האדם אשר נוטל ידיו לצורך סעודה צריך לנגב את ידיו במידה והן התרטבו במקרה באקראי לפני שהוא נוטל את ידיו במיוחד אה אם בזמן שהוא מחזיק את האנטל והידית של האנטל רטובה ואז לחוט עוברת ליד. האם יש צורך לנגב את היד לפני שהוא שופך את המים מן הענטל ליד? כן ראה חוששים ונוהגים. במיוחד הוא שואל את השאלה שמעשה שהיה לו כך היה. הוא נזק למים קטנים. ונטל את ידיו לא בענתל אלא ברחיצה. רחץ את ידיו וזה בדיוק היה סמוך לאכילה. הלך לטול את ידיו ונטל את ידיו מבלי שנגב את ידיו תחילה. האם עלתה לו נטילה או לא עלתה לו נטילה? אוכן. עלינו לדעת ש שיש מה שנקרא נטילת ידיים לקודש ויש נטילת ידיים לחולין. ככל זה דבר מחודש או חידוש בעולם ההלכה שיש טומאה נקודתית לידיים. כי אין דבר כזה שאיבר מעברי האדם טמא בשאר גופות טה. אין רגל טמאה שאר הגוף טהור. אין ראש טמא בשאר הגוף טהור. אין אף טמא בשאר הגוף טהור. אין דבר כזה. אלא רק בידיים חכמי ישראל גזרו טומאה מיוחדת על הידיים בגלל שידיים עסקניות הן. ואיני רוצה כעת להפליג למשמעויות ההלכתיות וההתנהגות. של מה שנקרא ידיים עסקניות שבגלל זה חכמי ישראל גזרו טומאה מיוחדת נקודתית על הידיים אבל עלינו לדעת שכאמור הדין נטילת ידיים יסודו הוא בקודש והוא עתק לחולין דהיינו אם כהן רוצה לאכול תרומה היום בימינו כל עוד לא נתחדשו דיני הטהרות הדין הזה שאותו אני אומר כעת הוא לא נוהגרה יתבני בית המקדש ויחזרו דיני הטהרות ואז נביא ממש תרומות לכהנים והכהן כל אמת שהוא רוצה לאכול פרי תרומה לא לחם תרומה אפילו פרי תרומה הוא אסור לו לאכול את הפרי כל עוד לא תהיה את ידיו כיוון שחכמי ישראל גזרו על הידיים אפילו שהוא טהור גזרו על הידיים שהם שניות לטומאה באופן סתמי גזרו על זה אמרו ידיים שניות לתומאה ולכן אם הוא יחזיק את הפרי בידיו שהם שניות לטומאה הפרי יפסל כי זה כבר נקרא שלישי והוא יהיה פסול ואם הוא יקח בשר קודשים כן הכהן בעזרת השם יתברך בני בית המקדש יאכל בשר קודשים בשר חטאת זכרי כהונה אוכלים אותו אזי אם הוא יחזיק בידיים שטרם נטל את ידיו את חתיכת השווייה מהחטת כי הכהנים רשאים לעשות נצר קודשים מעדנים כפי שהם רוצים ובלבד שיכלו את זה בטעם בחשק. אזי אם יחזיק את הבשר הזה בלי שנת ידיו תחילה, הבשר יש לו דין שלישי לטומאה. כי בקודש יש דין של שלישי לטומאה. בתרומה שזה קדושה יותר קלה אין שלישי לטומאה אבל זה נפסל. אם הוא מחזיק פרי תרומה בלי ידיים נטולות אזי הפרי נפסל. אבל בחולין אין חובה. נטילה לפני כן כי זה חולין אלא שחכמי ישראל בגלל גזירה להרחיק ממכשול בעניין תרומות וגם בשביל ליצור איזה מין תכונה של בית קדשתם אמרו חכמים אם אדם אוכל פת אנו גוזרים עליו שלא יאכל פת לפני שנטל ידיו תחילה כאילו אוכל תרומה אבל אם הוא אוכל פרי חולין אז העי לא יתול ידיו וכל הנוטל ידיו בשביל פרי חולין הרי זה מגסה הרוח שוויצר כאילו איזה חוסיד פרוש כי אף שבתרומה נותנים ידיים בשביל פרי תרומה אבל לחולין לא גזרו ואל תהדר ואל ואל תראה כאילו אתה חסיד ופרוש אתה מגסה הרוח אם אתה נותן ידיים עבור פרי של חולין כבר כעת אנחנו רואים שחז"ל כשתיקנו וגזרו לטול ידיים לחולין הנמלא כשהוא אוכל פת או כשהוא אוכל דבר שטיבולו במשקה אבל לא גז אבל אסרו להשוות את זה לגמרי לתרומה שהרי הנותן לידיו לפרי שחולין הרי זה מגסה הרוח מכאן אני עובר הלאה יש בין תרומה לקודש הבחנה גדולה מאוד הרוצה לאכול תרומה חייב לטול ידיו. הרוצה לאכול קודשים חייב להטביל לידיו במקווה או במעיין, אבל לא לטול. כי הקודשים בדרגה יותר גבוהה. לא די בנטילה. כי היכן מצאנו דבר כזה טהרה על ידי כלי מלא מים ונה טהור. הטהרה היא או במקווה או במעיין. לאחר מצאנו דבר כזה אלא כמו שהטומאת ידיים מחידוש שהרי זה טומאה איברית ורק לידיים וזה חידוש של חז"ל כך טהרת הידיים על דנטילה עם כלי ואנטל מכוח גורה כל זה דינים מיוחדים שחז"ל גזרו כך אמרו חז"ל אם אוכלים קודש חייבים להטביל ידיים במקב או במעיין ולא די בנטילה ומכאן חזרה הנוטל ידיו