי שיהיהם מסובב במצוות. כלומר, צריך עיתוף כזה ששתי ציציות קדימה, חוטי ציצית ושתי חצי ציציות מאחורה, כדי שיהיה מסובב במצוות. מה שזה מזכיר לנו את העיתוף של החתן, שאנו נוהגים לייחד את החתן על ידי שאנחנו מעטפים אותו כמו אצל האשכנזים, תלית על הראש ו הכנף עולה לו על הכתף כשציציות לפנים וציציות לאחור וזה נקרא מסובב במצוות אבל החינו הספרדים והתימנים מעשים שבכל יום שאנחנו רואים שכל הציציות הם קדימה הם קדימה ולא שתיים בפנים ושתיים מאחור למרות שכאמור בדברי מרן משמע שהציציות הם קדשתיים לפנים שתיים לאחור. השאלה היא מהוא המקור של דברי מרן? אם המקור הוא תלמודי, למה רבנו לא פסק אותו להלכה? ובכן, התור אור החיים, סימן ח' אות ד' כותב, "הומחזיר שתי ציציות לפניו ושתי ציציות לאחריו, שיהיה מסובב במצוות." אומר מרן בספרו בית יוסף על הט גם זה מדברי בעל העיתור אחד מגדולי הראשונים חכמי הראשונים וכן כתוב ברוקח כל אלה דרום צרפת ואשכנזים כל אלה העיתור והרוקח הרוקח זה אשכנס האיתור מפרובינציה וחתבית במדרש כלומר הוא הביא מקור אית במדרש אפקיר מדרש אפקיר הוא בא בילקות שמעוני בפסוק והמים להם חומה שהכריז גבריאל למים שאחריהם הזהרו שעתידים להשליך כנף ציצית וקשר של תפילין לאחריהם ובהגעת מימון סוף הלכות ציצית פרק שלישי אות כ מיתה ירושלמי דכאמר גבי קטן לא סוף דבר להתעטף אלא שיודע להשליך שתי כנפות לאחוריו אז באמת מדרש אבקיר לא מטריד אותנו. זה אגדה. מהאגדות לא פוסקים הלכות כי גם יש מדרשים מאוחרים אשר הדרשן דרש את אשר דרש על פי המנהג שראה באזור שלו. ולכן זאת לא ראיה שזה הדבר שהוא להלכה. אבל מה שמטריד אותנו זה ירושלמי שהוא אומר דכאמר גבי קטן לא סוף דבר להתעטב. זה לא מספיק שהוא יודע להתעטב הקטן אלא שיודע להשליך שתי כנפות לאחוריו. אז באמת אנחנו צריכים לדעת כשאנו מוצאים אשכנזים, חכמי אשכנז, אומרים ירושלמי, תבדוק האם באמת זה נמצא בירושלמי או לא. כן מצאנו הרבה פעמים שהם אומרים ירושלמי ואין בירושלמי שלנו. ומסתבר שזהו ספר שחכמי אשכנז יחסו כמה מנהגיהם למנהגים ארץ ישראלים וקראו לזה ירושלמי. אתם יכולים לראות בהגהות והערות אז יש הגאה ט כתוב קטן היודע לתעטף חייו וציצית ובירושלמי שלפנינו לטא אבל הוא בא גם ברביה סימן טרפג חולה מי שיקרא את ההקדמה של המהדיר על הרביה יראה שבאמת הרבה פעמים שהוא כותב ירושלמי אינו ירושלמי אלא כפי שאמרתי לכם אתם יכולים לראות גם כן בעניין הדלקת נר לכבוד יום טוב שערביה מביא ירושלמי ואין בירושלמי שלפנינו אלא כאמור מנהג אשכנזי קדמון שיחסו אותו למנהג ארץ ישראלי יוצא איפה אין קושי על מנהגנו מירושלמי כי אין ירושלמי כזה וזו הסיבה שגם רבנו לא הביא אופן עיתוף הטלית כי אין בתלמודים אופן עטוף הטלית כדי שאנחנו נדע שלדעת ביחס הזה שבין מנהגים ובין מדרשים שאז בני אדם באים ואומרים רק רגע אז מנהגנו הוא לא כמו המדרש סוף סוף המדרש יש לו משקל משקל חשוב ובכן אין הדברים כך אלא חכמי ישראל שוקלים ובודקים ומבקרים מנהג מול מנהג ומשאבים את המקום הנה בואו נסתכל שוטרדוז שחלק ג א תשובה א' בסוגריים תקעא שאלת ממני או דעך דעתי במש נהגו מקצת בני אדם שמתעתפים עטיפת האבלים ומשליחים שני הציציות לאחוריהם לצד שמאל ונמצא כל הארבע ציציות לצד שמאל שתיים לפניו שתיים לאחריו אם יש להם על מה שישמוכו ואם יש בדבר זה צד איסור משום דמחזיקבל בשבת אז באמת אצלחנו הספרדים אתם רואים שבזמן שהם מתעתפים בטלית בזמן הברכה אוספים את כל הארבע כנפות ומשליחים