אם אדם ברך ברכת המזון וברך את הברכה הראשונה הזן את הכל וכיוון שהיה מבולבל ברך את הברכה השלישית בונה ברחמה ירושלים ונזכר שעדיין לא ברך את הברכה השנייה האם יכול הוא לומר את הברכה השנייה אחרי בונה ברחמו את ירושלים או שסדר הברכות מעכב ואז הוא צריך בעצם להתחיל מהתחלה. הנה למשל ניתן דוגמה. בתפילת 18 אם אדם שכח ולא אמר ברכה מן הברכות הוא אינן יכול לומר אותה באיזשהו מקום שהוא נזכר אלא חייב להתחיל את הכל מחדש כדי כי יש סדר לברכות. כל ברכה שם מעכבת והסדר מעכב. וכן אמרו חכמים לגבי מלכיות, זכרונות ושופרות בתפילת מוסף שהן מעקבות זו את זו והסדר שלהן מעקב. ואם כן השאלה היא האם גם הסדר של ברכת המזון מעכב כלומר שהם מעקבות זו את זו. אם אחת חסרה אז הוא לא יצא ידי חובה. וכן שצריך לומר אותן לפי הסדר. לכאורה בפרק ברכות פרק ג' על מלכות ברכות דברי רבנו הלכה יא נאמר כל כל שמברכין עליו בתחילה המוציא מברכין לאחריו ברכת המזון כסדרה ארבע ברכות אז רבנו אמר כל דבר שמברכים המוצא אז לאחריו אם אכל כשיעור אז מרכים ברכת המזון כסדרה ארבע ברכות. השאלה כשרבנו אמר כסדרה כאן התכוון רק במובן של לכתחילה או גם במובן של לעקד? והנה ב איך קוראים? הציץליעזר בצדק ציין בחלק יגרך יג שלו אז ציצלעזר סימן טז אז הוא אמר דבר יפה שדבר זה לא נזכר בשולחן ערוך בנושאי כליו. כלומר לא נזכר ברבנו, לא נזכר בשולחן ערוך נוסא כליו אם הסדר של ברכות המזון מעכב או לא, אבל הוא מפנה לערוך השולחן שערוך השולחן התעורר לעניין הזה. ובאמת שהערוך השולחן בסימן קפ"ח א סעיף טמר את הדברים הב ובעיקר ברכות המזון אם הקדים ברכה המאוחרת כגון שהקדים ברכת הארץ לברכת הזן או בונה ירושלים קודם ברכת הארץ יש להסתפק אם יצא אם לא יצא ונראה לי דיצא וראיה דברוש פרק שני דמגילה תנן הקורא למפר לא יצא. כלומר, אם אדם קורא את מגילת אסתר למפריע, לא יצא. מה פירוש קורא את מגילת אסתר למפריע? כגון בא לבית כנסת והוא שומע שהם כבר בחצי המגילה, כבר הספיקו לקרוא חצי. אז הוא שמע מפי הקורא, מפי החזן בבית הכנסת את החצי השני ובתוך הוא השלים את החצי הראשון. זה נקרא קורא למפריע וההלכה היא שהקורא למפרע לא יצא. ועל המשנה הזו ברש פרק שני דמגילה דף יז עמוד א' הביאו ברייתה בתניה בברייתא וכן בהלל. כלומר שאם אדם קורא את ההלל שלו כסדרו לא יצא ידי חובה. צריך לקרוא אותו כסדרו. וב קריאת שמע. בקריאת שמע, אם אדם קורא את קריאת שמע שלו כסדרה, מקדים פרשה שנייה שלישית לשנייה או שנייה לראשונה, אז לא יצא. אמנם רבנו מחלק בין סדר בפרשיות עצמן ובין בפסוקים עצמן. כיוון שבפרשיות עצמן הם לא כתובות בתורה לפי סדרן, אבל בפסוקים לכל הדעות שאם יקדים פסוק לפני המאוחר לא יוכל להשלים אותו למפריע ואבל מה כאן המקום להעיר שבקריאת שמע רק העניין קריאת התוכנה תוכנה הוא צריך להיות לפי סדר אבל הלכה מפורשת בפרק ראשון מאכות קריאת שמע הלכה ח שאין סדר לברכות דהיינו אם למשל הוא הקדים וקרא את אהבת עולם לפני יוצר אור יצא ומורי אומר שלמדו את זה מהמקדש וזה נכון שבמקדש היו אומרים יוצר אור איך שה כשהיה כבר אור ולא היו אומרים את הברכות לפי סדרן במקדש ולכן אין סדר ברכות קריאת שמע מעקב ברור שלכתחילה כן אבל הוא אין מעכב במ מחדש ומדייק מדברי רבנו שגם בשחרית ברכות קריית שמע של שחרית וגם בברכות שמע של ערבית הסדר לא מעכב ואפילו עם ערה שלא הסמיך גאולה לתפילה למשל ניתן דוגמה היה כל כך מבולבל וטעה ואמר בשחרית את אמת ויציב לפני קריאת שמע ואחרי קריאת שמע אמר את ברכות יוצר ואהבת עולם ואחר כך השםי תפתח. נראה לנו הזוי, נשמע לנו הזוי. אבל מה לעשות יש אדם מזומן למקרים ולפעמים הוא