האם מהו מנהגנו ביחס לאכילת בשר אחרי גבינה קשה ומהיא ההגדרה של גבינה קשה? ובכן, קודם כל עלינו לדעת שיש שיטות שונות רבות ביחס לאיסור של אכילת חלב וגבינה אחרי בשר וכן ביחס לאכילת בשר אחרי מינה או חלב. ההלכה שנפסקה לפי רבנו ומרן שאחרי בשר אין לאכול לא רק גבינה אלא גם לא חלב אלא אם כן ממתין שש שעות ו אילו בשר אחרי חלב ואפילו אחרי גבינה לפי רבנו ומרן פרק ט הלכה כו במאכלות אסורות לפי רבנו ויורד דעה שולחן ערוך סימן פט סעיף א'ב מותר לאכול בשר אחרי גבינה גם אם היא גבינה קשה ובלבד שיקנה חטב את פיו ואת ידיו למשל שיאכל לחם בלי שום ממרח בפיב והלחם מקנח לו את הידיים את את הפה בין השניים ויקנח את ידיו מפני שומן של בשר שיש בידיו ואז מותר. זהלא הבדל בין הגבינה קשה ובין אם הגבינה איננה קשה. אבל הרמה זייין שם שיש מחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה קשה. הוא פרש שם השך. מה זה גבינה? קשה כל ששעתה שישה חודשים. אם היא שעתה שישה חודשים זוהיא נגרת גבינה קשה. ויש נוהגים להמתין אחרי גבינה קשה כזו שש שעות. יש אומרים שעה ויש אומרים שש שעות. נזכור שהאשכנזים מטלטלים בין שיטות ומנהגים שונים שהרי אצלהם מעיקר הדין אפילו גבינה וחלב אחרי בשר די בכך שאדם מקנח טיב ידיו מברך ברכה אחרונה מנקה את השולחן וזה נקרא מסעודה לסעודה ולא צריך בכלל בכלל להמתין ויש מהם שחמירו להמתין שעתיים יש שלוש לא כמונו שש שעות ואילו בעניין של פינה קשה. אז בעניין הזה הם כבר כאמור מחמירים שיש אבלו ממתינים שש שעות ויש ממתינים שעה. עכשיו לגבי גבינה קשה זה כולל את מה שאצלנו היום מדברים על גבינות מלוחות, גבינה צהובה או כל גבינה אחרת עוד יותר קשה ועוד יותר שומנית מזו של שיטתנו. מותר רק מספיק קינוח פה וידיים ולשיטתם לאלה מהם שמחמירים יש צורך להמתין דיברו בהקשר הזה גם על גבינה מטולעת מה פירוש גבינה מטולעת עד שאתה מדבר שאסור לאכול בשר אחרי גבינה ואתה אומר שאחרי גבינה מטולעת צריך להחמיר ולהמתין שש שעות איך בכלל מותר לאכול גבינה שיש בה תולעים. ובכן בשולחן ערוך יורה דעה סימן תז נאמר כל תולעים הנמצאים בבהמה בין שהם בין אור לבשר בין שהם במאה אסורים והנמצאים בדגים מאם אסורים בין עור לבשר או בתוך הבשר מותרים בהדעסרינן דווקא דמחיים אבל הגדלים בבשר אחר שחיטה או בדגים וגבינה אני חוזר והדעסרינן דגים שיחה תולעים שנמצאים בבשר או בדגים דווקא דמחיים אבל הגדלים בבשר אחר שחיטה או בדגים או גבינה מותרים כל זמן שלא פרשו. כלומר, אם הם בתוך הבשר, בתוך הגבינה ולא פרשו לאבויר העולם, תולעים כאלה אינם אסורים. הלקך תולעים הנמצאים בקערה שנפלו מן הבשר מותרים. לדעת המתירים והוא שפרש מת שהתורעת כבר מתה ולא חיישינן שמה פרשו מחיים חוץ לחתיכה ומסתמה אותם שפר שום חיים נפלו כשהדיחו הבשר ויש מי שעוסר התולעים המתהבים לאחר שחיטה מכל דבר הטעון שחיטה הגעה ונהגו להקל כסברה ראשונה עוד נוהגים ב של גבינה אומר הרמה לא אוכלן אף על פי שקופצין והנה על הגבינה אבל אם פרשו לגמרי אוסרים אותם מי הוא אם נתערבו בשאר מאכל ולא יכולים להסירן משם אין אוסרים במאכל יש מתירים אותם בכל עניין וטוב להחמיר במקום ש הפסד מרובה אנו רואים שיש תולעים שגדלים בתוך גבינה שלא פרשו מחיים להעביר העולם שתולעים כאלה מותרים ומותר לאכול גבינה כזו רק אומר הרמה שאחרי גבינה כזו צריך יש נוהגים להמתין שש שעות או שעה היא נחשבת כגבינה קשה בגלל טעם התולאים שנשאר בה שהוא יחד עם גבינה אלא שאר מרחיק לכת ואומר שנוהגים אפילו גם עם תולעים קופצים שם כן עם הגבינה אבל לא פירשו לגמרי משום שאם פרשו לגמרי אז הם אסורים כלומר משהו מרחיק לך מבחינת ההיתר של אכילת התולעים בגבינה אבל בין כך ובין כך תולעים אשר כאמור לא פירשו מחיים כלל והם בתוך הגבינה אז אין בהם איסור תולעים אבל לשיטת האשנזים יש ויחמירו בגבינה כזו בגלל עם מצאוות התולעים בפנים שעושה את הגבינה לשומנית באופן מיוחד הם טעם מיוחד אזי הם מצליחים להמתין שש שעות או שעה אחרי גבינה כזו אבל כאמור בשיטתנו אין הבדל בין גבינה או חלב לעולם צריך לקנח פיו בידיו ומותר רבי חמ