לצד שמאל באופן כזה שכל הארבע כנפות מושלחות שם ואז בעצם המתעטף הוא מתעתף והוא ככה כמו אבל כמו אבל האם זה בסדר שהם כך מתעתפים ועל מה הם סומכים והאם זה כשר לעשות כן ביום שבת כי האבל איך דרכו להיות מעטף בטלית ושוב מי שמר על המנהג שהאבל עטוב בטלית רק התמרים האשכנזים והספרדים כבר לא ויש מאחנו התמרים היום אתם רואים בצורה מופגנת ואפילו אנשים בני תורה בצורה מופגנת בלי טלית כי הם חושבים שמי יודע מה הם הדרים הם לא יודעים שהם מעבדים מנהג עתיק יומי כבי לא התחטו שהוא מתעטף כביצורה כזו כי הוא קנוע בצורה כזו ואז אם ביום שבת לוקח איש אחנו הספרדים בצורה כזאת זה משליך והוא מכסה כאן כאבי לא יתעטוף אז אולי הוא נוהג כמו עבל פרהסיה לך אורה לרגע מסוים בשבת האם מותר או לא שאלה מעניינת שהרב זן נשאל ואז הוא אומר תשובה היא תשובה ארוכה ולא יקרא את כולה תשובה הם סומכים שמתם לב הם סומכים כלומר הוא לא נהכה למרות שהוא ספרדי הרדבז הוא היה גדול בנגלה ובנסתר הרדבז הם סומכים בזה עלון רבנו סעדיה הגאון פרשת בו אל פרעה וזה לשונו בלשון ערב והוא מביא את הלשון בערבית לשונו של רבנו סעד הגאון והוא מתרגם ועתק הלשון הוא זה כשהתחטף הישראל כלומר היהודי בטלית צריך שישליך הארבע כנפות על הצד השמאלי לא יהיהם מהם כלום על צד הימין לתקן את יצר הרע כתיב ולא תטורו אחרבכם לגמור עליו את הסתר אחרא את העצ השמאלי נו לכאור על הדבז שהוא גדול בנגלה ובנסתר היה צריך לקחת את זה כמו צא שלל רב כי יש כאן איזשהו מנהג שגומר על היצר הרע מה אומר הרדבז ולעניין מה שאמרת דמחזיק בזמן שמתעטב כן שבת ודאי אם הוא עוטה על שפם ודאי החוד מחזיק האבל קודם כל כבר הוא מחרסם במנהל אדוני אם באמת הוא מחסה ככה וזה גם בשבת בוודאי הוא מחזיק והוא פוסל אלא שביום חול אז הוא אומר ככה אבל אין אני רואה לסמוך על זה הלשון מכת עמים חדה שהרי היצר מת כן שפיר בין שיהיו הציציות על שמאל או על ימין שהרי הוא שולט בכל גופו אדרבה תפרוש את הטנקים ואת הטילים ואת כל המצוות מימין משמאל ויש לך כוח להתמודד בכל הגוף נגד היצר הרע ואני גם יכול להוסיף על דבריו ימין השם עושה חיל בדרשנות אפשר להוביל ולתת טעם לכל מנהג לכן הוא לא מתרגש מזה ובסוף הוא מביא גם את העניין של מוקף בציציות מכוח המדרש הוא לא שולל את זה את זה לא שולל. אבל ללמדנו, ללמדינו שבאמת המדרשים הללו שמה אנח משתקפים מנהגים מסוימים, לא תמיד רבותיי המנהגים באו מכוח המדרשים. הרבה פעמים המדרשים באו לתאר את המנהג. זה ולכן צריך לדעת את גילו של המדרש. ממתי הוא ומתי ידוע לנו על מנהג זה או אחר. ולכן מנהג אבותינו הוא תורה. מנהג אבותינו הוא תורה. ואנחנו נוהגים להתעטף בצורה כזו שהנה על הראש ומכוסים הכתפיים וכל הציציות קדימה עכשיו רובנו פותחים את הטלית כולה והציציות קדימה יש ממעותנו שמקפלים את הטלית בגלל שהוא יותר מדי רחב מקפלים את הטלית ואז בין כך בין אם פתוח בין אם מקופל כל הציציות קדימה עכשיו יש בעיה שאני יושב כאן על כיסא שהוא זז ונע ואז אם הציציות משתלשלות למטה בגלל שהבגד יותר מדי מסורבל והכל נתקעים בגלגלת ולכן הרבה פעמים אני עושה ככה והרבה פעמים אני מקפל את הטלית וזה מותר לך תחילה כי לפי רבנו אין שום קביעה כיצד מתעפים ומנהג אבותינו כאמור שהחיטוף על הראש ועל הכתפיים בוודאי לו על הצווא על הצווא רבותיי לא יוצאים דחובה לחלוטין אם שמים את הטלית על הצווא בצורה כזו לא יוצאים דחובה לחלוטין אלא על הראש ועל הכתפיים והציציות קדימה רבי חני בנגש רצה