מה הוא הטעם שיש כאלה שנוהגים לעשות את החופה לפני השקיעה? והאם נהגנו בכך? ומה הדין כשהקידושים נעשו לפני השקיעה והשבע ברכות אחרי השקיעה וגם מתי מסתיימים שבעת ימשתה ונפקה מינה? לא רק לעצם החובה ל מוח אלא לעניין שבע ברכות ונסביר את הדברים אחת לאחת. קודם כל אנחנו לא נהגנו לקיים אה את החופה לפני השקיעה. לא שיש איסור בדבר, אבל לא נהגנו בכך. מי שרוצה למה לא? ב' המנהג הזה התחיל אצל החינו אשכנזים משום שיש מהפוסקים שדרשו ויצאה והייתה לאיש אחר. כך כתוב בתורה. ובגמרא נאמר מקיש יציאה להוויה. כלומר, מקישים את דיני הגירושין לדיני הקידושין וכן הוויה ליציאה ומקישים את דינהג הקידושין לגירושין. אז אותם פוסקים אומרים ככה, כיוון שיש הקש דוסטרי בין דיני גירושין לדיני קידושין ובין דיני קידושין לדיני גירושין ניתן לומר מה גירושין הם נחשבים דין ואין דנים אלא ביום אף קידושין יש להתייחס אליהם כאל דין ואין דנים אלא ביום ולכן יש לקדש את האישה ביום ולא בלילה כלומר לפי השיטה הזו דווקא ביום ולא בלילה כדי לצאת לחובת אותה דעה שהקידושין עמדין וביום ולא בלילה. גם אחנו אשכנזים לא עושים את זה כאילו כדין מכריע אלא משתדלים על דרך החומרה חוששים לאותה דעה אבל כאמור אצלנו גם לא חששנו לאות הדעה אבל מתחיל להתפשט בקרבנו בגלל ההשפעות בישיבות וגם בגלל שיקולים מעשיים. מה הפירוש? כיוון שהרבה פעמים החוקות שנערכות בלילה יש והם מסתיימות 9 וחצי משהו כזה ואז זה כבר מאוחר לעניין האכילה לעניין ההנאה של השמחה יש בני אדם זכנים שרוצים לעזוב אז כל ההשקעה וכל הדברים האלה לא מתקיימים כהלכה אבל הם עושים את זה לפני השקיעה יש זמן מתאים ויש פריסה מתאימה לחלק בין מנה למנה וכולי וכולי וכולם לי נוחים אז שכולים מעשיים לפעמים מעודד בני אדם לעשות לפני השקיעה. עכשיו נחזור חזרה לאותם אלה שעושים את זה לא בגלל שיקולים מעשיים אלא בגלל שיקולים הלכתיים. הרבה פעמים הם רוצים ולא תמיד הם יכולים. הם באמת מגיעים החתן והכלה מגיעים לפני לפני השקיעה והרב מכין את הכתובה והכל אבל הבני אדם באים טיפין טיפין יש אפילו לפעמים קרובים מאוד מאוד קרובים כמו הורים שעוד לא מגיעים או משהו, שבים סבתות ומתקשים לעשות את זה ולעדי אותם קרובים מאוד מאוד קרובים ואז הם כבר זולגים מלפני השקיעה עד לאחר השקיעה דהיינו שעושים את זה אחרי השקיעה האם יצאו ידי חובת חופה או קידושים לפני השקיעה התשובה שיש אומרים שהועיל ועשו את הכתובה כתבו את הכתובה והחתימו קיבלו בקניין מלפני ה מלפני השקיעה אז זה כבר בסדר והעניין הוא כזה יש כמה הבטים לכל המעמד הזה באמת אם הקידושים נעשו אחרי השקיעה אי אפשר להגיד שהם נעשו לפני השקיעה מהבחינה הזו באמת לא יצאו אתחובת אותה דעה שמקפידים שהקידושין יהיו לפני השקיעה אלא שמתעורד בעיה אחרת שאם הכתובה נכתבה לפי תאריך של יום האתמול, לא לפי תאריך של יום המחר, זה נקרא שטר מוקדם ושטר מוקדם הוא פסול. ולכן על זה משיבים ואומרים, כיוון שנעשה מעשה הקניין והחתימות לפני כן, אז מבחינה זו השטר כתובה לא פסול, אלא כשר. אבל זה לא אומר שהם עשו את הקידושין לפני השקיעה, לא