האם יש לברך על יישוב יהודי קדום אשר חרב ועכשיו בצידו נבנה יישוב יהודי חדש אנחנו מוצאים בהלכה בפרק עשירי מהלכות ברכות הלכה י' נאמר הרואה בתי ישראל לישובן מברך ברוך אתה השם לוקינו מלך העולם מציב גבול אלמנה וחורבנן מברך ברוך אתה השם דיין האמת נוסח ההלכה הוא מאוד מאוד כללי איננו מסויג איננו מוגבל לחלוטין ומקורו הוא בברייתה במסכת ברכות דף נח עמוד ב ממש כלשון רבנו תנו רבנן הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת בחתב הכסם משנה זה מורי מביא פשת דברייתא משמע דבתי גדול עשירי ישראל אמר מדעיתינן בגמרא בסמוך ובדעולה ורב חיזדה דמתו הפתחה דבי רב חנא בר נהילאי דהבה חריב כלומר עברו ליד ביתו של חכם גדול וראו אותו בחורבנו אז ברחו ולכן אומר הקס משנה העובדה שבתלמוד הביאו מעשה כזה של בית של חכם יהודי גדול שהיה מזוהה הבית היה מזוהה הוא של חכם יהודי גדול והכאב גדול כשנזכרים באיש נזכרים בביתו ורואים את הבית בחורבנו אז על זה מברכים ברוך דין אמת וכך אותו דבר גם כן אם רואים אותו בבניינו כיוון שהוא מזוהה הוא מחבר אתה רואים עם עולם החיים שהיה אז אז יש לברך ברוך מציב גבולה עלמאה אם לא אין לברך ממשיך הכסף משנה אבל מצאתי להעריף הרואה בתי כנסיות ישראל וחתב רבנו מנוח דווקא בארץ ישראל עד כאן לשונו של הכסף משנה מורי מעיר בהקשר לדבריו אלו של הקסם משנה ואיני יודע האך אפשר לצמצם את הברייתא ממעשה דעולה ברב חסדה לשם אפילו לא הזכירו שברך דיין האמת אלא רק נגד רב דנגד רב חיזדה ותנח בלבד ונראה שאין שום קשר בין הברייתא והמעשה כלומר יש לנו ערה של מורי אשר דחה את ניסיונו של הכסם משנה לצמצם את את ההלכה הזו לבתים יותר ספציפיים, יותר מוכרים ושל גדולי ישראל, אלא לשון הברייתא הוא כללי וגם לשון ההלכה הוא כללי. ולכאורה מתוך זה משמע שלו דווקא בתי ישראל של יהודים מוכרים, אלא בתי ישראל, בתים של יהודים שיודעים כאן היה יהודי וראו אותם בח בנברך ברוך דין האמת רואה אותם בבניינם אומר ברוך מציב גבול אלמנה השאלה היא כשבני אדם מגיעים לישוב יהודי מתחדש למשל כמו שילו כמו הר ברכה כמו אלון מורה כל המקומות האלה האם מברך ברוך מציב גבול אלמנה כי כבר אין זכר לבתים היהודים שהיו שם. הכל כבר שכבות שכבות. ארכיאולוגיה, השכבה הנוצרית, השכבה המוסלמית, שכבות, שכבות. אבל יודעים בערכות מאוד מאוד חזקות שכאן היה יישוב יהודי והוא מתחדש, לא אותם בתים נבנים, אלא בצידו מתחדש יישוב יהודי. והשאלה היא האם בנסבות כאלה צריך או אפשר לברך ברוך אתה השם מציב גבול אלמנה או לא? נראים הדברים שכיוון שקשה מאוד מאוד להכריע מהלשונות המאוד מאוד מצומצמים שיש בברייתא ויש בהלכה, נראים הדברים שהדברים האלה הם פועל יוצא של בני אדם. מה פירוש? ברור מעל כל ספק שיש משהו בהערה של הכסף משנה שככל שמכירים אז ככה כאב גדול או השמחה גדולה. פחות מכירים אז הכאב פחות גדול והשמחה פחות גדולה. ואבל מה? למרות שברמת העיקרון יש משהו בהערה של הכסם משנה. עדיין ניתן לומר נכון שכשמכירים את הבתים אז העצב גדול והשמחה גדולה אבל כאן כשאנחנו כבר לא מתייחסים לבתים אלא מדברים על היישוב כישוב אין לך שמחה יותר גדולה מכך כשאתה רואה את היישוב היהודי מתחדש ונאח ב ארץ למרות שאתה לא רואה את שרידי הבית היהודי אולי בקושי אולי בשערות זה תל שילו זה תל המשכן וכולי וכולי אז בכל זאת העובדה שאתה רואה יישוב יהודי מתחדש לאחר אלפי שנים יש מקום לברך את הברכה הזו ברוך אתה השם מציב גבול אלמנה אז נכון אנחנו מכירים שני סוגים כמורה הוראה מורי ההוראה נמנים על מה שקוראים