מה הדין אם בעל דירה בבית משותף הזכיר את דירתו לסטודנטים וכך יוצא שדירה בת ארבעה חדרים בניין משותף בכל חדר וחדר הכלסו לפחות שלושה סטודנטים כפול ארבע חדרים זה 12 סטודנטים וכך שהשימושדירה הזו גדול ונרחב. אם תיקחו בחשבון שלפעמים חבר מביא חבר בשביל ללמוד בערב אז נוצר שמהדירה הזו השימוש הוא גדול. ואז בעד הדיירים טען שעל בעל הדירה הזו לשמש לשלם יותר בהכסף שמשלמים לקופת עבד הדיירים. והשאלה היא האם באמת יש מקום לטבוע תשלום גדול יותר בגלל ריבוי האוכלוסין שיש בדירה או לא? שהרי בעל הדירה אומר לו יצייר שאני בעצמי גרתי בדירה. ובמקום 12 סטודנטים הבאתי 12 ילדים לעולם כמו יעקב אבינו. האם גם אז הייתם טובעים ממני לשלם יותר כסף לקופה? כך שהשאלה היא לא קלה. אז באמת ראיתי בספר מהלכי משפט של הרב אברהם שירזי קרך א' סימן טו עמוד 300 ואלך שהוא דן בבעיה דומה על שונה. התבקשתי כך הוא אומר לחוות דעתי על ידי נציגי ועד בית של בניין דירות משותף בין 10 דירות אודות אחת הדירות בבניין שבעליה חלקה לשניים והזכירה לשתי משפחות כאשר שתיהם משתמשות ומשותף בדלת הכניסה של הדירה פונה לחדר המדרגות. כלומר, אותו בעל דירה חילק את דירתו לשתי דירות, אבל הוא פיקח. הוא לא פתח שני פתחים, פתח אחד שיש לו, זה פתח נוסף לחדר המדרגות, אלא הוא השאיר איזה מין נבואה קטנה, בית בתוך דירתו שכל בעל דירה יוצא למבואה ומן מבואה אל הדלת כניסה של אותה דירה לחדר המדרגות מחדר המדרגות לאותה דירה כך שמבחינת מספר הכניסות לאותה דירה זה היה ונשאר אותו דבר בכל הבניין המשותף היו 10 דירות כלומר 10ה פתחים וגם כעת יש 10ה פתחים אלא שכאמור הדירה הזו הפכה להיות בפנים בתוכה לשתי דירות עם שתי משפחות ועד הדיירים דרש מהם יותר כסף לפי כל משפחה ומשפחה והם סרבו בטענה שזה הולך לפי הפתחים לפי הכניסות של הדירות הלכו רבותיי לאגודה לתרבות הדיור שבעצם נועדה לפתור סכסוכים כאלה והתשובה שהתקבלה מהעגודה הייתה שזהו סכסוך פנימי שאינו בתחום טיפולה. כלומר, אתם רואים כשל גדול שברמת המשפט הכללי עדיין אין מענה לשאלות הקשות הללו. ויש עוד הרבה שאלות קשות כאלה, אבל עדיין אין מענה. כך גם שאי אפשר לבוא לומר שיש מנהג מדינה וניתן לשמח על מנהג המדינה. ולכן הרב שירזי בצדק אומר, בואו נברר את ההלכה. והוא מברר בהקב, בעומ בצורה מאוד בהירה וברורה הוא מחלק בין הוצאות שוטפות דהיינו גינון ניקיון א איך קוראים ז** תברואה כאלה דברים מאור ובין דברים תשתיתיים מעלית וכ יוצא בזה תיקונים תשתויות דברים קבועים הוצאות התלויות בשימוש והוצאות שאינם תלויות בשימוש אני רוצה כיוון שהנושא הוא די מקיף והוא לא פשוט ובגלל קוצר הזמן לומר בעוונותינו הדברים האלה תרם הוסדרו גם אפילו לא מבחינה תורנית יש שאלות רבות שמגיעות לרבנים והרבנים בכבודם ובעצמם זה אומר בכור וזה אומר בכור וזה טבעי כי יש הצדק אתבטים שונים. זה מסתכל מה