חייב האדם לעמוד בפני ריבו כשהוא נכנס לבית המדרש כל אמת שהוא נכנס ואם רבו נכנס ויוצא בגלל עסוקיו השונים האם כל אמת שהוא נכנס ויוצא יצטרכו התלמידים לעמוד בפני רבם או לא והתשובה לפי רבנו אם מדובר בתלמיד היושב לפני ריבו והרב נכנס יוצא לרגל עסקיו אזי אינו חייב לעמוד יותר מפעמיים ויש אפילו איסור להרבות בעמידה שלא יהיה כבודו גדול מכבוד שמיים לעומת זאת שיטת הריף כנראה היא כזו שאין איסור לעמוד כל פעם שהוא נכנס ואולי יש אפילו חובה לעמוד לעניין המקורות הנה אנחנו מוצאים בגמרא במסכת קידושין שדף לג עמוד ב שם אנחנו קוראים את דברי א רבי עייבו שאמר בשם רבי יניא אין תלמיד חכמים רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמיים ופרש השי שהערי כבוד שמיים זהו יוצרו הקדוש ברוך הוא אנחנו מקבילים את פניו או מכבדים את הקדוש ברוך הוא בקריאת שמע של שחרית של ערבית ולא יותר ואם אנחנו נעמוד כל כך הרבה מפני הרב אז יוצא שכבוד הרב יותר גדול מכבוד שמיים. לכן אין תלמיד חכמים רשאי לעמוד מפני רבו. באמת הגמרא מנסה להקשות על שיטה זו מברית. מתווה. רבי שמעון בן אלעזר אומר מניען לזקן שלא יתריח. כלומר חכם אסור לו להטריח. כל פעם נכנס יוצא נכנס יוצא. מנין לזקן שלא יתריח. תלמוד לומר זקן ויראת והיא אמרת שחרית וערבית בלבד אמי לא נטרחיוה הוא כלומר אם באמת מדובר שרק שחרית וערבית עומדים אז למה לא נטרחיו ההוא אם עדיין זה בגבול השחרית והערבית זה עדיין בגבול החיוב אז למה לא נטרח אלא ליו מנסה הגמרא להסיק ממקור זה כל היום מה לא כלומר שבאמת במשך כל היום לא אבל שחרית וערבית כן אבל לא מעבר לזה לעולם כלומר אליו כולעלמה אליו כוליומה אלא משמע שכל היום יש חובה יש חובה לעמוד וזה נגד ההלכה שאומרת שאין תלמיד חכמים רשאי לעמוד רבו אלא שחרית בערבית דוחה הגמרא את הדחייה ואומרת לא עולם שחרית ערבית בלבד ואפילו אחי כמה דאפשר להתרח אמר רבי אלעזר כל תלמיד חכמים שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מעריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים קצל אשר איננו ירא מלפני האלוהים. עכשיו האם רבי אלעזר חולק על קודמו או שמה כולם מסכימים שכל תלמיד חכמים שאינו עומד בני רבו נקרא רשענו מרחמים. באמת הריף הביא רק את דברי רבי אלעזר ולא הביא את הממרה שאין תלמיד חכמים רשאי לעמוד בפני רבו. לעומת זאת דווקא הרמב"ם הביא בפרק ש שי מהלכו תלמוד תורה הלכה ח תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד נשים לב לנסוח של רבנו תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד אינו רשי לעמוד מתניו אלא שחרית וערבית בלבד שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמיים אז באמת כבר הראש על הסוגיה אומר למה הריף לא הביא? והרמב"ם כן הביא את הממרה הזו. אומר הראש, כנראה שהריף בדעה