לתרומה הוא נוטל פעם ראשונה ונוטל עוד פעם שנייה כי המים הראשונים נטמאו מן היד כי יש גדרי טומאה במים ויבואו המים השניים וישלקו את המים אשר יתמאו לראשונה מהידיים אומר מורי בהקדמה למסכת ידיים יש מסכת שלמה על דיני ידיים בסדר טהרות אז בערה 16 אומר קודם כל את דברי רבנו בהקדמה הזו שהוא אומר את הדברים הבאים אומר ואותן המים שמטהרין בהם את הידיים תחילה נקראים מים ראשונים והמים שרוחצים בהן אחר כך נקראים מים שניים אומר מורי בערה 16 וכן פסק בהלכות מקוות פרק יא הלכה ג ש רק לתרומה צריך מים שניים ולא לחולין וכן הוא מנהגנו דלא כהרבד בהשגה שם ובכן רבנו בהלכות מקוות פרק יא הלכה ג אומר הנוטל ידיו לתרומה צריך לחזור וליטול פעם שנייה במים שניים כדי להסיר המים שעל ידיו שהרי המים שנטל בהם תחילה שנטל בהם תחילה והן הנקראים מים ראשונים נטמעו בידיו לפי כך אם נפל כיכר של תרומה לתוך המים שנטל בהם ידיו תחילה נטמע ואם נפל לתוך המים השניים לא נטמע ואם נטל ראשונים הראשונים א ואם נטל ראשונים או שניים למקום אחד ונפל שם כיכר של תרומה נטמע רבנו אמר תרומה משמע שרבנו לא מצריך בחולין נטילה כפולה הרב חולק על רבנו ומצריך גם בחולין נטילה כפולה מתוך שישה אותה לדיני תרומה כבר כאן אנחנו רואים שיש שתי שיטות והללו אשר נוטלים פעמיים סוברים כמו הרבד שהמים הראשונים נטמעו וצריך לטהר את המים האלה על ידי נטילה נוספת. לעומת זאת אצלנו די בנטילה ברביעית אחת בפעם אחת בשביל חולין והם טהורות. עוד זה יש להעיר ותרם נמשיך. הללו אשר נוטלים ידיהם מסירוגים או שלוש פעמים זה בכלל לא קשור לעניין ההלכתי הזה שעליו אנחנו מדברים כי זה עובר מעולם ההלכה לעולם הקבלה של רוח רעה וסילוק רוח רעה על ידי שלוש פעמים ולא על ידי פעמיים ויש פעמים על ידי סירוגים עולם אחר לגמרי מה שאין כן כעת נמצאים בעולם ההלכה לחלוטין שכאמור האם ישבו את החולין נטילת ידיים החולין לתרומה או לא הרבד כן הרמבם לא במנהגנו כמו הרמבם ומכאן באמת אם אדם נטל ידיו ונגע ביד השנייה שטרם נטל בה ועדיין לא נגבת הראשונה אלה שמשווים את תרומה נטילת ידיים לחולין לתרומה אומרים היד הראשונה נטמאה כי היא כבר קיבלה מהטהרה ונגעה ביד הטמאה וצריך לחזור ו ידיו רבנו לא זכר דבר כזה כלל בדיני פילת חולין כי לא ישבו את זה לגמרי לתרומה ולכן מה שנטל נטל ואפילו נגע ביד איננו אין אבל כתוצאה מכך החזון איש החמיר שאפילו היד התרטבה ממים שבאו על ידו לא בדרך של טהרה כגון היוצא מנשר אות וקנח את ידיו ורחץ אתדידיו ולא נגב אותם וניגש לקח את האנטל ונטל את ידיו בשביל הסעודה אז לפי החזון איש לא כיוון שידיו היו רטובות ממים שאינם מתה הרעה צריך קודם כל לנגב את ידיו ואחר כך לטול את יד לטול אתד הידיים כהלכה ולכן לפי חזון איש אם נטל את אם הואנ גע באנטל והידית לחה ויוצא שמים בלתי טהורים שכ אין בידית רביעית מים אלא זה טיפות נגעו ביד מנגב את דיו ואחר כך נוטל ידיו מה שתראו הרבה פעמים אחנו האשכנזים שהמעיל שלהם משמש כמגבת לצורך זה כי כיוון שהם באים ליטול ידיים ונוגח בכלי הלח אז הוא עושה ככה קודם כל במעיל כדי לנגב ואחר כך נוטל אז מדע שלמעיל יש תפקיד נוסף של מגבת לצורך העניין הזה נשאל חכם בן ציון אבא שאול בשאלות ותשובות אור ציון על השאלה הזו והוא קבע והחליט שרק החוששים צריכים לחשוש למים שבאו מתורת נטילה בתורת טהרה שאז אם ניגע ביד שעדיין טמאה ביד שכבר תוהרה שבאו ליד מכוח מרביעית אז באמת יש לחשוש ולהחמיר אבל כל מים שהגיעו ליד שלפני הנטילה שלא מכוח טהרה אלא מכוח נקיות או באקראי כמו שאמרנו נגע בידית הלכה אין מה לחשוש אומר החכם בן ציון אבא שאול ואין צורך לחלוטין לנגב לפני כן יכול הוא אחרי קינוח הידיים אחרי שירותים אפילו שהם רטובות ליטול ידיו ואין אין צורך לנגבם תחילה ובוודאי וודאי שאין צורך לנגב את היד אשר נגעה בידית שלה ענטל והתרטבה אלא יכול הוא ישר לטול ולא כל חשש זוהי תשובתו של חכם בן ציון אבא שאור אור לציון זה גם שיטתנו לפי רבנו ולפי מרן רבי חלגש