ללים לחש וחזרה. האם השליח ציבור אשר סיים את תפילת הלחץ שלו? הוא מתכונן להתפלל, לחזור בכל רם, לקיים את החזרה. האם הוא צריך לחזור לאחר שפסע שלוש פסיעות, לחזור מיידית למקומו, למקום שבו התפלל את תפילת הלחש? ושם יחזור בכל רם. האם צריך לשהות כדי הילוך ארבע עמות ואז יחזור למקומו? האם אסור לו גם אם ישה כדי לוך ארבע עמות? אסור לו לחזור למקומו. אלא במקום שסיים שם הוא וחוזר בכל רם על החזרה. האם בזמן הגאול הקדושה יכול הוא לחזור למקום תפילתו בלחש האם בכלל הוא חייב לחזור למקום תפילתו בלחשן שאלה מורכבת מאוד אבל היא מושכלת ולכן אומר רבנו בפרק תשעי מהלכות תפילה הלכה שלישית ורביעית אומר רבנו כך ואחר שיפסע שליח ציבור שלוש פסיעות לאחוריו מתחיל ומתפלל בכל רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל. מדברי רבנו משמע, במקום שקלו שלוש הפסיעות מיד מתחיל לומר את חזרת הש. אינו חייב לחזור למקום תפילתו. אסור לו אולי אפילו לחזור מיידית למקום תפילתו. שם במקום שקלו שלוש פסיחות שם מתחיל ומתפלל בכל רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל והכל עומדין ושומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין אלו שכבר יצאו ידי חובתם כלומר כל המתפללים שהתפללו בלחץ בין הללו שיודעים להתפלל והתפללו וכבר יצאו ידי חובתן בתפילת הלחץ שלהם בין הללו שלא יודעים להתפלל וממתינים לשמוע משליח ציבור כדי שיצאו ידי חובתם כולם עומדים ושומעים את הברכות להשליח ציבור ועונים אמן כלומר גם הללו שכבר התפללו ויצאו ידי חובה בצרת השו שאינם רשאים להסתובב ממקום למקום, אלא לפי רבנו גם לא יושבים במקומם, אלא עומדים כמתפללים, ממש עומדים כמתפללים במקום שהתפללו ועונים אמן על כל ברכה וברכה. לא לומר אלו שלא יודעים להתפלל, יוצאים ידי חובה בחזרת הש. ממשיך רבנו ואומר ואומר קדושה בברכה שלישית. כלומר למרות שהשליח ציבור מוצא את אלה שאינם יודעים להתפלל. בכל זאת בברכה השלישית הוא אומר קדושה ולא אומר אתה קדוש בשביל להוציא את מי שאינו יודע אלא אומר נוסח הקדושה ואומר קדושה בברכה שלישית רבנו כאן מעיר וכיוון שהגיע שליח ציבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד לחזור ל מקום שעמד בו בתפילה. כלומר בהג בהגיעה שלי ציבור לקדושה. אם ירצה המתפלל, כל מתפלל אם ירצה לחזור ולעמוד במקום שעמד בתפילת הלחש שלו לפני שפסע את שלוש פסיעות לאחורה, אם ירצה, יש רשות לכל אחד ואחד לחזור למקום שעמד בו ב תפילה משמע מדברי רבנו שאין חובה לחזור יש איסור לחזור מידית יש היתר לחזור רק בהגיע שליח ציבור לקדושה לחזור למקום התפילה ושם הוא עומד הוא לא יושב אלא הוא עומד כמו שעמד בזמן התפילה ועונה אמן על כל ברכה וברכה מה דינו של משליח ציבור. האם משליח ציבור? גם הוא יש לו רשות לחזור בזמן הקדושה למקום שבו התפלל או אין לו רשות לחזור? אומר מורי בהערה כתב הכסם משנה בסוף פרק אין עומדין כתב הריף דמבאילה למקהם עד פתח שליח ציבור ואחד פתח שליח ציבור הדר לדוחתה. כלומר, הריף אומר, כל מתפלל ומתפלל כשפוס שלוש פסיעות חייב לעמוד במקומו עד ששליח ציבור מתחיל את השם שפתי תפתח, ברוך אתה השם. אז יכול הוא לחזור למקומו בטרם פסע את שלוש הפסיעות לאחורה. מוסיף