כתוב מבני דתנו תמה. מדוע הוא רואה במשפחות יקרות ששומי מוני ישראל, יודע תורה ומקפידים במצוות שהנשים לא הולכות לבית כנסת ביום כיפורים, לא בליל פורים, לא בליל פורים ולא ביום פורים וגם הוא לא ראה שקוראים להם את המגילה בבית או תמיעתו תמיהה נכונה ואמיתית שהרי רבנו כתב שהכל חייב בקריאתה פרק ראשון מהלכות מגילה הלכה ראשונה אנשים ונשים וגרים ועבדים שחררים ולפי רבנו חובת הקריאה של האישה במגילה אינה נופלת בחומרתה בדרגתה מחובת הקריאה של האיש זה שוויון בכל דבר ועיקר וזה על בסיס הממרה בתלמוד הבלי שרבי יהושע בן לוי אומר שאףן היו באותו הנס אולם אנחנו מוצאים בטור אור החיים סימן תרפט שהוא אומר הכל חייבים בקריאת המגילה ופירש רש ונשים נ מחיבות בקריעתה כך אומר הטוב אנשים מחייבות בקריאתה אבל מה הוסיף הפטור וכתב ופרש רש"י שמוציאות לאנשים מדי חובתם כלומר לפי רש"י חובת הקריאה של האישה היא בדיוק כמו של האיש והם יכולות גם להוציא את האנשים לא רק את עצמן אלא גם את האנשים אבל בעל הלכות גדולות כתב אף על גב שחייבות קרא מגילה אינן מוציאות לאנשים כלומר הם חייבות אבל פחות בדרגם של הגברים כי הם אינם יכולות להוציא את הגברים ידי חובה זוהי דעתו של בעל הלכות גדולות ובעל העיתור ז"ל כתב מסתברה כי איכד נשים מזמנות לעצמן ואינן מצטרפות לברכת הזימון אך אינמי אינן מצטרפות לעשרה לכתחילה אז יוצא פה ש בעצם יש לנו שתי שיטות. שיטה אחת של ראשי האומרת שהנשים חייבות בקריאת מגילה כמו אנשים אותו דבר והם יכולות אפילו להוציא לחובה את האנשים בשיטה שלכות גדולות אומר הם חייבות אבל לא לפי אותה דרגת חומרה ובאמת זה מה שפסק מרן להרכה בשולחן ערוך בסימן כרח סעיף א' כתב מרן הכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים שחררים ומחנכים תקטנים לקרותה והרמה היה בספק הרמה בדרכי משה אומר ובאור זרוע פסק הלכה למעשה כדברי ראשי כלומר שאנשים חייבות בקריאת מגילה בדיוק כמו אנשים אבל וזה מגדולי הפוסקים אשכנזים אור זרוע אבל מדברי הראש שהוא גם כן מגדולי הפוסקים השנאים ורן רבנו סי מחכמי ספרד נראה יש להחמיר כדברי בעל הלכות גדולות אחרי בקשת המחילה אני לא יודע מה זה נקרא להחמיר כדעת הלכות גדולות הוא מתכוון להחמיר שלא לא תקרן עבור הגברים לחי אבל אם אתה אומר שהם פחות חייבות מאשר גברים אתה מקל לגבי חובתן אז השאלה היא בעניין של קולות וחומרות איך מסתכלים על העניין בין כך ובין כך באמת בחתב המרדכי בפרק קמה דמגילה וכן נראה לרביה שהם לא מוציאות אחרים כלומר בקרב חכמי השכנז באמת נחלקו בשאלה הזו והנציאה הייתה שהם חייבות אבל לא באותה הדרגה יש אומרים שהם חייבות לשמוע אבל לא חייבות לקרוא לכן יש כאלה שאומרים שאנשים ברכות לשמוע על מקרא מגילה לא על לא על מקרא מגילה אבל כאמור א הריף, הרמב"ם, רש"י, מרן כל אלה פסקו בפשטות שאנשים חייבות ללא הבדל בין נשים ובין דברים. ובאמת אה אני זוכר בבית אבומורי, זכר זכרו לחי העולם הבא, שתמיד נהגנו לקרוא את המגילה בבית בליל פורים בשביל להוציא את הנשים ידי חובה. וכן גם למוח ביום כי כל אנשים עסוקות בהכנת המשתה פורים