היום יום טו בשבט ראש השנה לאילנות והוא ראש השנה לאילנות משום שעד תו בשבט מופיעים רוב גשמי השנה והאילנות ופירותיהם בעיקר הם ניזונים מגשמי ה גשמים שהקדוש ברוך הוא מביא על האדמות ומתחוללים כל השינויים באילן כתוצאה מההשקיה של הקדוש ברוך הוא על די הגשמים ולכן קבעו אותו ראש השנה לאילנות שכל אילן שנת המעשר שלו היא מתו בשבט עד טו בשבט כלומר שאם נחנתו הפירות מתו בשבט של שנה מסוימת אזי החנתה קובעת מה דין המעשר אם נחנתו בשענה השלישית אינם למעשר עני נחנתו בשנה שנייה וראשונה מעשר שני וכן לעניין חדש וישן עד תו בשבט פירות שגדלו בשנה דאש תקדישנים אפילו שמדובר בהם ראשונה או שנייה שזה שנת מעשר של מעשר שני אבל זה נקרא שנה אחת ישן ואילו עכשיו זה חדש ואין מפרישים ישן על החדש או החדש על הישן מהבחינה הזו זהו ראש השנה לאילנות כמובן שבהזדמנות זו אנחנו צריכים פשוט לזעוק לאבינו שבשמיים שהשנה תר קיבלנו גשמי ברכה ולא זו בלבד שהשנה חלפה הייתה שנה שכונה חלילה חלילה שלא תהיה השנה הזו שנה שכונה כי תרם זכינו לגשמי ברכה ונזעק ולעולם עליתיאש אדם מן הרחמים כל שכן כלל ישראל אם נזעק לאביו שבשמיים וישוב בתשובה אפשר ליחוס לקדוש ברוך הוא עלינו אבל האתרוג משעה שהוא לקת לא משעה שהוא נחנת עד זו שנת המעשר שלו כי האתרוג זקוק להרבה מים לכל מים גם למי גשמים וגם להשקעה מלאכותית כמו ירק אז כמו שהירק מה שקובע אצלו זה לא החנתה זה הכתיפה הלקיתה ולא עוד אלא הירק השנה שלו מתחילה מא' בתשרי עד א' בתשרי הרי האתרוג בגל ל שהוא אילן מצד אחד ויש לו מאפיין של ירק שהוא זקוק לכל לכל השקעה לכל מים לכן אמרו חכמים הוא כאילן וראש השנה שלו זה טו בשבט עטו בשבט אבל לעניין ה המעשה הקובע את המעשרות הוא דינוק ירק שעל כיתה קובעת לא החנתה אלא על כיתה קובעת. והנה חברנו הרבי חיאל עטרי כדרכו בקודש משקים קום ובא מחשמונאים כל יום שיעור במשנה משקימי קום יותר מאשר בני עירנו שיש כאלה שכל כך סמוכים לכולל ולא עוד לא זכו לאורה של תורה לבוא לשיעור של משנה אבל הפעם הוא בא ואתרוגו בידו דהיינו כמו שמסופר בגמרא על רבי עקיבא שהוא לקט את רוג בשנה השלישית בטו בשבט בדיוק סמוך כדי להפגין ולהמחיש מה זה שנת מעשרות הוא היום בא עם אתרוגו בטוב בשבט בע לכאן ואומר למורי בבקשה כבוד המורי תקבע מה דינו של האתרוג הזה בעניין תרומות ומעשרות שאלתי אותו אם מתי הוא כטף אותו ואמר לי היום היום זה טוב בשבט ובכן מאחר והוא כתב אותו היום היום מתחילה שנה השמינית של האתרוג מתו בשבט זה עטוב בשבט הבא זה נקרא השנה הראשונה למחזור חדש לאתרוג ואם וואו כתב אותו היום אזי חייב בתרומות ומעשרות אף על פי כפי שאתם רואים אותו הנה כי עדיין אני נושא אותו אתרוג תימני גדול והכל והאתרוג הזה גדל בשישית בשביעית ונלק כעת בשמינית אין אנו אומרים שהוא פטור מתרומות מעשרות בגלל שהוא גדל בשביעית אלא בגלל שהוא נלקט היום בשנה בתו בשבט היום שזה ראשית השנה של האילן וכאמור לאתרום מה שקובע זה על כיתה אז הוא חייב בכל התרומות וכל המעשרות. דהיינו תרומה גדולה, מעשר ראשון תרומת מעשר ראשון ומעשר שני הועיל. והזה שנה ראשונה של המחזור שנת השמיטה. אילו היה כותב את האתרוג הזה אתמול, לא היום בבוקר אלא אתמול, אז היה מכניס אותנו לבעיה קשה מבחינה הלכתית. מה הפירוש? לכאורה, אם הוא היה כותב אותו אתמול, יוצא שהוא האתרוג הזה נופל בשנת השביעית. למה? כי שנת הטו בשבט. הטו בשבט זה טו בשבט של שביעית טו בשבט של היום. אז לכאורה זה השנה השביעית של האתרוג. ואז אין להפריש ממנו תומות מעשרות. כי בשנה השביעית הכל הפקר ואין