הריף ואומר ואקמנדה אמר עד מה תשליח ציבור לקדושה וזה דעת רבנו כלומר הריף מביא את קמנדה אמר שחוזר המתפלל למקום שהתפלל בלחש רק בזמן ששליח ציבור הגיע לקדושה כותב הכסף משנה וזה דעת רבנו כלומר כך רבנו פסק שאין היתר אין היתר למתפלל לחזור מידית למקום שהתפלל וגם לא אחרי המתנה כדי לוך ארבע עמות, אלא רק ששליח ציבור מגיע לקדושה, אז הוא חוזר למקומו. מורי בסוגריים כותב, ואין חילוק בין שליח ציבור לשאר הקהל. כלומר, גם שליח ציבור א למרות שהוא מוציא את האחרים ידי חובתם והיה עולה בדעתנו להתיר לו לחזור מידי או לפחות להמתין כדי לוך ארבע עמות ואז יחזור יאמר את כל 18 בא לומר מורי לא אתה משליח ציבור מתחיל את החזרה במקום שסיימת שלוש פסיחות לאחורה ואם ירצה לחזור למקום תפילתו למקום תפילתו יחזור רק בקדושה ולא לפני כן והנה למור יש עוד הערות ו יג הוא כתב כתב הקסם משנה ביומה דף נג אמר רבי אלכסנדריאי אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסע שלוש פסיעות לאחריו ואחר כך יתן שלום כלומר עושה שלום ויש נוסחאות שכתוב בהן אמר לרב מרדכי כיוון שפסע שלוש פסיחות לאחוריו הקם הבעיל למקם כלומר היכן שקלו שלוש פסיעות לאחורה שם הוא צריך לעמוד את בעיל למקם אומר הקסם משנה והריף זכרה כתב בסוף פרק אין עומדי משמר מורדכית אמר כיוון שפסע שלוש פסיעות אתה מבעיל מקם עד כאן לשונו ולפנינו איתה ככה כזה משנה אומר להד רב מרדכי בכל הנוסחים ופירש ראשי התה מתבעיל למקם במקום שהפסיעות קלות ולא לחזור לעלתה עד כאן מוסיף הכסף משנה הוראה שאלות ותשובות הרשבא סימן כו בסימן תרעה שכתב שנוסח זה לא נמצא בגמרא ואית רק בריף ולדעתו לא נאמר אלא ליחיד כדי שלא יראה שחוזר להתוודות על אותן עבירות שהתוודע עליהן תחילה אבל שליח ציבור אומר הרשבא שהכל יודעים שחוזר להוציא את הרבים מדחותן רשאי לחזור כלומר הרשבא חילק חילוק מדעתו לפי סברתו שרק למתפלל שאיננו שליח ציבור אסרו לחזור מידית אחרי תום תפילתו כי זה נחשב כחלב שב כאו כי אם אתה התוודת על עבירות שעל עבירות שעשית והבידוי היה מכל הלב ומתוך תובנה ותודעה הרי אתה תתקשה לחזור למקום תפילתך מרוב מורה מרוב מורה ואם אתה חוזר מידית אז זה כאילו חלב השבא לחזור דוות על אותן עבירות שהתוודע עלן תחילה אבל שליח ציבור אם הוא חוזר מידית כל העולם הרי יודע שהוא חוזר לא בשביל להתוודות על עבירות עוד פעם אלא בשביל להוציא מי שאנו יודע ולכן השליחס זה יוצא מן הכלל שהוא בתום שלוש פשיעות חוזר למקומו ידית ואומר את כל החזרת השבא ואין כן דעת רבנו כלומר הקץ משנה אומר שאין כן דעת רבנו והוא צודק שבאמת לפי רבנו שליח ציבור אומר את החזרה במקום שקלו לו פשיעותיו כשהוא חזר לאחורה שלוש פסיעות בהערה יד בדפס ויעמוד מתחיל ובכל כתבי יד לא גר סינן ויעמוד ואז דיוק בית ידיד דלקמן וכתב החסם משנה נראה מלשונו שבמקום שקלו השלוש פסיעות שם עומד ומתחיל ולא כן נהגו כלומר באמת מדברי רבנו משמע שבמקום שקלו שלוש פסיחות שם הוא עומד מתחיל אלא שהקס משנה אומר כנהגו כי למפי מי נהגו? נהגו כמו הרשבא שהוא יכול לחזור מידית או כמו ההרמה שאומר שימתין כדי לוך ארבע עמות. כאן לפני שאני ממשיך באמת נראה את הטור התור אומר את הדברים הבאים בסימן קכג אור החיים הוא