מותרד ומבולבל והרע לו ככה. אז מה הדין במקרה כזה? אומר אומר רבנו אומר מורי שאין סדר לברכות קריאת שמע. והנה אז קריאת שמע בתוכנה יש לה סדר. זאת אומרת הסדר מעכב ואילו הברכות של קריאת שמע. אף שיש סדר לכתחילה אבל זה לא מעכב. ובתפילה בתפילה הכוונה תפילת 18 שהסדר מעכב ועכשיו אומר ערוך השולחן ומדלאוח גם ברכת המזון שמע מנה סדרן לא מעכב בברכת המזון כלומר שהעובדה שלא מנו את ברכות המזון מבין הללו שהסדר שלהם מעכב משמע שהסדר שבקות המזון הוא ככתחילה ולא מעכב בדיעבד ועוד ראיה דה בברכות ילפינן סדר ברכת המזון מקרא וברכה וברכת זו וברכת זען ברכת הזען את השם ברכת הזימון הוא מביא איזשהו דיוק מברכת הזימון שכדי להוכיח שהסדר איננו מעכב ה איך קוראים הציטלי את אה דוחה את הרעיות האלה, מראה שיש מחלוקת בין האחרונים בעניין הזה. ולכן הוא מסיק ואומר, לאור כל העמור, נראה לפי ענו דעתי א לפסוק בזה דלא כערוך השולחן, אלא לפסוק צריך לחזור לראש ולברך ברכת המזון כסדרן כדי יוצא לן מהרוקח או דבריהם של ה הרשבוהב והרי אל גזי או כתב גם הגרשק שנראה כן מהרמבן ואין להרשות כלומר הוא מצד לומר שבאמת הסדר מעכב באמת החזון איש במועד ברכת המזון סימן כח א אז הוא שם מביא את בקצרה מאוד גדולה עם הסדר ברכת המזון מעכב ו נשאר בצורך עיון. בצורך עיון. ונראים הדברים באמת שיש מקום לצורך עיון הזה ולא בקלות נוכל להורות לומר לאדם שלא ברך את ברכות המזון לפי סדר לחזור או לברך. כי לחזור או לברך זה לא דובר כל כך פשוט. שמה אתה מחייב אותו בברכות לבטלה. ולכן זה לא דבר פשוט. הנה אנחנו מוצאים תשובה לרבנו שבר שבע ברכות שאומרים בברכות חתנים הסדר לא מעכם אז הנה הכנה היכן שאמרו אמרו היכן שלא אמרו לא אמרו א דוגמה היא שהפועלים בזמן שהם ממהרים ואסור להם לגזול את זמנו של המעביד נפסק בהלכה שהם אומרים שתי ברכות בלבד הזן את הכל ועל הארץ ועל המזון ואת ברכה שלישית הוא שוטל בתוך ברכה השנייה את בוני ירושלים בתוך ברכה שנייה למנדה אמר ששלוש הברכות הם בדאורייתא אז אם כן לכאורה למה הוא שוטל את הברכה השלישית בתוך השנייה יעשו כמו שעשו חז"ל בתפילת 18 שכשאדם טרוד תקנו לו נוסח מאוד קצר ומי שדייק טוב טוב בנוסח הקצר יראה שחכמי ישראל לקחו תמצית מכל ברכה לפי סדרה ועשו את זה בתפילה מאוד קצרה אבל לפי סדרה למה באמת חז"ל לא עשו כן בברכת המזון היו אומרים הפועלים כיוון שאסור להם לגזול את זמנו של המעביד היו מתקנים להם ברכה מטומצטת שיש בה שלוש הברכות ו כבר ידוע ששאלו אה למה באמת לא נתנו להם לברך על המחייה שהיא מעין שלוש ואז הוא שלום על ישראל אז טוב נניח שעל המחיה למרות שמורי אומר שעל המחייה היא מדאורייתא מצד בשיטה שאומרת שעל המחיה היא דאורייתא אבל בכל זאת עדיין נגיד שחכמי ישראל רצו בצורה יותר מבוארת לומר את העניין הזה של הזן את הכל את עצם העובדה של התזונה כן ועל הארץ ועל ועל המזון אז יכלו בהחלט לעשות איזה מין ברכה שיש בה ביטוי לזן את הכל על הארץ ועל המזון ובונה ברחמה את ירושלים ואז ובה שלום לישראל נראים הדברים נראים הדברים שהסדר לא מעכב בדיעבד כך נראים הדברים כלומר אני מודה בכך שבאמת מכלל ספק עוד לא יצאנו כמו שאמר החזון איש, יש לי נטייה לצד לומר שהסדר לא מעכב ועל כל פנים אני בא אחרי העציץ לי עזר ואני בקשת המחילה ואומר עם כל הכבוד להכראה בסכין חד שהוא חתך כיוון שמדובר בברכות ספק ברכות ספק ברכות להקל ובמיוחד לרבנו שהוא אומר שברכה שהיא שמברכים אותה שלא כדין זה איסור דאורייתא שלא תיסע. אז כיוון שכך נראים הדברים יותר לצד שהסדר לא מעכב ויברך אותה היכן שיברך אותה ובצורה כזו לא יחזור על כל הברכות מתחילתם רבי חניש