ביקש המבקש להסביר לו מה הקריאה, מה יש מה הקידה ומה יש את החוויה. כמבואר בדברי רבנו ולשיטת רבנו בפרק חמישי מהלכות תפילה. בהלכה יג יב נאמר כך: "כל הקריאות האלו, רק לפני כן נקדים ונאמר שבפרק 50 הלכות תפילה הלכה ראשונה אמר רבנו שמונה דברים צריך המתפלל להיזהר בהם ולעשות ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אינן מעקבים ואלו הן עמידה כלומר שאדם עומד בתפילת 18 ונוכח המקדש הכיוון של התפילה ותיקון הגוף ותיקון המלבוש ותיקון המקום והשוואי הכל והקריאה ויש את החוויה. כלומר, רבנו מנע שני דברים בתוך השמונה דברים שיש הקריאה ויש את החוויה. כלומר, יש לנו בתפילה מצומות בתפילה שבהם אנחנו קורעים ויש לנו מקום שבו אנחנו משתחווים. עכשיו רבנו מבאר בהלכה יב וכותב את הדברים הבאים. כל הקריאות האלו צריך ש רע בהם עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ויעשה כקשת. ואם שחה מעט וציער עצמו ונראה כקורע בכל כוחו, אינו חושש. הרבנו מתכוון כל הקריאות האלו משהו כבר מנה לפני כן. כלומר קריאה כיצד בעל החיות המתפלל קורע חמש קריעות בכל תפילה ותפילה בברכה ראשונה בתחילה ובסוף ובהודיה בתחילה ובסוף כלומר הנה בברכה הראשונה של 18 איך שאנחנו מתחילים את הברכה הראשונה אנחנו קורעים בסוף הברכה הראשונה אנחנו קורעים זה שתי קריעות או כשגומר התפילה בהודיה כלומר במודים בתחילה ובסוף תחילת מודים ובסוף מודים קריאה בהתחלה מה הקריאה בסוף אז זה כבר ארבע קריעות וכשגומר התפילה קורע ופוסע שלוש פסיעות לאחוריו זה הקריאה החמישית כשהוא קורע ונותן שלום משמאל עצמו ואחר כך ממין עצמו ואחר כך מגביע ראשו מן הקריאה וכשהוא קורע בארבע קריעות קורע בברוך או שהוא זוקף זוקף בשם כי הקריאה החמישית כבר אין ברוך אתה השם אלא עושה שלום במרומה ולכן יש לנו חמש קריאות, מנינו אותם כעת ורק הבדיל בין ארבע קריאות לקריאה החמישית כי בקריאה החמישית אין כאמור מה שנקרא שם השם. ועכשיו אומר רבנו כל הקריעות האלו, כלומר כל חמש הקריאות שמנינו אותם כעת צריך שיקרא שיקרא בהן עד שיתפקו כל חוליות בשדרה ויעשה כקשת ו אם שח מעט וציאר עצמו ונראה כקורע בכל כוחו אין חושש ומורי כאן מביא את הכסף משנה שהביא את רבי את רבי יהושע בן לוי בצלחו שם רבי יושא בן לוי המתפלל צריך שיקרע עד שיתפקו כל חולויות שבשדרה ומביא ואבל מה הקסם משנה דילג על דברי עולה שאמר עד שיראה שר כנגד ליבו ואומר מורי שדווקא השיטה המדולגת הזו שהקסם שנדילג עליה היא היא שאלה התכוון רבנו בקריאה כלומר שהוא קורע בצורה כזו שאם הוא עומד והוא מחופף את ראשו ככה בצורה כזו באופן כזה שיכול לראות שר על ליבו אז ובאמת כשאדם קורע באופן כזה אז מה שמשתנה זה החוליות שמן הראש עד לגב זה ככה ימורי עושה ככה בצורה כזו לא כמו שאנחנו מגילים אצל הפוסקים על פי שולחן ערוך והברכיים עושים כך ומסתכלים ככה ומרימים את הראש כמו חרדון ככה כמו חרדון אלא רק בצורה כזו וכאמור הוא אומר דווקא השיטה המדולגת הזו היא זו שהיא שיטת רבנו אז אני קורא כתב הקסם משני בדף כח עמוד ב כמובן מסכת ברכות אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שכרע עד שיתפקו כל חוליות שבשדרה. אז בכוונה שוב שאלה