שרבי אלעזר חולק על דברי קודמו. כי כשרבי אלעזר אומר שכל אדם שרואה את רבו ולא עומד הוא נקרא רשע ומקצרים לו את חייו. הסימן שזה תמיד לא רק שחרית וערבית אלא כל היום שאדם שרואה את רבו ולא עומד מ פניו כל היום כולו אז נקרא כלומר הראש אמר שהריף בדעה שרבי אלעזר חולק על דברי קודמו ולכן השמיט את דברי קודמו אבל כבר התוספות במקום דיבור המתחיל אין תלמיד חכמים רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית אומרים תמע למה הקפיד רבא לאל שלא קמו מפניו שחרית וערבית וליו אדעתה. כלומר, למה מסופר בדף לב עמוד ב שרבא הקפיד שלו עמדו מפניו? אולי כבר עמדו פניו שחרית וערבית והוא לא שם לב לכך ואז כבר יש איסור עליהם שלא לעמוד בפניו הרבה פעמים וישיבות תוספות ונראה לפרש דין זה אינו נוהג אלא באותם הדרין בבית הרב דמסתמה עמדו שחרית וערבית אבל תלמידים אחר ים חייבים לעמוד אפילו 100 פעמים ביום שמה יראה אחר ויחשדם ואפילו אותם שדרים בבית הרב נמה אם באו פנים חדשות צריכים לעמוד כלומר רבנו מדבר על תלמיד היושב בפני רבו והתוספות גם כן אומרים מדובר בתלמיד היושב לפני רבו כמה תלמיד היושב לפני רבו צריך לעמוד תארו לעצמכם ישנם גדולי עולם הרב ליושי והרב אודו יוסף וכל הגדולים האלה שיש להם שמשים לפניהם כל הזמן נמצאים לפניהם כלום אותם שמשים יצטרכו לעמוד כל פעם שיראו את רבם לעמוד מלא קומתם הרי הם נמצאים בבחיצתם כל הזמן אז אלה רק שחרית ערבית לא יותר אבל אם מדובר במזדמנים במזדמנים אפילו 100 פעם חייבים לעמוד כי לא נמצאים בפני ריבם אלא במזדמנים באמת אנחנו מוצאים את בשולחן ערוך את הרמה מביא את דברי רבנו מה שאין כאן השולחן ערוך מרן בסימן רמב ביורי דסע כאין חולקין כבוד לתלמיד בפני רבו אלא אם כן רבו חולק לו כבוד כך אומר מרן הרמה הגיע והוסיף הגעה ואפילו תלמידו של התלמיד או בנו של התלמיד אין להם לעמוד לפני הרב נגד רבו אוי התלמיד אלא אם כן היה הרב חולק כבוד בפני רבו לא זה לא זה אבל יש הלכה סעיף אה סעיף ט ז סוף סעיף טז או אגה יש אומרים דאין אדם חייב לעמוד לפני ריבו רק שחרית וערבית ודווקא בבית הרב אבל לפני אחרים שאין יודעים שעמד לפניו חייב לעמוד. מרן לא הביא את ההלכה שהרמב"ם הביא כי הוא הלך בעקבות הרי והראש. אבל אה איך קוראים ארמה? דווקא הביא. למה? כי ארמה קיבלת עמדת התוספות שיש להבחין בין תלמיד שיושב בפני רבו ועל זה דבר דיבר רבנו שאז אסור לו לעמוד כל פעם. הוא מובן אם הוא לא יושב לפני רבו אלא הוא מזדמן ובא שאז אפילו 100 פעם כשהוא רואה את רבו בא יעמוד בפניו כמא קומתו ובאמת רבותיי אף שנראה שמרן א פסק כמו הריף שאין את האיסור הזה שלא יעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית אף שנראה שהוא פסק כמו הריף והראש והוא גם בבית דק הבאית הביא את הרשבא שגם כן הוא כך פוסק אבל דומה שדברי הבית