באמנות פורים כל אלה והיינו ממש בזמן המשתה מקצים זמן מיוחד שבו אנחנו קראים את המגילה לאנשים וכן אני נוהג עד עצם היום הזה שאני מקפיד שהילדים או הנערים שכבר יצאו ידי חובה בבית הכנסת הם תפלו באותו באותו זמן בקבלת טלפונים קבלת מנות וכי יוצא בזה ואילו אנשים מוזרות אצלנו לשמוע את המקרא מגילה מתחילה עד סוף ובאמת כך נאמר בירושלמי פרק ב' מגילה הלכה ה נאמר בר כפרה אמר צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאףא אותם הו בספק יש גרסה אחרת במקום בספק שאף אותם הבו בנס כלומר גם הם היו בנס רבי יהושע בן לוי עבד כן מחנה בנוי ובני ביתה וקר לקומון. כלומר רבי יהושע בן לוי שהוא שאמר שאפן חייבות בגלל שהם היו באותו הנס היה אוסף את בני ביתו הקטנים שלא הגיעו בית כנסת שלא יפריעו כי באותם זמנים לא היו מפריעים בית כנסת כמו אבותינו בתימן שלא מפריעים בזמן קריאת המגילה כל שקט בשביל להפנים ולצרוב בתודעה את גודל הנסים והתשועות שהיו אז ושאנחנו רוצים שיהיו לנו היום ולכן הכל בגיל ורעדה בחרדת קודש שומעים את המגילה מתחילתה ועד סופה לא מקים את המן כי הקעת המן זה גול עצמי מקים את עצמנו מונעים מאיתנו מלצרוב בתודעה את גודל הנס ואת חובת ההודעה ואת חובת התפילה גם לעתיד וכל כיוצא וזה אז לא היו מביאים את הילדים הקטנים שלא יפריעו אבל בבית רבי יהושע בן לוי עבד כן מחנש בנוי ובני ביתה וקר לכומהון ובאמת שאלתי היו עוד רבים בתימן שהיו אוספים את בני הבית כפי שסיפרתי לכם וקוראים גם בליל פורים וגם ביום פורים אבל לא נחיד שבאמת שמענו גם כן ממשפחות יקרות של שומע מוני ישראל שמקפילים תורה ומצוות שמשום מה לא היו קוראים לנשים ויל ואנשים לא הגיעו בית הכנסת יוצא שאנשים לא קיימו את חובתן לקרוא את מגילת אסתר שלפי דעתנו חובה היא בדיוק כמו ואם רש"י אומר מוציאות אנשים אומר אומר מורי בעקבות רש"י דבר מאוד מאוד נועז לא רק שהם מוציאות את הגברים כפי שרשי אומר אלא אפילו בציבור אומר מורי למה כי למה אישה לא תקרא בתורה בציבור כיוון שהרי היא פטורה מתלמוד תורה וזו הפטורה מתלמוד תורה קוראת מוציאת החיים תלמוד תורה זה בקריאת התורה יש את הפגם הפגם העצום הזה אבל בקריאת מגילה זה לא שייך לחובת תורה זה חובת קריאה חובת קריאה אישית לא של כלל ציבור אלא חובה אישית ולכן בוודאי שהיא יכולה להוציא כמובן אנחנו לא מדברים על עניין של הצניעות הצניעות זה דבר חשוב ביותר וכשאנחנו אומרים להוציא את הציבור דחובה הגאוו בעצמכם כמו ביתי כנסיות של תימנים שזה חמולתיים ויש משפחה אבא והילדים שלו 12 שבט כולם אבא ובנים ואף אחד מהם לא יודע לקרוא והאמא יודעת לקרוא את המגילה יכולה לקרוא לא הם אין בעיה של צניעות, היא אמא שלהם וזה בציבור אז הנה לכם בעקבות רש"י גם אישה יכולה לקרוא בציבור להוציא אחרים חובה ואין בעיה של צניעות ולמדנו שאצלנו החובה היא חובה לכל דבר ועיקר ועל בסיס הדבר הזה באמת אמר לי אותו רב חשוב שמצווה לפרסם את העניין ואף שכבר פרסמנו את זה כתשובה במורשת וגם באור הליכות ואני חוזר היום במסגרת ההלך היומית ומפרסם את הדבר הזה כדי למנוע מכשול כדי ש אותם