האם כל חוליות שבשדרה או רק החוליות כאן שמן הראש עד לתחילת הגב. מורי בסוגריים במרבעות מוסיף עולה אמר עד שיראה 10 כנגד ליבו. עכשיו הוא ממשיך את דברי הקסם שניהם. רבי חנינא אומר כיוון שנענע בראשו שוב אינו צריך אמר רבו והוא מסער נפש עד כאן שונקסם שני מורים עיר. ואני יודע למה השמיט הכסף משני דברי עולם והן הן היסוד מה שכתב רבנו ויעשה כקשת כלומר הנה הקשת לא יותר והוא מה שאמרו בירושלמי אמר רבי ירמיה ובלבד שלא יעשה קדן חרדונה הוא הצו כלומר מה מאפיין את הצו הצו הרי הוא שטוח ובכל זאת יש לו את הראש שהוא נענע אותו ככה וככה אבל כל הזמן הוא שטוח אז לא יעשה כחדונה חרדון זה לא
כן נכון אבל כאן והוא עצב אומר מור שכשהוא שוחה גבון שאר שטוח אבל מה שאין כן אצלנו עכשיו הוא מביא את הלחם יהודה והלחם יהודה דווקא אחד הפירושים שלו הוא מביא את מה שמורי אומר ולפי דבריו בשלמה קריאת רב ששת דלחם יהודה אומר לא הביא משום שהם נגד דברי עולה ואמי לו הביא כיזקב זקף כחיביה והנכון לדעתי ראל אל בסוף סה ועיין א ועוד שעגות ממוניות בשם רבי הגאון הפך דבריו וזה לשונו רב ששת כי קרא קרקח חזרה פירוש בערוך בשם רואה גאון חזרה הוא אחד ממיני הקוצים שמצוי בבבל וקורן אותו החזר הוכריעה זו לא שיכרע באמצע מותניו וראשו זקוף ועומד כבריתו אז זה אומר לחם יהודה וקריאה זו לא שכרע באמצע מותניו כמו שרבים עושים ככה זה אמצע מותניים וראשו זקוף ועומד כן אומר הלחם יהודה ראשו זקוף ועומד כבריתו אפילו בשחותו מחציו אלא צריך שיחוף ראשו כדי שיהיה כאמון ראשו כפוף כלומר המטרה היא הכנעה הכנעה כי כשאדם עושה ככה וככה עם המותניים זה לא ביטוי ההכנעה אבל מה הוא הביטוי ההכנעה הנה אתם רואים יד כאן יד כאן הוא עושה בצוד כזאת זה הכנעה כי אדם שהוא מרים ראש אז הוא איננו קנוע אבל כשהוא ככה מכב את הראש לחוב כעגמון ראשו זה ההכנעה והקריאה מגמתה לבטא את ההכנעה אז כאמור ואשר אמר שהתפקקו כל חויות שבסדרה גם על העיקר הזה הוא שיכול יהיה צברו מעוקם ש התפקקו אחיות עד כאן שונות וקרוב למה שכתב בית ידי זה אומר מורי על כל פנים מה שחשוב א הוא אה בארנו מה זה ה מה זה הקריאה לפי רבנו על פי הסברו של מורי אז אנחנו כבר יודעים יש לנו חמש קריעות כאלה אנחנו יודעים איך לנהוג כפי עליבד רבנו עכשיו עוד לא יודעים מה זה קידה מה זה השתחוויה אומר רבנו ככה כש קריאה האמורה שתחוויה סליחה בהלכה יגשת חוויה כיצד אחר שמגביע ראשו מקריאה חמישית אחרי עושה שלום במרומיו אחרי שמגביע ראשו מקריאה חמישית יושב לארץ ונופל על פניו ארצה ומתחנן בכל התחנונים שירצה זוהי נפילת הפיים בזמן התחנונים אז אבל עדיין משהו לא לגמרי ברור איך נעשה אתש החוויה הזאת. להזכירכם רבותיי, אצל הספרדים בנפילת פנים אז הם יושבים סקופים ככה, ממש זקופים על הכיסא. אצל האשכנזים יושבים על הכיסא, מתאים על צד שמאל. כשיש תפילין אז מתאים על צד ימין אבל מתאים. זה זה דרך נפילת פנים שלהם. אבל לפי רבנו יושב לארץ ונופל על פניו ארצה. איך הוא נופל על פניו הארצה? תכף תראו, קריאה אמורה בכל מקום על ברכיים, קידה על הפיים יש את החוויה זו פישוט ידיים ורגליים עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ. עכשיו