האם קובנה חייבים להפריש ממנה חלה מעיסתה או לא? האם עוגת טורט חייבים להפריש מעיסתה חלה או לא? קוצרו של דבר העוגות כעוגות. האם יש חובה להפריש מעיסתם? עיסה שיש בה שיעור מינימלי אשר חייב בהפרשת חלה האם חייבים להפריש ממנו ממנה חלה או לא או שמה יש מהן שחייבים ויש מהם שפטורים ואם כן מהוא הכלל ובכן רבנו בהלכות ביכורים פרק כתב את הדברים הבאים ש א הלכה יא המערב קמח עתים וקמח אורז ועשה מהן עיסה אם יש בהן אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לא פטורה אפילו היה סעור חיטים לתוך עיסת אורז אם יש בה טעם דגן חייבת פטורה לכאורה זה עוד לא נוגע לנו כי רבנו כאן מדבר על תערובת אורז ודגן אבל יש לזה השלכה לעניין תערובות של עיסות עוגיות שיש בהם הרבה ממתקים ודבש ודבש וכל מיני דברים אחרים. אבל לפי שעה אנחנו רואים שבאמת אם יש תערובת אורז שהוא קרוב לדגן במובן שמה שמתייחסים אליו אז נאמר המערב קמח עתים וקמח אורז ועשה מהן עיסה אם יש בהם טעם דגן חייבת בחלה וה פטורה אבל היה שעור חיתים לתוך עיסת אורז אם יש בה טעם דגן חייבת ואם לא פטורה עיסה שניושה ביין או שמן או דבש או מים רותחין או שנתן לתוכה טבלים או שהרתיח המים והשלייח הקמח לתוכו ולשו עם אפיה בין בתנור בין בקרקע בין על המחבת והמרחשת בין שהדביק את הבצק במחבת ומרחשת ואחר כך תיחן באש מלמטה עד שנהפת הפת בין שרטיח ואחר כך הדביקב בצק אלו חייב חלה אבל העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד או לבשלה בקדרה הרי היא פטורה מנחלה שאין מעשה חמה לחם בין שלשה במים בין בשאר משקין בחן קלי שלשין אותו במים או או בדבש ואוכלין אותו בלא אפייה פטור שאין חייבת אלא עיסה שסופה לעפות לחם למאכל אדם מדברי רבנו למדנו אפיית חמה אינה אפייה וטור בעיסה כזו מנחלה בישול תיגון אין חייבים מאותה עיסה להפריש חלה אם אכן יהיה רק בשול או רק תיגון אבל אם יש לנו עיסה שאנחנו עופים אותה גם אם נלושה בשמן בדבש אם נאבתה חייבת בהפרשת חלה ולכן אין צל של ספק שהעיסה של קובן חייבת בחלה אין צל של ספק שהוא עוגת טורט חייבת בחלה. למה? כיוון שהיא נאפת. היא נאפת גם בתוך סיר סגור זה נקרא אפייה. לא רק במחבת פתוח, גם בסיר סגור זה נקרא אפייה. ותכף נראה מה כוחנו מהיכן אנו לימדים את הדבר הזה. אבל יתרה מזו גם אם יש שלבים דהיינו חליטה ואחר כך אפייה, בישול ואחר כך אפייה או אפייה ואחר כך בישול. חייבת בחלה. כל שהיה בה שלב של אפייה חייבת בחלה. למרות שכאמור ה איך קוראים העיסה העיסה נלושה בשמן או בדבש או כיוצא בדברים האלה. וכאן עלינו לדעת ש רבנו אמר בפרק שישי מאלקות ביכורים חלות תודהיקי נזיר עשה אותן לעצמן לעצמו פטורים נחלה מפני שהן קודש עשאן למוכרן בשוק לנזירים ולמקריבי תודה חייבים