חדש דברים נוכוחים מאוד. אומר הבית חדש, אין שום סיבה לומר שיש מחלוקת בין דברי רבי אבו שאמר שתלמיד היושב לפני רבו אסור לו לעמוד יותר מאשר שחרית וערבית. ובין דברי רבי אלעזר שאומר שאדם שלא עומד בפני רבו הרי הוא רשע ומקצרין לו ימיו. אין סתירה ביניהם אין מחלוקת ביניהם כי רביע הוא מדבר ותלמידו יושב לפני רבו ואז אסור לו יותר מדי לעמוד כי אז הוא מרבה בכבוד רבו יותר מכבוד שמיים אבל בתלמיד שאינו יושב נרבו אלא במקרה הזדמן לאותו לימוד וכן רב שבא עוד רב ועוד רב ועוד רב יעמדו מפניו או רב אשר פגשתי אותו כאן בבית המדרש פגשתי אותו באירוע נוסף בית מדרש אחר פגשתי אותו באירוע מקום אחר במילה ובחתונה אפילו 100 פעם אני חייב לעמוד את פניו כיוון זה לא גדר של תלמיד היושב לפני רבו ואין שום סיבה לומר שיש מחלוקת ביניהם ובאמת דברי הבית חדש נראים נכון שבוודאי גדולי עולם כמו הריף וכמו הרשבא וכמו הראש בוודאי ודאי שהם אומרים שחייבים לעמוד הרבה הרבה פעמים אז אף אחד לא חולק עליהם ומזדמנים אבל ביושב בני רבו כדאי הוא הרמב"ם לחוש מפני האיסור שלא יהיה כבוד שמיים יותר מכבודו אז ניחה ויושב בפני רבו באנו למחלוקת ברורה אבל שלא בפני יושב בפני רבו הרי הדברים פשוטים שחייבים לעמוד כל הזמן אבל יש בזה נפקה מנהה נוספת א' מעשים שבכל יום שבאמת יש תלמידים שיושבים בפני רבם והרב נכנס עמדו מפניו קמ קומותם נקרו נקרא יצא וחדר אז כדי להמשיך בשיעור עמדו בפניו עוד פעם נקרוא נקרא וחזר לא עומדו לא עמדו בפניו כלום הם רשעים אז כדאי הוא הרמבם לומר שהם לא רשעים כי יש בזה צד איסור אבל אף על פי ש הריף אולי בעינין זה היה קוראה להם שעים אבל משעה שאנחנו רואים מעשים שבכל יום כמו שאמרתי בהלכה שכבר דיברנו בה אתמול לעניין כבוד ההורים שהקישו אותו לכבוד הרב שעומדים מפני אבא או אמא כם לא קומתם ואצל ההורים יותר מן הרב זה דבר מאוד מאוד מצוי שנמצאים במחיצתם שעות מרובות, לא מבעיה הבנים הפנויים והבנות הפנויות, אלא גם כשמתארחים לשבת הוא מועד שאז נמצאים כל היום שם. כלום על כל תזוזה של אבא ואמא באים מחדר לחדר, עוברים חדר לחדר, מן המטבח להול, מן ההול למטבח וכל אלה. נצטרך לעמוד כמלא קומתנו. הרי הדבר הזה לפעמים יש בכ בוד מופרז הוא אפילו נראה כחוכה ואתולה ולא מבעיה שלא כך נהגו או כבר אמרנו שרבים מסבירים שלא נהגו משום שההורים מוחלים אלא כאמור מאחר כבר עמדנו בפני הורינו ככמלא קומתנו בכניסתם ונניח שעשינו זאת עוד פעם באותו מעמד מאחר ואנחנו נמצאים באותה מסיבה באותה ישיבה אזי נראים הדברים שלכו לעלמה כדאים הם דברי הבית חדש שאמר שאין מחלוקת בין רבי אלעזר ומרבי יופו בכבוד רבו שהוא הדין לכבוד הוריו זה הנראה לענינו דעתנו הן כדי להסביר את המציאות והמנהג הנוהג והן כדי לדעת מה היא חובתנו בכבוד ההורים ובכבוד הרבנים רבי חנ בן עגשה אומר הס