אומר ובמקום שקלו שלוש פשיעות יעמוד ולא יחזור מיד למקומו תאמר משמ דרב מרדכי כיוון שפסע שלוש פסיעות לאחוריו התמילה למקם משל לתלמיד שנפטר מרבו שאם חוזר מיד דומה לכלב שאב על כאו שסופו הוכיח על תחילתו שלא פסע לא אחוריו כדי להיפטר מרבו כיוון שחוזר אליו מיד וכתב רב אלפס מבעיל למקמתם עד תפתח שליח ציבור וכת פתח שליח ציבור הדר לדוחתר קם מנדה אמר עד מה תשליח ציבור לקדושה התור עסק במתפלל אם הוא חוזר מידית עם עם חזרת השקומו או כשהשליח הציבור מגיע לקדושה וכבר ראינו את שתי השיטות הללו ואבל ביחס לשליח ציבור לא עסק התור והבית יוסף עצמו מביא שיש מחלוקת בנוגע לשליח ציבור ומרן השולחן ערוך בהלכה אור החיים סימן קכג אומר בסעיף ב' במקום שקלו שלוש פשיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע שליח ציבור לקדושה ולפחות עד שיתחיל שליח ציבור להתפלל בקורם כלומר מרן מתמרן בין שני הלשונות או להמתין עד לקדושה או לפחות עד ששליח ציבור יתחיל להתפלל בקור רם אז יחזור למקומו אבל כבר ראינו ששיטת רבנו רק עם קדושה יש לו רשות לחזור יש לו רשות עד אז אסור לו לחזור הגאה והשליח ציבור אומר הרמה יעמוד כדי הילוך ארבע עמות קודם שיחזור למקומו להתפלל בכל רם כלומר ארמה הוא אשר אמר שהשליח ציבור לא יתחיל מידית כי הוא עוסר עליו לחזור מידית אלא ימצתים כדי לוך ארבע עמות ואז הוא יחזור למקומו עכשיו אני חוזר חזרה לדברי הקסם משנה וכתב הקסם משנה נראה מלשונו שבמקום שקלו השלוש פסיעות שם עומד ומתחיל אלא שהכסף שני אומר ולא כן נהגו עד כאן וכך באמת הבינה הרשבה אלא שהמציא טעם לדבר ומתוך הטעם למד להקל בשליח ציבור כלומר באמת אומר מורי הרשבה הוא זה שהמציא טעם למה לא יחזור מידית במקום ואז הוא אמר אה יחיד כל יחיד ויחיד אז חוששים שמה הוא הולך להתוודות עוד פעם איזה חרב שבקור שלח ציבור כל העולם יודע מתוך זה למד הרשע להקל ואחריו נמשכו אחרים שהשליח ציבור יכול לחזור מידית או לפחות להמתין כדי לוך עמות אבל מורי אומר לא מורי אומר אנחנו לא כמו הרשבה ולא כמו המנהג שהכסף משנה מציין אלא כמו שאמר הכסף משנה בדעת רבנו שהשליח ציבור במקום שהוא סיים את שלוש שם הוא מתחיל לומר את ה את התפילה בחזרת הש"ץ ולא חוזר מידית ולא ממתין כדי לוך ארבע עמות ממשיך מורי ואומר כתב בית ידיין כסף משנה ונראה לי פשוטו ויעמוד במקום שעמד שם להתפלל בלחש מתחיל פירוש לא יתחיל במקום שהגיע אליו בעץ שפסיע אלא שיחזור לעמוד במקום שעמד בתחילה וכן נוהגים אינמה זכאמר לאחר שיפסע שלוש פשיעות ועמוד שם כמו שכתב בהלכה שנייה ביחיד המתפלל שיעמוד שם אחר כך מתחיל ומתפלל שלא יתפלל מיד תשפסה אבל אם חוזר למקומו או מתפלל שם לא הזכיר רבנו ואין זה מעכב ככה אומר בית ידיד ומורי אומר ונראה לי דבריו כהתפטלות ובאמת פשט דברי רבנו כמו שהבין הכסם משנה וכך הוא מנהגנו ולוק מנהג שכתב הכסף משנה עובד יד כמו שהבין הכסף משנה בשיטת רבנו שמידית במקום אומר השם שבתי תבטח איננו חוזר לחלוטין איננו ממתין כדי אלוך ארבע עמות מקסימום יש לו לחזור כמו שכתב מורי בערה כף כמו היחיד בקדושה אם ירצה יש רשות הוא לא חייב החזרה הזו שחוזרים על שלוש פסיחות יהן חובה יש לו רשות לחזור למקום שבו הוא התפלל רבי חמגש באמצע התפלה