הצליחו, מה אפשר לעשות אבל לפחות שר כתובה בסדר יש בני אדם שמצליחים לעשות את הקידושין לפני השקיעה אבל בדיוק בדיוק ברגע האחרון ואז יוצא שבעצם השבע ברכות הם הם כבר בזמן הלילה כשכבר יצאה לגמרי נגמרה השקיעה כבר יצאו שלושה כוכבים אם נאמר ונשתמש בביטוי הזה ואז השאלה האם עלו להם א מה ש שנקרא חופה לפני השקיעה. תשובה כן למה? כי הרבי יצא הייתה לא מתייחס לחופה אלא לקידושין. למרות שנוהגים בסלנג לומר חופה לפני השקיעה כי כבר היום הקידושים וחופה מעורבבים זה בזה. אבל הכוונה היא לקידושין והועיל והוא עושה את הקידושין לפני השקיעה אז מבחינה זו יצא ידי חובת אותה דעה שכאמור יש חורשים לה. כדאי בקידושין אף על פי שהשבע ברכות זלגו לאחר השקיעה אבל כאן אנחנו צריכים לדעת וכל אלה הם דברים פרטים מאוד מאוד חשובים במבנה המורכב הזה שלנו כי בני אדם מתבלבלים אם השבע ברכות של החופה נעשו כבר בלילה אמצאת הכוכבים לא לפני השקיעה אז יוצא איפה הקידושים נעשו פני שקיעה ויצאו ידי חובת דעה התחלת שבעת ימי הנישואין ימי המשתה מתחילים מהשבע ברכות של החופה מעז כך אומר הרמא אבן שולחן ערוך אבן העזר סימן סבע עי ואלו שבעה ימים מתחילים מיד לאחר שבע ברכות שברך בראשונה ולכן אם אלה נעשו בלילה אז יוצא איפה ששבעת הימים מתחילים מלמחת למרות שהקידושין היו יום לפני כן כי בעבר בזמן התלמוד היו מקדשים אישה שנה לפני החופה חצי שנה לפני החופה כלומר הייתה הפרדה בין שני הדברים האלה קידושים נשואים ולכן התחלת מניין שבעת ימי המשתה מתחילה מאמירת שבע ברכות של החוכה מאז מתחיל שבעה ימים ואז מונים שבעה ימים וכל אמת שאוכלים בבית חתנים ויש אם יש 10ה מישראל אם יש פנים חדשות מברכים שבע ברכות אין פנים חדשות מברכים ויש 10שרה מברכים את הברכה האחרונה אשר בר שסון בשמחה עכשיו מתי מסתיימים השבעה ימים מה התחלת ה החופה אם אם אמרנו אם השב שבע ברכות היו לפני השקיעה אז יום אחד של שבעת משתה נגמר כערף עין ואז נוטרו רק שישה ימים ואם השבע ברכות התחילו מהלילה מצאת הכוכבים מיום המחורת מונים שבעה זהו הדין בכצחת תנהל עכשיו ומה קורה אם בני אדם עושים סעודת סעודה בית חתנים ביום השביעי שהוא סמוך ליציאה למשל כדי להדגים ונרוויח בהדגמה הזו שני דברים נתאר לעצמנו שהחופה התקיימה ביום ראשון ביום יפה אז עכשיו יום ראשון עולה יום ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת מתי הסתיימו שע מהמשתה ביום שבת יושבים רבותיי בסעודה שלישית ואם הם גמרו את הסעודה השלישית לפני הלילה עדי הם מברכים ברכת המזון מברכים רצב חליצנו ברכת המזון ומברכים שבע ברכות כי הם סיימו לפני הלילה אבל אם הסעודה השלישית זולגת אל מעבר ליום ללילה למוצאי שבת ואלה המעשים שבכל יום אל המעשים הנפוצים. אז במוצאי שבת כשיברכו את הברכה, ברכת המזון, אמרתי לכם כבר את דעתי שלפי הדין לא צריך לברך, לא צריך לומר רוצה כי אין לך אלא זמנו ומקומו. אבל לא כך עושים. בדרך כלל אומרים רצה בגלל שהתחילו את הסעודה מלפני השבת. וראיתי לכם את הסתירות שיש, אם ביום ראשון יש ראש חודש איזה סתירות, אבל לא כאן המקום לחזור על