ציונות דתית אז הם נוטים לברך ברוך אתה השם מציב גול אלמנה ויש מה שנקרא רבנים שאינם מהזרם הזה שהם מודעים שיש כאן מקום לברכה אבל מחשש ברכה לבטלה הם לא מברכים בשם מלכות אלא אומרים ברוך מציב גבול אלמנה נרנו דעתנו זהלא כל קשר של השקפת עולם באמת האין לך יותר חזק מזה כשרואים את ארץ ישראל חוזרת ונבנה הנה תראו כמה אנחנו מברכים יום יום בברכת המזון בונה ברחמה את ירושלים אמן תראו כמה אנחנו מברכים בשבע ברכות סוס תסיס ותגל העכרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך אתה השם משמח ציון בבניה. אלה הם ברכות על הגאולה היהודית, על בניין ארצאל, על בניין ירושלים. אלה הם ברכות שחכמי ישראל רצו שאנחנו נזכור אותם רק לו דווקא מתוך הקשר ספציפי של ראיית בתים, אלא כללית לדעת ארץ ישראל בירושלים בנו יבנו. הארץ ישראל בירושלים שנראות כעכרות, נראות כאלמנות, עוד ישובו בריחה ואם חכמי ישראל תיקנו ברכות כאלה בשם מלכות על אח כמה וכמה כש כשיש כבר ברכה זו ברוך אתה השם מציב גול המנה על רגל על רקע מה שבני אדם רואים חידוש היישוב היהודי במקום היישוב היהודי שפעם כבר נחרב ובמיוחד לרגל העובדה שקמו עלינו אויבים אשר רוצים לסלקנו ארצנו לא שהם מגנים על זכויותיהם הקנייניות בארץ אלא רוצים לטול את הזכות על הארץ אז ודאי ודאי שיש מקום שמורי ההוראה בימינו יתנו הוראה שבמקומות כאלה שהם רואים חידוש היישוב היהודי על רגל ישוב יהודי קדמון לברך וזאת בשביל לחסן אותנו הן כלפי עצמנו והן כלפי אומות העולם על זכותנו על הארץ הזאת. סיפר אדבנים שליוה אותנו אתמול מועצת הרבנות הראשית לישראל שהלכה להר ברכה, לשילו לאלון מורה. אז סיפר שאחד המוסלמים שגר בטל סילואן שלא רחוק מטלשילו והוא אומר לו א היהודי מאיפה אתה? הוא שואל את מוסלמי איזה אומר כאן מטל סילן ואתה מאיפה? לדקה אחת נבוך אותו יהודי מה נשיב לו כי הוא משילו אז הוא אומר לו אתה רואה אנחנו מפה הוא מצביע על הטל של משכן שילו ואז המוסלמי נעלם כי מולו יש יישוב מוסלמי לכאורה קיים ומבוסס ועל כל פנים על קדמותו אין עורין ממול יש יישוב יהודי חדש ול אורה ידו של המוסלמי על העליונה במובן שאלה באו כסים כבשוע חדשים שבאו וכבשו את הארץ אבל מן הרגע שהוא אמר לו אתה רואה אנחנו מפה מטל המשכן נעלם כי אז הוא מבין השורשים עתיקים מאוד והזכויות של הבנייה של הישוב החדש הם מכוח הדבר הזה כשתמול סיירנו שאלתי את כל אלה שלוו אותנו על כל צעד ושאל תגידו לי מה שם המקום הזה בערבית. תגידו לי מה שם המקום הזה בערבית. כי הערבים שמרו לנו את השמות הרבה יותר מאשר מאשר אנחנו. אז למשל יש שם ביד שילו מקום שנקרא אה א מקום אלבנת. אלבנת. וזהו מקום שבנות ישראל היו חולות חולות בקרמים ביום הריקודים שלהם שהגמרא והמשנה מספרות על הדבר הזה כל דבר ודבר סילון זה שילו וכל דבר ודבר ליד ליד אלון מור אתה רואה טובס טובס זה תבט זה היישוב טבט שעליו התורה נאמר בתנך וכן על כל צעד ושעל רוב השמות הערבים הם הם באו בצידם של יישובים ודים הרוסים או כמעט הרוסים ולכן נראה לנו דעתנו שניתן לברך על ראיית יישובים חדשים יהודים בצידם של יישובים קדמונים חרבים אף על פי שאולי לא תמיד מזוהים בתים מסוימים אלא רק ארכאולוגיה עם השערות נראה שיש מקום לברך ברוך אתה השם לוקן מח עולם מציב גבול אלמנה לפחות לפחות לפחות שהאדם יברך מכל הלב מכל הנשמה בלי שם מלכות ברוך מציב גבול עלמידע ולהודיע באמת כמה אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על כך שזה קה אותנו לחזור לכל מחצרתנו ולבנות את ארצנו רבי חני בן גשמ