מיד אנחנו נראה מה זה הקידה הזו. כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה, יש מישהו עושה קידה ויש מישהו עושה שתחוויה. ואסור לעשות אשתחוויה על האבנים. אלא במקדש כמו שבארנו בהלכות עבודה זרה. ואין אדם חשוב רשאי לפול על פניו אלא אם כן הוא יודע בעצמו שהוא צדיק יהושע אבל מטה הוא פניו מעט ואינו כובש אותם בקרקע ומותר לאדם להתפלל במקום זה ולטפול על פניו מקום אחר אומר מורי בערה מאשתם רבנו כאן השתחוויה כיצד ולקמן באר מה מה היה שתחוויה משמע במס מה הוא בפשוט ידיים ורגליים אף על גבדלקמן כתב יש מי שעושה קידה ומכל מקום לא באר אחי קידה הוא לא מדובר בקידת דרבן שמעון בן גמליאל ודלוי וכך תאר רבנו סעדיה הגאון קידה זו וזה לשונו בסידורו בתיאור קריעתו שיניח ברכו השמאלית על הארץ כאשר הוא יושב ומקפל ברכו הימנית עליה כדרכו שהשוא רובץ ויהיה כאילו חציוך רובץ וחציוך יושב עד כאן לשונו ולשון זו העותק בכל סדורי תמן עתיקים וככה היו נוהגים לעשות בנפילת הפיים כמסורת הגאונים כלומר קידה ולא קריאה חשבתי הנה יש לי כאן את השטיח של ה איך קוראים של הכהנים אז א אני מקווה שתראו אותי עכשיו שימו לב הנה יושבים על הארץ. הנה ברקי השמאלית. אה, אבל אי אפשר נעביר את זה לצד השני.
הנה הנה כאן ואתם. אז יש לנו כאן את החברים האלה ששידו. הנה רבותיי, יש לנו אפילו זה מצולם בוידאו שראיינו את הזקנים שלנו. הנה בבקשה יושבים על הארץ ואני מתחיל עם הברך השמאלית. הנה הברך השמאלית. נופלת על הארץ והברך הימנית עליה והראש מותא ככה על השמאל. זוהי הקידה שאומרים נפילת פנים וכך נהגו אבותינו בתימן בצר בדרך כזו. ולכן אין צורך בשטיח על האבנים כי אם מתי אסור להשתחוות על הפנים על האבנים רק בשתחוויה בפישוט ידיים ורגליים. הנה זו שתחוויה. התבטלות מחלטת לגמרי. כך ממש על הארץ פישוט ידיים ורגליים. פשוט ידיים ורגליים הם הפנים כלפי הארץ. אבל בכיתה רבותיי הנה הקידה זוהי הקידה ככה בצורה כזאת הנה הפנים מותות מותות והברכיים אחת על גבי השנייה וזו הקידה.
עכשיו מה שאני עושה היום זה רק זכר. זכר למעשה בראשית. מה הפירוש? כי בעוונותנו מרובים כמו אצל האבלים היום. הרי איך מה האבל צריך לעשות? לשבת על הארץ. כבר לא מסוגלים אלא יושבים על מה? על שרפרפים. אז יש מחמירים בשרפרף בגודל פחות מטפח לארץ מבחינת גוממו. פחות מטפח זה כאילו על הארץ. ויש לפחות משלושה טבחים כלבות דמה אבל שלפלפים אבל בדמת היה צריך להיות על הרצפה. כך גם אני. אין לנו את היכולת היום א' יקחו. אותנו ישר לגה מיד מי יראה את ה מי שעושה ככה וכולי שנית אין לנו את היכולת את היכולת אז לכן אתם תשימו לב אני עושה ככה בצורה כזו הרגל השמאלית מותת והרגל הימנית מות והראש שלי מותא אז אני לא מגיע ממש לארץ אבל בכיוון של הארץ מעין זכר
מה
איך מור
זה חבל שכבר הוא יצא היינו שואלים אותו אבל
קריעה קריעה ישארוחיה בקידה אז אמרנו הקריאה הקריאה היא זו ככה בצורה לא יותר כן כעגמון פישוט ידיים ורגליים אלה זה השתחוויה זהו רבותיי אלה הם האופנים אלה הם האופנים וזה מה שצריך לנהוג אז איך קוראים בזמן הקריאה כבר ידענו שזה חוויה אין לנו בר להסתפק מעין ומען והקדוש ברוך הוא בעזר חניש