זה, אלא המקום להתייחס לסירות האלה כדי להראות לכם עכשיו שוב הפנימית. מדוע? כי אם אכלו סעודה שלישית, שזה יום השביעי לחתן ולכלה, והסעודה שלישית הזו זלגה אל מעבר ללילה, אז שבע ברכות לא יוכלו לברך. אף על פי שאכלו את עיקר הסעודה ביום. מאחר וזה זלג עד מוצאי שבת. במוצאי שבת אי אפשר לברך שבע ברכות כיוון שזה כבר יום שמי. והשבע ברכות מברכים שבעת הימים לא ביום השמיני ואז צאוו לעניין רצה אלה שנוהגים לומר רוצה זה עדיין נגר אחרי שבת לעניין שבע ברכות זה נקרא אחרי יום ראשון וכ לא מברכים זה חלק מהסתירות הפנימיות למנהגים למנהגים אבל לפי לפי מה שאמרתי לכם בהלכה לא אומרים רצה וגם לא אומרים שבע ברכות דבר נוסף רבותיי לא אחת עדיין שבע ברכות העדיין יום השביעי גולש ליום ראשון. כלומר לא נניח שהחתנה הייתה ביום שני ביום ראשון עדיין יום שביעי. בשבע ברכות רבותיי אנחנו ב אם אנחנו בסעודה שלישית מכריזים ושואלים האם יש פנים חדשות שלא שמעו שבע ברכות בגין החתן הזה? אם אין פנים חדשות אף על פי שיש נוהגים שכל השבת אומרים שבע ברכות בגלל שלדעתם השבת היא פנים חדשות. אבל מוצאי שבת קותחים לא אם אין פנים חדשות מברכים אך ורק ברכה אחת אשר ברא שוב תראו את ההבדלים בין דין ובין מנהג בעניין הזה ועוד דבר נוסף שניתן להוסיף בעניין הזה והוא כך נכון שאמרנו ששבע ברכות שהשבעת ימים שתי מתחילים משבע ברכות של הנישואין של החופה שאומרים אותם גם בלי אכילה כי אומר רבנו שזה זה זה החופה אבל רבנו סבור מה זה התחלת החופה בשבע ברכות מתי סיום החופה זה היחוד הייחוד ולכן רבותיי יש נשים שהם קלות שהם לא רוצות לקיים ייחוד כדי שלא להתחיב בכיסוי ראשג אבותינו אנשים חייבות בכיסוי ראש גם ברווקות גם רווקות אבל המנהג הנפוץ בארץ שרק מזמן שנשואות אז הם חוטפות עוד זמן. הם רוצות עוד ככה להיות יפות למרות שהם כבר אשת איש, אבל בכל זאת הם לא רוצות להתייחד כדי שלא תתחייבנה בכיסוי ראש. ואז מה יוצא רבותיי? אם הייחוד עדיין לא נגמר, אי אפשר יהיה לברך שבע ברכות נוספות בגין הסעודה, כי עוד עוד אין סעודת חתנים, כי הייחוד לא נגמר. ולכן תיווצר בעיה ואני מורה ובא לאלה שמבינים עניין לקיים את השבע הברכות את את היחוד לאותם קלות שסרבניות בשעה 103 חצי שעה לפני 11 יעשו את הייחוד ואז היא כבר תחסה את הראש ואז יגישו 10 מנות לשרה בני אדם שיאכלו כדי שיהיה אפשרי לברך שבע ברכות בגין שמחת חתנים בבית חתנים. לא בגלל החופה אלא בשמחת חתנים. אבל היה ולא יצטרכו לעשות ייחוד בבית כשילכו לבית אבל בעולם לא יוכלו לחזור ולברך שבע ברכות על האכילה כיוון שעדיין עוד לא נגמר החופה ההופה תסתיים אך ורק בייחוד ואלה הם כל כך הרבה בעיות שנוצרות בגין ההתנהגויות המורכבות שנובעות תוצאה ממנהגים ושיטות הלכתיות שונות ואשרי העם שיודע תורה ויודע הלכה ואשרי עם שהולך במנהג היותר נכון והיותר מובחר אבל לפחות לפחות לדעת ההלכה כדי לדעת לתמרן בתוך כל הסווח שנוצר כתוצאה שמכך שרוצים לצאת ידי חובת כל הדעות ידי חובת כל המנהגים וידי חובת כל ההתרים כל הדברים האלה גורמים למוחות אבל לפחות שידעו את ההלכה רבי חני בן גש