בחלה לפי שבדעתו שאם לא תמחר יאכלנה והנה אנחנו לומדים בפרק מהלכות מעשה הקורבנות ונוגע לחלות תודה. אומר רבנו אה והעשרה עצרונים של מצה א כן הלכה יט וכצדי מורבכת חולק אותה ברותחין והופה אותה ואחר כך קולה אותה בשמן על הלפס. שימו לב חליטה בוודאי שאם היינו רק חולטים לא היינו מפרישים חלה אבל מה עשה לה אחר החליטה עפה אותה ואחר כך קולה אותה בשמן על הלפס האפס וכי יוצא בו כדרך שקולין הסופגנין ומרבין שומנה וזהו הריבוך האמור בכל מקום ואומר רבנו בהמשך אותם דברים ולחמי תודה שעפה אותם ארבע חלות יצא סליחה לפני כן החלות של לא תודה לא תת הסולת שלהן בשמינית של שמן ואחר כך לש ואופה אותם והרקיקין מושחן בשמינית שלהם אחר אפייתן וכבר רבנו אמר שיש בחלות תודה כמה סימנים יש במחות יש במרחשת אוכבר רבנו עמד על ההבדל מה ההבדל בין מרחשת ובין מחווה או אומר רבנו בפירוש המשנה במסכת א מנחות פרק חמישי הלכה ח מרחשת ברג'ון עמוק שיש לו שפה סביב והבצק המתבשל בו דליל כבצק של הלביבות והוא עניין אומרו ומעשה הרקים ומחבת דבוק שאין לו שפה ולפי כך יהיה הבצק קשה כדי שלא יצא וזהו עניין אומרו מעשה הקשים וכן כ מעשה קורבנות הוא גם מדבר על פתוח כמו מחבת או סיר סגור כל שהוא דרך מעפה גם אם הוא עבר שלב של חליטה או בישול או תיגון אבל היה לו שלב של מאפה אפילו בס במחת פתוח או בסיר סגור חייב בחלה ולכן הכהן לוקח מן הכל מ40 מ40 חלות של התודה ארבע חלות אחת מכל מין שנאמר אחת מכל קורבן וכיצד הוא הלחם הבא עם אל נזיר וגם כאן הוא מפרט כסד 10ה רקים משוחן בשמן ו10 חלות לוטל את הסולת שלהן בשמן וכולי וכאמור והכהן לוקח מהן שתי חלות אחת מכל מין על כל פנים הוראנו לדעת שבאמת יש טעות מרווחת בקרב רבים שכאילו העוגות אינה ה העיסות של העוגות אינם חייבות להפריש מהן חלה. ולפי רבנו הדברים פשוטים שיש חובה להפריש מהן חלה. כל שיש בו שלב של אפייה למרות שעברו גם תיגון. אבל כאן המקום להעיר שתי הערות חשובות. אם יש לנו עוגות שרובם המכריע זה מיני המתיקה והבצק שם הוא נועד לדיבוק ועיקר. ברור מעל כל ספק שאין בזה הפרשה התחלה. זה דבר ברור. או כאמור, אם יש לנו עוגות שבשום שלב לא עברו אפייה, רק תיגון הדבר פשוט שהם פטורות מהפרשת חלה. וכן, יש לנו מיני אפייה שפטור מהפרשת חלה כמו הלחו. מחר ועיסה בלילה מאוד נשפכת, ממש נשפכת. אז הועיל ו כן, גם אחר כך כשהיא נעשת קשה אז יחסית אין חייבים להפריש חלה כי זה דרך בישול ולא דרך אפייה. הנה ככן הוראנו לדעת שהעוגות והקובנה ברובם המכריע חייבים להפריש מעיסתן חלה כל שיש בעיסה כמות אשר מתחייבת בהפרשת חלה. נוהגים היום לומר קילו או 200 קמח חייבים להפריש מהעיסה שלו חלה בלי ברכה כי ל-66 קמח חייבים להפריש מעיסתו חלה בברכה רבי חניו בן הגשמים