שהניח תבשיל שאינו בשל כל צורכו על הפלטה מערב שבת פתח המכסה כדי לראות אם בשל התבשיל וראה שלא בשל או סגרו האם עבר על מבשל מדוע ובכן באמת אם תרם בשל כל צורכו זה לכתחילה לא יצרך בכלל לפתוח את הכיסא של הציר. אבל אם הוא פתח וראה שלא בשל כל צורקו, אסור היה לו להחזיר את המכסה. כי החזרת המכסה על גבי הסיר, במיוחד שהוא נמצא על גבי הפלטה, שיש מקור אש. והפלטה כפי שמור, היא קבע בצורה נחרצת, אפילו מכוסה, היא מבשלת. אז ברור שיש כאן בישול, כי הרי הוא לא היה בשל כל צורכו. אנחנו מוצאים התייחסות דומה בדברי בדברי רבנו פרק רביעי מהלכות שבת הלכה שלישית נאמר באותה הלכה בדברי רבנו בהלכה שנייה בדברי רבנו מן הדין היה שתומנין בדבר המוסיף מבעוד יום כלומר היה דרכם ל בזמן שכבר בשלו את ה תבשילים ביום שישי היה דרכם לכסות את התבשילים, לא היו שמים את זה על פלטות כמו בימינו, אלא לחסות את התבשילים בכיסויים מסוימים כדי לשמר את החום שיש בתוך הסיר. והיו להם שני סוגי כיסויים. כיסוי שאינו מוסיף חום רק משמר את החום וכיסוי שמוסיף חום. דברים שאינם מוסיפים חום. אם הוא מכסה את התבשיל, זה נקרא להטמין אותו והוא מכסה אותו מערב שבת אז זה מותר. אבל ב אם הוא מכסה את הסיר בכיסויים אשר מוסיפים חום מעצם טיבם וטבעם, יש בהם יכולת להוסיף חום. אז חכמים גזרו ואסרו להמין מערב שבת וזה מה שאומר רבנו מן הדין היה שתומנים בדבר המוסיף בעוד יום כי הרי אתה לא שם אותו על גבי אש אתה כבר בישלת אותו ואתה רק מכסה אותו בחומרים שהם מבחינת הטבע שלהם חום למשל ניתן דוגמה כמו גפת ה הג הזרעונים של הזתים לאחר שהשמן נסח מהם יש בהם איזה יכולת להוסיף חום. אז אם מכסים את הסיר בגפת זה מוסיף חום. אבל זה הרי יום שישי, זה ערב שבת. אז מן הדין היה שתומנים בדבר המוסיף מבעוד יום וישאר התבשיל תמון בשבת. שהרי משאין על גבי האש בשבת. הרי מותר לעשות על גבי האש ביום שבת. אבל אסרו חכמים להתמין בדבר המוסיף מבעוד יום גזירה. כך אומר רבנו שמה תרתח הקדרה בשבת ויצטרך לגלותה עד שתנוח הרציחה ויחזור להיכסא בשבת ונמצא בתומן בדבר המוסיף בשבת שהוא אסור לפי כך מותר להתמין בדבר המוסיף בין השמשות שסתם גדרות בין השמשות כבר רטחו ונחו מבעבואם וכיוון שנחו שוב אינן רותחים כלומר אם יניח האדם יתמין את הסיר בדבר המוסיף הבל, יכול להיות שהוא יבוא ביום שבת ויטח את הסיר ואולי עוד לא רתח, עוד לא בהבע ואז כשישים את הכיסוי אז זה יוסיף חום יותר וזה יגרום לבעבוע, יוסיף לרתיחה. אז גדר שמה תרתח הגדרה בשבת לכן אסרו להתמין בערב שבת בדבר המוסף חום שמה יגלה את המכסה ביום שבת וישים את המכסה ביום שבת חזרה מה שיוסיף יותר ויותר חום אפילו שאין אש אלא רק בדבר שמתבעו מוסיף חום אז האקט הזה של הוצאת הכיסוי וחזרתו אז פלוס העובדה שהסיר מוקף בדבר שמוסיף הבל עלול לגרום להרתחה ל בעבוע וזה אסור ביום שבת ולכן גזרו שאסור להטמין מערב שבת בדבר המוסיפון אבל הוא אומר מותר להטמין בדבר המוסיף בין השמשות כלומר סיר שבשלו אותו עד בין השמשות עכשיו הפסיקו את האש ובין השמשות הוא בא ולוקח גפת הוא לוקח דברים שמוסיבים הבל הוא מתמין אותם מותר למה ששם קדרות בין השמשות כבר רטחו ונחו מבעבוען וכיוון שנחו שוב אינן רותחים כלומר גם אם יוציא את המכסה ביום שבת ויחזיר כבר לא יעלו בועות כי הם עברו כבר את התהליך הזה זה דווקא בסיר שכל כך שהיה בערב שבת כל כך הרבה זמן על האש עד כניסת השבת אז מותר בנסבות כאלה להטמין בדבר המוסיף חום כי כבר לא חוששים שהוצאת המחסר בחזרתו היא תגרום לבוע יתר. זה לא אומר שמותר לקחת את המכסה ולהחזיר, אבל זה אומר שכבר אין מקום לגזירה. עכשיו, מתוך הדברים האלה אנחנו מבינים שוודאי וודאי שאם עדיין לא בשל כל צורקו והוא ראה בעיניו שלא בשל כל צורכו, אסור לו להחזיר כחזרה תגרום להוספת הבישול. ובאמת בעניין הזה אנחנו מוצאים שהשולחן ערוך