ההבת הזה. זה מסתכל מה ההבת הזה. ולכן זהו דבר שראוי שחמי ישראל ישבו ויתנו כיוון. אבל כיוון שאנחנו יודעים שלצערנו הרב חכמי ישראל, גדולי חכמי ישראל, לא תמיד בלשון המעתה יושבים ביחד ודנים ביחד, אז נראה קצת קרוב לימות המשיח כשנגיע לדבר הזה. ולכן כיוון שכל בית משותף יכול לקבוע לעצמו תקנון של בית משותף ורק אם הוא לא קבע לעצמו תקנון של בית משותף יש את התקנון המצוי בחוק המקרקעים אבל בני אדם בפני עצמם החוק הבין וזה מושכל שהוא הבין כך וזה טוב שהוא הבין כך שיכולים לקצמם בהתאם לצרכים שלהם נראים הדברים שכדאי להנחות את הדיירים לקבוע תקנות כדלקמן שהוצאות שוטפות שנובעות כתוצאה משימוש בדיור יהיו לפי אוכלוסים לא לפי מטרז' ולא לפי פתחי הכניסות אלא לפי אוכלוסין כי זה פועל יוצא של שמ ואילו דברים תשתיתיים דהיינו ש אם זה תיקון של רכוש משותף כגון חדר מדרגות וכל מיני תיקונים כאלה אזי זה ילך לפי מטרז' ונסביר את הדברים נתאר לעצמנו שבאמת יש בן אדם שיש לו בסך הכל הוא ואשתו גרים ויש לו דירה בת חמש חדרים אבל בסך הכל הואשתו גרים אחת לבאים אליו אורחים כי אין על מה ויש משפחה גרה בדירה בת שלושה החדרים מקסימום ארבעה חדרים ויש לה 12 ילדים פלוס אבא ואמא שרבוכלוסים גדול כן ירבו ברוך השם אבל מצד שני השימוש הוא גדול מהם במיוחד שבאים הרבה אורחים וחברים וכאלה דברים אזי אי אפשר לבוא לומר שהשימוש שם לא יותר גדול והלכלו והחשמל והמים וכל הדברים האלה בוודאי וודאי שהשימוש יותר גדול לכן הוצאות הנובעות תוצאה משימוש לענות דעתי צריך להשתיט אותם על בסיס של אוכלוסין פר ראש ואילו הוצאות קבועות של תשתיות פרמיטרז' למה פרמטרז' כי יש יסוד להניח שערך הדירה הוא נובע מפרמטרז' ו התשתיות בבית המשותף קשורות לערך של הדירה. תאר לעצמנו שבאותה דירה עושים שיש בחדר המדרגות, סובעים את את הגירות הגירות המשותפים בחוץ בצבע יפה, בסיוד נאה. כל הדברים האלה הם מועילים לערך הדירה. וערך הדירה הוא פועל יוצא של מדרש. ולכן לענו דעתנו, הוצאות קבוות זה פועל יוצא של מפרש ואילו הוצאות של שימוש פועל יוצא של אוכלוסין פר ראש עכשיו אם בני אדם לא קבעו לעצמם תקנה כזו ובן אדם יכול להגיד אני לא ידעתי שיש תקנה כזו אם אם לא אז אני לא הייתי קונה כאן אני הייתי הולך בבני ברק בבני ברק יש עדוד לריבוי האכלוסין וברוך השם כך צריך להיות ולכן בכוונה לא הולכים על פי ריבוי אוכלוסין כדי לעוד את המשפטחות ברוחות ילדים זה גם דרך אם באמת בית משותף רוצה להיות בית סוציאלי סוציאליסטי שתומך שהמיעוט העמיד תומך במשפחות הברוחות למה לא אבל זה צריך להיות רצון רצון מיוחד וקבלה לכך אבל בלי זה אתה לא יכול לחיי בן אדם ולכן אם יש תקנה כמו שאמרתי מה טוב ואם אין שיעשו פשרה ביניהם אבל רצוי שלאחר מכן יעשו תקנה כדי שכל מי שיכנס על דעת אותה יכנס וידע שהוא יתנהל בהתאם לאותם תקנות של אותו בית משותף רבי ח