תרומות. עשרות בכלל לא תרומה גדולה, לא תרומת מעשר, לא מעשר ראשון, לא מעשר שני, לא מעשר עני, כלום פטור הכל. אבל בכל זאת היה מכניס אותנו לפלונטר. מדוע? כיוון שמציאנו אצל האתרוג חומרה מסוימת. אומר רבנו בפרק ראשון מהלכות מעשר שני, הלכה חמישית. וכן האתרוג בלבד משאר האילם הרי הוא קיר ואוכים אחר לכיתתו בין למעשר בין לשביעי כיצד אם נלקט בשלישית אחר 15 שבט מפריש ממנו עשר עני אף על פי שנגמר בשנייה נלקט בה קודם 15 בשבט מפרישים ממנו מעשה שני וכן אם ללקת בבעית קודם 15 בשבט מפרישים ממנו 10 עני ו אף על פי שהולכים אחר לכיתתו אתרוג בת שישית, כלומר אתרוג שגדל בשישית שנכנסה לשביעית והמשך לגדול בשביעית אפילו הייתה כזית בשישי ונעשת האתרוג בשנה השביעית על העץ קקד כלומר גדול הפח בכל זאת חייבת במעשרות למרות ש שנה השביעית אין תרומות מעש וכאן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הדין של אתרוג שגדל בשביעית ויצא על שמינית ובזה אין הסבר אין תחסות בדברי רבנו לא כאן ולא בהלכות שביעית בהלכות שביעית בפרק רביעי הלכה יב כתב רבנו הירק בשעת לקיתתו רוג אפילו היה כפול קודם ראש השנה ונעשת קקד שביעית חייב מעשרות כפרות שישית ואפילו היה כקת בשישית הועיל ונלקט בשביעית הראו כפרות שביעית מתעשר כפרות שישית להחמיר ונשארת השאלה למה רבנו לא כתב מה עם אתרוג של שביעית שנלקת בשמינית הוא רק מדבר על אתרוג של שישית שנלקת בשביעית שיש להחמיר עליו ולא אמר לנו מה דינו של אתרוג שגדל בשביעית ונלקט בשמינית ונראים הדבר כך קודם כל ביחס לאתרוג שנלקט שגדל בשישית ונלקט בשביעית שרבנו אומר שיש להחמיר ולהפריש ולהפריש ממנו תומות מעשרות נשאל את רבנו באיזה טרוק אתה מדבר שכ כתב אותו לפני תו בשבט בשביעית או אחרי תו בשבט בשביעית עכשיו אם לפני כתוב בשבט של שביעי עדיין הוא שייך לשישית אז מה החידוש שצריך להפריש תמות מעשרות אלא מה אפשר שאתה מתכוון גם אחרי בשבט של שביעית שאז בוודאי כבר יש לו דין של שביעית ולמרות הכל אתה אומר שצריך להחמיר עליו ולהפריש ממנו תרומות מעשרות כדין שישית רבנו סתם ולא פרש הוא משמע שהוא מתכוון לשני הדברים אם כתב אותו אחרי שביעי אחרת בשבט בשביעי באים אומרים לו אדוני למרות הכל הוא והוא גדל בטו בשבט של שישית יש להחמיר עליו ולתת עליו תרומות מעשרות למרות שכתבת אותו בטו בשבט של שביעי והרי אתרוג אחרי לכיתתו אבל יש להחמיר זה דין מיוחד וכן אם נלקט לפני טוב בשבוא גם בזה יש חידוש שצריך להפרש אתמות מעשרות. כי כיוון ששנת השביעית מתחילה מא' בתשרי, עד א' בתשרי, גם זה חידוש שבכל זאת צריך להרימות מעשרות ממנו. אבל מה עם אתרוג של שביעית שגדל בשביעית ונלקט בשמינית? כאמור רבנו לא כתב שום דבר על הדבר הזה. עכשיו נבוא ונראה אם נלקת בטוב בשושבט כמו האתרוג הזה שניתן היום אז זה דבר פשוט שהוא חייב. כיוון זה טו בשבט עד טו בשבט זה כבר התחלה המחזור הראשון של השנה השביעית שלו של של מחזור השבע שהוא בד חייו. אלא אם היה נקטף אתמול במקרה הזה אין מה לחדש אין מה להחמיר הדבר פשוט שהוא פטור מתרומות מעשרות. למה? שהרי מה נפש? מתו בשבט של שביעית טו בשבט של שביעית הרי זה עדיין שביעית פתרו תרו מעשות אם תאמר לנו ששנת השביעית זה מא' בתשרי עד א' בתשרי וכבר נגמרה השביעית והרוא נקצף מא' בתשרי אתו בשבט ולפני תו בשבט בשנה השמינית סוף סוף הוא היה בשנה שבו היה הפקר והועיל והיה בו שם של הפקר כבר גמרנו פטור מתרומות חסרות לכן אין שום צורך לומר ולהתייחס לגבי אתרוג שגדל בשביעית ונלקט בשמינית כי דינו מבואר אם נלקט מתו בשבט חייב לפני טו בשבט פטור רבי חנגש