אלה שהם שלומי מוני ישראל ישמעו ויקפידו שאו שתבוא על בית כנסת מה שלא נראה לי מעשי כי סוף סוף ברוך השם באמת ברוך השם אנחנו מקיימים את מה הפורים בצורה מאוד מופלאה לשתה פורים לשלוח מנות ממש כפי שצריך להיות אז אם כן אי אפשר לחוס את החבל בשתי קצותיו אלא כאמור בזמן שתי פורים ביום להפסיק לצורך קריאת המגילה כפי שתארתי וכן אפילו בלילה שאין שתי פורים קודם כל מיד לק לאישה ולנשים את ה את הקריאת מגילה וזה חובה לפרסם את העניין אבל בעקבות זה אמרתי מור ירא זיכה אותנו וצילם לנו בהלכות מגילה א מגילת אסתר כתובה על ג'וי מתימן עתיקה והיא כתובה רק תפסיר כמו התבסיר שלבנו סעד הגאון באותיות הקודש אבל בתפסיר בערבית נשאלת השאלה למי תרחו וכתבו על ג'ואל מגילת אסתר שכתובה תפסיר למי טרחו האם בית כנסת עשו זאת איזה בית כנסת עשו דבר כזה שקוראים את התפסיר אלא אין לי צל של ספק שהמגילה הזו נועדה לקרוא לנשים וכדי שתוונה בלשון הערבית שהם הם מדברות אז חיברו אותה בערבית באותיות הקודש וקראו בבית כדי שתבון לה את הנז כלומר למרות שלועז ששמע בלשון הקודש יצא ידי חובתו אפילו שלא מבין את על כל פרט ופרט אבל כדי להעמיק את תודעת הנס קראו בשפה ערבית המדוברת ולענו דעתי זו הייתה גם המטרה של מריץ כשכתב את שערי טהרה כתב אותם לתחות נידה בערבית למה כדי שהגברים יקראו את זה לעצמם ולנשים למרות שהוא לא נצליח בעניין הזה הצניחות בתימן ניצחה והם לא היו שואלות את הגברים דברים לא מדברים עם אנשים בעניין הזה ומעטים מעטים שיפו שאלות למורים אלא אנשים בתימן החמירו על עצמן בחומרות יתר ונהגו את תורת את תורת הטהרה בינין ועצמם מאימת אבל מחריץ רצה לחולל מהפכה וכתב את הספר שערי טהרה בערבית כדי שכל אחד להיות כל איש סורר בתו מדבר כשון עמו בערבית כדי שתדענ את ההלכות של תורת הטהרה הרי לנו שלא לחינם דברים נכתבו בערבית אף זאת אנחנו אנחנו מוצאים תפילות 18 כתובות בערבית סידורים בקל למי זה הרי אבותינו בתימן כולם בלהיות זה מן הכלל דיברו לשון הקודש וידעו לשון הקודש וזה מה שהתפללו בית הכנסיות מי הוא זה ואיזה הוא שהתפלל בערבית למה זה נמצא בתקלים יכול להיות אפשר שאחד כתב לעצמו איזה מין מעשה מעשה קונדס מיוחד שהוא יפה ונחמד אבל למה בית קלים אם לא שהייתה תקופה ש אםותנו כנראה ידעו קרוכתוב אבל קראו את את תפילת 18 בערבית בלשון הכי מובנת להם למרות שהם לא חייבות בנוסח הרגיל די להם בצחות לשונם ובאמת כך עשו אמותנו בתימן הללו של עול כוח טוב יום יום יום יום התפללו ודפקו שערי שמיים בצחות לשונן וזוהי חובתן ובזה קימו את חובתן באשריהם אבל הם מוצאים אנחנו בתקלים נוסחאות של 18 כולם בערבית כנראה שה היו תקופות שהנשים תפללו את כפרת 18 בערבית כדי להיות שותפות בתפילה ולהבין את התפילה אם כן איפה יוצא שכיוון שמצאנו שמגילת אסתר כתובה בתפסיר על ג'ור לא סתם זה אלא על ג'ור סימן שהם החשיבו מאוד מאוד את חובת האישה לקרוא את קריאת המגילה ולא סתם לקרוא אלא לקרוא ולהבין כדי שגם כן תהיה נשות שהוא תבות לא באותו נס בשעבר בהיסטוריה אלא בתודעת הנס בהודעה ובתפילה בהווה לעתיד רבי חני