התייחס לכך וגם הרמה התייחס לכך. השולחן ערוך מרן הבית יוסף בסימן אור החיים בסימן שנז סעיף ד' כותב את הדברים הבאים והוא שנתבשלה גדרה כל צורקה אבל אם אינה מבושלת כל צורקה אפילו לא הוסיף על הכיסוי אסור שת ספת זה גורם להתבשל והרמה יותר מבואר בסימן רנט סעיף ז' הוא כותב את הדברים הבאים אה ונראה לי ה מותר לחזור ולסתום התנור היינו ביום דכבר כל הגדרות מבושלות כל צורקן ביום הכוונה ביום שבת להבדיל מליל שבת דכבר כל ה דרות מבושלות כל צורקם אבל בלילה סמוך להתמנתו יש לספק כלומר להיות לספק שמה הגדרות עדיין אינן מבושלות כל צורקן אסור לסתום התנור בגורם בשול כמו שנתבאר סימן רנז סעיף ד ואפילו על ידי גוי כמו שנבאר אל סימן סוף סימן רשם ג' וכן אותו דבר החכם בן ציון אבא שאול באור לציון חלק ב בפרק יז סעיף ט שאלה האם מוסר להרים את הכיסוי סרחמין כשעודנו על גבי האש ולהחזירו והוא משיב שאסור אם האוכל נתבשל כל צורכו יכול להרים את הכיסוי לחזירו אבל אם לא נתבשל כל צורכו אין להרים את הכיסוי שהרי אחר כך יהיה אסור להחזירו משום שמהר בשולו ולכן אין להרים את הכיסוי בלילה ה אפילו אין בו עצמות. מחשש שמה לא יתבשל לתבשיל כל צורקו. אלא אם כן הוא יודע בוודאי שהאוכל כבר נתבשל כל צורקו ובבוקר מותר להרים ולהחזיר את הכיסוי. אפילו יש בסיר עצמ עצמות בקר שוודאי התבשלו כבר כל צורקם. ואם שכח והרים בלילה את המכסה לא י זירנו על גבי הסיר. ואם החזיר את המכסה, צריך להוציא את הסיר או את כיסוי הסיר מן האש כדי שלא לקשל באיסור בשול. ומכל מקום, אם לא הוציא את הסיר, האוכל מותר באכילה. כלומר, אם עדיין התבשיל לא תבשר כל צורקו, אסור להרים את המכסה. ואם הוא הרים את המכסה וראה שלא לא מתפשר כל צורקו, אסור לו להחזיר כי זה מעיץ את ה בשול כל צורכו. וכך גם כן ילכות יוסף כתב בלכות שבת על סימן רנד סעיף ח דף קיד אז הוא כותב את הדברים הבאים וכן תבשיל שלא נתבשל כל צורכו ועומד על הקירה או על הפלטה אם הסיר את המכסה מההגדרה אסור להחזירו ואם מתבשל כל צורקו מותר לחזור על חסותו ונכון לזהר שבשעה מסיר את המכסה שלא יפלו טיפות מים מתוך התבשיל הוא אומר שאם גילה שנתבשל כל צורכו מותר להחזירו נראה לנו שלפי שיטת רבנו בהתאם למה שמורי מבאר אותה גם אם הוא גילה שהתבשיל נתבשל כל צורכו אסור לו להחזיר את המכסה מדוע כי מאחר ו תה לשיטת רבנו היא אש גם אם היא מוכוסה ואז אם הוא מכסה את הסיר ביום שבת הוא כאילו מתמין בדבר המוסיף הבל ואסור להתמין בדבר המוסיף הבל ביום שבת גם אם הוא כבר מתבשל כל צורכו איסור התמנה מדרבנן בעינו עומד כמובן שהוראה זו לפי רבנו היא הוראה חמורה וקשה כי הרבה מעקרות בית משקימות בבוקר הם פוחדות שמה אולי כבר אין מים שמה משהו לא בסדר והם מרימות את המכסה ומחזירות אותו כמובן הם סומכות על הפסק של האחרונים אבל לפי שתיתתנו לכאורה אסור היש לנו תקנה בעניין זה בקושי בקושי ניתן לומר שאם מישהי תרים את הסיר קצת מעל ג והפלטה באופן שלא יהיה מגע על הפלטה ואחת תוציא את המכסה ותראה ותחזיר לפני הנחת הסיר אזי אי אפשר לבוא להגיד שיש איסור עובדים בחול ביום שבת כשעדיין בקושי ניכר שאיך קוראים שהרימו את הסיר והחזירו אותו על אתר מיד ולא הוציאו אותו מהקף התחום של הפלטה וזה היה כל כך מיידי ייתכן שבדבר הזה להתיר לצרכים הללו כי כמה בני ישראל אשריהם מאוד מאוד משתדלים בעונג שבת והחמין זהו חלק בלתי רפרד מהעניין הזה של עונג שבת אז ייתכן שבוראה כזו מותר רק מה דרך אגב כבר אמרנו שנניח גילתה שבהנניח אין כבר נוזל עכשיו האם מותר להעביר מן המחם אל הסיר ואמרנו ש לפי שיטת רבנו אסור אפילו מסיר מורם מלמעלה אלא אמרנו שישים צינורית מהברז של המחם אל הסיר ויפתח כי מאחר זה כלי ראשון וזה כלי ראשון על גבי האש ויש זרימה מקום מקום אז זה נחשב כאילו כלי אחד ואין מקום להחמיר בצורה כזו ובאופן כזה רבי חניה בן הגשמ